תפילה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תפלה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור המתאר חסיד מתבונן לפני התפילה
חסיד מתפלל. איור שלום פייגין

אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום שחרית מנחה וערבית, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית'.

מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כותב הרמב"ם[1]:

"מצוות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם"[2]. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"[3], אמרו חכמים[4], אי זו היא עבודה שבלב, זו תפילה".

חז"ל תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; שחרית מנחה וערבית, כנגד קרבנות התמיד וכנגד שלושת האבות אברהם יצחק ויעקב.

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במענה להחלטת אסיפה של אחד ממוסדות חב"ד שהחליטו להנהיג שכל תלמידי המוסד יתפללו רק בנוסח חב"ד, למרות התנגדות ההורים: מי השתתף בה? איה הפרוטוקול? המותר על פי שולחן ערוך? כמה תלמידים יעזבו או יתוספו על ידי זה לפי דעת ההנהלה והשערתה?

בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.

את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו חז"ל חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.

חסידי חב"ד מתפללים מתוך סידור תהילת ה' וסידור תורה אור שהם בנוסח שסידר אדמו"ר הזקן.

הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך הרבי הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי לחב"ד אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח חב"ד גבוה מנוסח אשכנז וספרד.

בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב"ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך[5].

הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'[6].

הלכות והנהגות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכנה לתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר סוף זמן תפילה[7].

  • נטילת ידיים; על פי הלכה מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף.
  • טבילה במקווה, החסידים בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.
  • התבוננות אחר הלימוד בגדולת הבורא, ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.
  • בדורות האחרונים התירו רבותינו נשיאנו לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של אדמו"ר הצמח צדק (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].

במהלך התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
  • כדי לבטל מחשבות זרות במהלך התפילה יש להתפלל בעמידה[8],
  • על המתפלל להיזהר לא לתפוס מדרגה גבוהה שאינה שייכת אליו[9].
  • יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו[10].
  • יש להשתדל שהתפילה תמשך לפחות שעה[11].
  • יש להתפלל בקול דווקא, כי כאשר האדם מגביה את קולו, הוא גורם לכך שגם הקיבה ושאר בני המעיים יתאמצו ו'יתנועעו' ובכך ישתתפו בתפילה, כמו שכתוב "וכל קרבי את שם קודשו"[12].

מהות התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גם על העתיד, בגשמיות וברוחניות.

אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת לימוד חסידות הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ההתבוננות לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי החסידות הרבים.

ראה ערך:עבודת התפילה

חלקי התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילת שחרית:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

משמעותה הפנימית של התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות מבואר כי תפילה היא מלשון התופל כלי חרס, שענינו, דבקות הנפש בהקב"ה, שזמן התפילה בכל יום הוא הזמן שבו מתבררת ומתעלה הנפש.

ישנן שני מיני עבודה בתפילה:

המדרגה הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המדרגה הראשונה בחינת התפעלות ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת רצוא, רץ לבך, בכלות הנפש ליכלל ולידבק למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו הגשמי, מצד שחפץ ומשתוקק לידבק בה' אחד, ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות הנפש עצמה בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי מוחו ולבו להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון והסתלקות כו'.

עבודה זו היא מבחינת הגבורות דקדושה האלקית, שהוא בבחינת קו השמאל, שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת אור חוזר למקורו ממש כידוע ודי למבין.

המדרגה השניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המדרגה השניה הוא בחינת שוב, שהוא היפוך מבחינת רצוא הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות האהבה והדביקות באלוקות שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי מוחו ולבו, ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ודביקות והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי הכלים מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים דתורה ומצוות, בריבוי המצות מעשיות, וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות האהבה או יראה בהתבוננות.

דרגה זו נקראת בחינת שוב שאחרי בחינת הרצוא, על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך האור בכלים דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת העולם - להיות לו דירה בתחתונים.

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, פרשת וישלח, תקפ"ה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ואני תפילתי, לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 12
  • דע לפני מי אתה עומד, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 50

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,
  2. שמות כג, כה
  3. דברים יא, יג
  4. מסכת תענית, ב, ע"א
  5. תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6.
  6. 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 16.
  7. ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: ההכנה לתפילה, בתוך אתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
  8. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' יג.
  9. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' קלו.
  10. ראו הוראת הרבי לרב ישעיהו הרצל ביחידות הראשונה שלו, בתוך הראיון: [jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה], בעלון הסיפור שלי (JEM) גליון 296.
  11. ע"פ דברי הרבי ביחידות לר' ניסן נעמנוב (תמוז תשל"ג): "באיגרת־הקודש ב'תניא' כותב אדמו"ר הזקן, "להאריך בתפילת השחר עד ערך שעה ומחצה" "בימות החול". אך מצד זה דנִשתנּו העיתים, סבור אני שדי בשליש פחות – והתפילה צריכה לארוך כשעה. הדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות ההתבוננות, שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו וכו'". במק"א מתבטא הרבי שמי שמתכחש לדברים אלו - 'מתחיל עם אדמוה"ז...' (ראה כאן - הרב אברהם הרוניין: הרבי דורש להתפלל שעה לפחות! באתר 'לחלוחית גאולתית' ) בזעקת נפש: אי אפשר להתפלל פחות משעה - כך הרבי דורש! • הרב יעקב גולדברג
  12. ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ק' עמוד עב.