קדיש

קדיש היא תפילה הנאמרת במניין, בהזדמנויות שונות, להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם בגילוי, והחשת הגאולה.

נוסח הקדיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא: אמן בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ: אמן

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן [יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ]

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאֵר, וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אמן לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן

עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן

סוגי הקדישים

• חצי קדיש: הקדיש הבסיסי, הנאמר בתוך התפילה, מסתיים במילים: דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
• קדיש שלם, או תתקבל, נאמר אחרי תפילת שמונה עשרה והוא כולל בקשה שתתקבל התפילה: "תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן".
• קדיש יתום הוא קדיש ללא 'תתקבל', אלא ממשיך לאחר חצי הקדיש ל'יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא'.
• קדיש דרבנן כולל תפילה לשלום חכמי התורה, והוא נאמר בסיום לימוד או סיום מסכת. למנהג חב"ד הוא נאמר לפני תפילת שחרית אחרי אמירת שלוש עשרה מידות ו"יהי רצון ... שיבנה בית המקדש", ןאחרי הקדיש האחרון של התפילה - כשלפניו נאמרים משניות ממסכת מקוואות. הנוסח הנוסף לאחר חצי הקדיש: "עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִין-אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא-רְוִיחָא ופרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשׁמַיָא וְאִמְרוּ אָמֵן". לאחר מכן ממשיכים ל'יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא'.

ריבוי בקדישים

אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.

קדיש שלאחר התפילה

קדישים שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג.

קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב

החסיד רבי שניאור זלמן דוכמן, שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו הרבי:

• נפסק בשו"ע דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועל דרך זה הוא גם כן ברמ"א

• במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה. ועל פי המבואר בתורת הקבלה,, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפילה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש. ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. ועל דרך פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

• בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות

ומסיים, על פי הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

• אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

• אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בבית הכנסת היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפילת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.

• אין להקשות ממכתב אדמו"ר הריי"צ שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

• בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים.

אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור.

ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.

• המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמש"כ הלבוש, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.

אצל הרבי

הרבי אומר 'קדיש יתום' ונוהג מנהגי יארצייט בתאריכים הקשורים עם בני משפחתו:

• ב' תשרי - לעילוי נשמת גיסתו, הרבנית שיינא.
• ו' תשרי - פטירת אמו, הרבנית חנה.
• כ"ד תשרי - לעילוי נשמת סבתו, הרבנית רחל ינובסקי.
• יו"ד כסלו - לעילוי נשמת דודו, הרב שמואל שניאורסאהן.
• י"ט כסלו - לעילוי נשמתו דודתו, הרבנית מרים גיטל שניאורסון.
• יו"ד שבט - הסתלקות חמיו אדמו"ר הריי"צ.
• כ"ב שבט - הסתלקות רעייתו הרבנית חיה מושקא.
• י"ג אייר - פטירת אחיו, ר' ישראל אריה לייב שניאורסון.
• כ' מנחם אב - פטירת אביו רבי לוי יצחק שניאורסאהן.
• כ"ג אלול - לעילוי נשמת סבו, הרב מאיר שלמה ינובסקי.
• כ"ה אלול - לעילוי נשמת אחיו, ר' דובער שניאורסון.

לקריאה נוספת

• הרב מאיר אשכנזי, חצי קדיש או קדיש שלם?, על החידוש במנהג חב"ד לומר 'ברכו' רק אחרי חצי קדיש, וסוגים שונים בקדיש, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 60

קישורים חיצוניים

• למה אומרים קדיש על אדם שנפטר?
• הרב בנימין כהן, שינוי סדר הקדישים בתפילה, בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר תשפ"א