תומכי תמימים לוס אנג'לס
ישיבת אור אלחנן - חב"ד היא ישיבה חב"דית הנמצאת בלוס אנג'לס, קליפורניה. ראש הישיבה הוא הרב עזרא בנימין שוחט.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב משנת תש"ד כותב אדמו"ר הריי"צ לר' משה שוואב על רצונו להקים ישיבת חב"ד בלוס אנג'לס:
ב"ה י"ז אדר תש"ד
ברוקלין
ידידי הרה"ג וו"ח אי"א מוה"ר משה שי' שוואב
...ומ"ש הוא מחכה ליום אשר בעזה"י תפתח גם בלאס אנדזש[ע]לעס ישיבה של חב"ד, הנני מצפה בכליון עינים לאותם הימים הבהירים אשר בעזה"י שליחותי אשר שולחתי למדינה זו, בשביל הרבצת תורה ביראת שמים, תצליח ויתפשטו סניפי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש במרחבי המדינה ומדינות הסמוכות, אמנם עתה הנני עדיין רובץ תחת משא ההוצאות הגדולות והשי"ת יחוס וירחם ויפקח את עיני היהודים במדינה זו אשר יכירו את האמת הגמור בהפעולות הכבירות אשר מרכז ישיבת תו"ת ומרכז לעניני חינוך ומחנה ישראל פעלו ת"ל ולהיות בעזרתי לכלכל את ההוצאות ולהרחיב את הפעולות לטובה ולברכה בגשם וברוח.
הישיבה נוסדה כישיבה המשתייכת לזרם הליטאי תחת השם 'אור אלחנן' על ידי הרב אלעזר שמחה וסרמן בנו של ר' אלחנן בונים וסרמן.
בשנת תשל"ח העביר הרב וסרמן את הישיבה לידי ליובאוויטש, ובשל כך נוסף לשמה המקורי "אור אלחנן - חב"ד".
בקשר עם העברת הבעלות על הישיבה, בג' בטבת תשל"ח שיגר הרבי מכתב אל הרב וסרמן ורעייתו[1] בו הוא מקוה כי יעשו וישתדלו במיטב יכולתם לביסוס הישיבה, ובפרט אשר המדובר בשטח החינוך על טהרת הקודש, ענין הכי חיוני בתקופתינו בכל מקום, ובמיוחד בעירו אשר האוכלוסייה היהודית הולכת וגדלה שם. הרבי מוסיף בנוגע לחינוך הנוער, שככל שיהיה המצב מניח את הדעת, תמיד יש מקום להוספה, וכפי שדובר כמה פעמים, שכל הוספה בזה נכפלת פי כמה וכמה ברבות השנים, בדוגמה גרעין או שתיל רך אשר אפילו הטבה קלה בהם בטיפול המתאים נכפלת לאין ערוך כשהשתיל נעשה אילן נושא פירות. ובוודאי לכוותיהו האריכות בזה אך למותר.
בהתוועדות מוצאי שבת פרשת בשלח י"ג שבט תשל"ח דיבר הרבי במיוחד על העברת הישיבה[2], ובין הדברים אמר הרבי ש"כל אלו שמנגדים עתה לתורת החסידות, הרי זה רק מן השפה ולחוץ . . נעשה עתה דבר חדש, שהייתה ישיבה ליטאית ואחר-כך התאחדו הליטאים ביחד עם החסידים...".
ביסוס הישיבה החב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]
על מנת להקים ולבסס את הישיבה שעתה עברה לליובאוויטש, העמיד הרבי בראשה את הגאון הרב עזרא בנימין שוחט ואת החסיד הנודע הרב שמואל דוד רייטשיק כמשפיע.
הרבי אף שלח קבוצה מיוחדת של תלמידים-שלוחים ללמוד עם בחורי הישיבה ולהוות דוגמה חיה עבורם. וכך היה הסדר בשנות הישיבה הראשונות עד תשמ"ג.
הקבוצה הראשונה זכתה בזכות מיוחדת - להיכנס ליחידות בה הרבי הורה להם על מטרת הישיבה.
בטו"ב טבת ה'תשל"ח, בגן עדן התחתון עמדו התלמידים השלוחים הנוסעים ללמוד בלוס אנג'לס, ועמם ראש הישיבה. הרבי נכנס לחדרו כשהסידור בידו, ויצא כשבידו מספר קונטרסי אהבת ישראל, קונטרס מכתבי ברכה וחבילת דולרים, כאשר שלח הרבי קבוצה של התלמידים השלוחים לישיבה, נשא בפניהם דברי ברכה לפני יציאתם לשליחות[3]. כל אחד מהתמימים קיבל קונטרס אהבת ישראל ושני דולר. הרב שוחט קיבל גם את קונטרס מכתבי ברכה והרבי אמר לו שזו הוספה, מכיון שהוא ה"עומד על גביהם".
הבחורים שנמנו על קבוצת התלמידים הראשונה שנשלחו על ידי הרבי היו:
- הרב מנחם נחום גרליצקי
- הרב גרשון מנחם מענדל אבצן
- הרב לוי יצחק בורנשטיין
- הרב אשר פנחס סילברברג
- הרב יעקב בידרמן - וינה
- הרב יוסף יצחק יהושע הכט
- הרב גרשון זירקינד
- הרב יעקב ברוך קארפ
- הרב יוסף אלימלך קסלער
- ר' מנחם מענדל איטקין
כך כל שנה היו נכנסים הקבוצה שנוסעת ומקבלת ברכה של הרבי, וכאשר גמרו השליחות נכנסו שוב וקיבלו את ברכה מיוחדת מהרבי. הברכות נתקבצו ונדפסו בקובץ "מגדל אור ט'".
רבני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בראש הישיבה מאז היווסדה עומד הגאון הרב עזרא בנימין שוחט.
- הרב בן ציון חיים אסטער, ר"מ
- הרב אברהם שמואל שוחט, ר"מ
- הרב מנחם מענדל כהן (בן הרב חיים שלמה כהן), משפיע
- הרב מנחם מענדל שפירא (בנו של הרב נחמן שפירא), משפיע
- הרב עמרם פרקש, מנהל
- הרב מ"מ שפלטר, מנהל גשמי
- הרב חיים זאב ציטראן, ר"מ
- הרב יוסף אבצן, ר"מ
הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה מוציאה לאור קובץ הערות התמימים ואנ"ש בשם "מגדל אור".
במלאת ארבעים שנה לישיבה בשנת תשע"ח, יצא לאור קובץ "מגדל אור ט'" קובץ מוגדל ובו נדפסו כל הברכות והמכתבים לישיבה ולתמידים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [kingstonmesivta.org לאתר הישיבה]
- גלריית תמונות היסטוריות מחיי הישיבה
הערות שוליים