הבדלים בין גרסאות בדף "תשליך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (44 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''תשליך''' הוא | + | |
| − | + | [[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשליך בשנת [[תשט"ז]] (צולם על ידי גוי)]] | |
| + | '''תשליך''' הוא שמה של [[תפילה]] מיוחדת הנאמרת ב[[ראש השנה]] (או באחד מ[[עשרת ימי תשובה]]), על ידי [[מעיין]], [[נהר]] או מקור [[מים]] חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל. | ||
==המנהג== | ==המנהג== | ||
| + | אחרי [[תפילת מנחה]] ביום הראשון של [[ראש השנה]]{{הערה|באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש [[טלטול]] הסידור למעמד התשליך.}}, לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר{{הערה| ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה}} ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מ[[הקב"ה]] שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית{{הערה|ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד}}. | ||
| + | ===נוסח התפילה=== | ||
| + | התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה{{הערה|פרק ז, פסוקים יח-כ}}{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' צב. ספר המנהגים.}}: | ||
| + | {{ציטוט|תוכן=''' "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,''' | ||
| − | + | '''לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.''' | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.''' | |
| − | + | '''תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".'''}} | |
| − | + | == אצל רבותינו נשיאנו == | |
| + | [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לצאת ב[[ראש השנה]] שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה.}}. | ||
| + | ===אצל הרבי=== | ||
| + | [[הרבי]] בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת [[איסטערן פארקוויי]] "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13 [[תשט"ז]], עמ' 58.}}. | ||
| − | == | + | בשנת [[תשי"ז]], ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם [[לכתחילה אריבער]] וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84060 תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני] {{אינפו}}}}. |
| − | + | בשנות הכ"ף בנו ב[[חצר 770]] בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת [[תשמ"ה]] בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום. | |
| − | + | בהוראת הרבי{{הערה|מפי השמועה}} הבריכה מלאה במים ובדגים עד [[הושענא רבה]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71697 ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770] {{אינפו}}}}. | |
| − | |||
| − | : | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | : | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==עריכת התשליך ביום י"ג מדות== | ==עריכת התשליך ביום י"ג מדות== | ||
| + | רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות{{הערה|משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה [[תרצ"א]] - [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.}}. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות{{הערה|הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ' כ.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות [[מים]] חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.{{הערה|[[ימי מלך]], א, עמ' 335.}}. | ||
| − | + | למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]{{הערה|תקפג, ז.}} וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה. | |
| − | |||
| − | למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] | ||
| − | מסגנון דברי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי [[הקבלה]] אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו | + | מסגנון דברי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי [[הקבלה]] אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו{{הערה|על פי שיחת ו' [[תשרי]] [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ' יח יט.}} |
==טלטול== | ==טלטול== | ||
| − | [[אדמו"ר הריי"צ]] ראה | + | למרות שה[[אדמו"ר הרש"ב]] תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום{{הערה|המלך במסיבו. ב, עמ' יח.}}.וכנראה שהוראת [[הרבי הרש"ב]] הייתה למישהו מסויים. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.col.org.il/files/0.85089848984_9918211.pdf ותשפיע]''' סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי תשע"ו | *'''[http://www.col.org.il/files/0.85089848984_9918211.pdf ותשפיע]''' סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי תשע"ו | ||
| + | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64176| וְתַשְליךְ בּמְצֻלות ● בימים ההם] {{אינפו}}. | ||
| + | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3777085#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה זה תשליך?]''' {{בית חבד}}. | ||
| + | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/e/eb/%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8.pdf ותשליך במצולות ים]''', סקירה מקיפה על המנהג ומקורותיו, מוסף תורני לעיתון 'המבשר' ערב ראש השנה [[תשפ"ב]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:43, 12 בספטמבר 2023
הרבי בתשליך בשנת תשט"ז (צולם על ידי גוי)
תשליך הוא שמה של תפילה מיוחדת הנאמרת בראש השנה (או באחד מעשרת ימי תשובה), על ידי מעיין, נהר או מקור מים חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.
תוכן עניינים
המנהג[עריכה]
אחרי תפילת מנחה ביום הראשון של ראש השנה[1], לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר[2] ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מהקב"ה שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית[3].
נוסח התפילה[עריכה]
התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה[4][5]:
"מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,
לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]
אדמו"ר הרש"ב נהג לצאת בראש השנה שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג[6].
אצל הרבי[עריכה]
הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת איסטערן פארקוויי "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד[7].
בשנת תשי"ז, ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם לכתחילה אריבער וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה[8].
בשנות הכ"ף בנו בחצר 770 בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת תשמ"ה בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום.
בהוראת הרבי[9] הבריכה מלאה במים ובדגים עד הושענא רבה[10].
עריכת התשליך ביום י"ג מדות[עריכה]
רבי ישראל מרוז'ין, היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות[11]. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות[12]. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.[13].
למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו[14] ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.
מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו[15]
טלטול[עריכה]
למרות שהאדמו"ר הרש"ב תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד שאדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום[16].וכנראה שהוראת הרבי הרש"ב הייתה למישהו מסויים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ותשפיע סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי
בתוך קובץ בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשרי תשע"ו - וְתַשְליךְ בּמְצֻלות ● בימים ההם
. - מה זה תשליך?
. - ותשליך במצולות ים, סקירה מקיפה על המנהג ומקורותיו, מוסף תורני לעיתון 'המבשר' ערב ראש השנה תשפ"ב.
הערות שוליים
- ↑ באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש טלטול הסידור למעמד התשליך.
- ↑ ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה
- ↑ ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד
- ↑ פרק ז, פסוקים יח-כ
- ↑ לוח היום יום עמ' צב. ספר המנהגים.
- ↑ 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה.
- ↑ קובץ ליובאוויטש, 13 תשט"ז, עמ' 58.
- ↑ תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני
- ↑ מפי השמועה
- ↑ ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770
- ↑ משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה תרצ"א - אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.
- ↑ הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ' כ.
- ↑ ימי מלך, א, עמ' 335.
- ↑ תקפג, ז.
- ↑ על פי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: המלך במסיבו, ב, עמ' יח יט.
- ↑ המלך במסיבו. ב, עמ' יח.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו | |
