הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)"
מ (החלפת טקסט – "[[קובץ:[[התוועדות]]" ב־"[[קובץ:התוועדות") |
(נפטר) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ו[[ר"מ]] - [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]]. | *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ו[[ר"מ]] - [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]]. | ||
*מנהל - הרב יואל חיים רוזן. | *מנהל - הרב יואל חיים רוזן. | ||
| − | *[[משפיע|משפיעים]]: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ([[משפיע]] ראשי), הרב [[זלמן נוטיק | + | *[[משפיע|משפיעים]]: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ([[משפיע]] ראשי), הרב [[זלמן נוטיק]]. |
*[[ר"מ|רמי"ם]]: הרב יוסף יצחק רוך, הרב ישראל קופצ'יק. | *[[ר"מ|רמי"ם]]: הרב יוסף יצחק רוך, הרב ישראל קופצ'יק. | ||
*[[משגיח|משגיחים]]: הרב דניאל טרעגער, הרב ינון ששון. | *[[משגיח|משגיחים]]: הרב דניאל טרעגער, הרב ינון ששון. | ||
גרסה מ־15:13, 27 בדצמבר 2016
ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון הינה ישיבה גדולה שנוסדה בשנת תשס"ו על ידי הרב יואל רוזן. נכון לשנת תשע"ג מונה הישיבה כ-50 תלמידים ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר.
הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת תש"ע נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.
בשנת תשע"ב נפתחה בישיבה מסגרת של מכון סמיכה, בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מידי שבוע.
בשנת תשע"ג הוכנס ספר תורה, ובשנת תשע"ד הודפס ספר התניא בהיכל הישיבה.
מבנה הישיבה
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. בשנת תשס"ט עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב[1]. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.
צוות הישיבה
ראש הישיבה בין השנים תשס"ו-תשס"ט- הרב שי הרמתי.
- ראש הישיבה ור"מ - הרב שמעון ויצהנדלר.
- מנהל - הרב יואל חיים רוזן.
- משפיעים: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (משפיע ראשי), הרב זלמן נוטיק.
- רמי"ם: הרב יוסף יצחק רוך, הרב ישראל קופצ'יק.
- משגיחים: הרב דניאל טרעגער, הרב ינון ששון.
- נו"נ: הרב מנחם קעניג, הרב אביחי רוטשילד.
הערות שוליים
- ↑ על קרית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת אחי תמימים ראשון לציון (לפני שעברה לכפר חב"ד) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקרית קאליב: "עוד חזון למועד".
