הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים אלעד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 14: שורה 14:
 
|מספר תלמידים=כ-120}}
 
|מספר תלמידים=כ-120}}
  
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]].  
+
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]].
  
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה וגשמיות טובה.
+
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
שורה 23: שורה 23:
 
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] בעיר, וישנו בדירות שכורות.
 
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] בעיר, וישנו בדירות שכורות.
  
הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שמכילים את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות. עתה דחפו הכל לחצי מהשטח, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה ארבע קומות אשר גשר יעבור ביניהם.
+
הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.
סיום הבניה מוערך לאמצע שנת תשפ"ב בעזרת ה'.
+
 
 +
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה ארבע קומות אשר גשר יעבור ביניהם.
 +
סיום הבניה מוערך לאמצע שנת תשפ"ב.
  
 
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בישיבה כ-120 [[תמימים]].  
 
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בישיבה כ-120 [[תמימים]].  
  
 
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]] ו[[ראש העין]] ושוהם הסמוכות.
 
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]] ו[[ראש העין]] ושוהם הסמוכות.
 
 
בשבתות מתפרסים ה[[תמימים]] על העיר [[אלעד]] ל[[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
 
בשבתות מתפרסים ה[[תמימים]] על העיר [[אלעד]] ל[[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
 
בתחילת חודש תשרי [[תשפ"א]] לאחר 18 שנים בהם למדו בקראוונים, החלה הבניה
 
  
 
== צוות הישיבה ==
 
== צוות הישיבה ==

גרסה מ־22:53, 2 ביוני 2021

תומכי תמימים אלעד
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|250px]]
חזית הישיבה בשנות הקמתה
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד אלול תשס"ג
מיקום אלעד
מייסד הרב אברהם אשר בלינוב
ראש הישיבה הרב אברהם אשר בלינוב
משגיח ראשי הרב זאב דב הלפרין
משפיע ראשי הרב יעקב קטן
מנהל גשמי הרב משה פולק
מספר תלמידים כ-120
קובץ הערות קובץ הערות התמימים ואנ"ש

ישיבת תומכי תמימים אלעד היא ישיבה קטנה הממוקמת בעיר החרדית אלעד בארץ הקודש.

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.

היסטוריה

הישיבה נפתחה בחודש אלול בשנת תשס"ג על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.

בתחילה למדו התמימים בבית כנסת בעיר, וישנו בדירות שכורות.

הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת תשס"ד, אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את הזאל, כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.

בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה ארבע קומות אשר גשר יעבור ביניהם. סיום הבניה מוערך לאמצע שנת תשפ"ב.

נכון לשנת תש"פ לומדים בישיבה כ-120 תמימים.

תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי למבצע תפילין בערים פתח תקווה וראש העין ושוהם הסמוכות. בשבתות מתפרסים התמימים על העיר אלעד למסיבות שבת והקהלת קהילות.

צוות הישיבה

קישורים חיצוניים