הבדלים בין גרסאות בדף "פריידא (בת אדמו"ר הזקן)"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.}}. | כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.}}. | ||
| − | בהקשר לזה מסופר | + | בהקשר לזה מסופר{{הערה|שם=שמועות}}, שפעם אחת הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], ולכבודו רצתה [[הרבנית סטערנא]] בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה. |
ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|'''המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן:''' לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך ה[[אדמו"ר הזקן]] אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] ש[[שלמה מקרלין|רבי שלמה]] אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]]: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם [[אדמו"ר הזקן]] את התבשיל של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מעזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}.}}. | ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|'''המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן:''' לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך ה[[אדמו"ר הזקן]] אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] ש[[שלמה מקרלין|רבי שלמה]] אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]]: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם [[אדמו"ר הזקן]] את התבשיל של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מעזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}.}}. | ||
גרסה מ־13:02, 1 באפריל 2021
הרבנית פריידא[1] (תקכ"ד - ט"ז סיוון תקע"ג), הייתה ביתו הראשונה של האדמו"ר הזקן. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד בהאדיטש, על יד ציון אביה אדמו"ר הזקן. (מחותנת של ר’ בנימין קלעצקער, של אחיה אדמו"ר האמצעי ושל רבי נחמן מברסלב).
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרבנית פריידא[2] נולדה בשנת תקכ"ד, לאביה אדמו"ר הזקן ולאמה הרבנית סטערנא[3].
השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה האדמו"ר הזקן - אחות זקנו ר' שניאור זלמן[4].
בעלה היה רבי אליהו קלוצקר בנו של רבי מרדכי קלוצקר[5].
אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה שלה בגוף של אשה[6].
בילדותה
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה אדמו"ר הזקן. והוא היה אומר בפניה כל שבת לאחר התפילה, חסידות. כאשר אחיה - אדמו"ר האמצעי - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים[7], אך אדמו"ר הזקן הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה[8].
פעם אחת, ביקש ממנה אדמו"ר האמצעי, שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ בגדי כהונה, וכך היה. כאשר בא אדמו"ר הזקן, ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את האבנט לא הזכיר.
אדמו"ר האמצעי הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את הגרטל שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט.
אך אדמו"ר הזקן[9] אמר: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",[10] ולא המשיך עוד[11].
בנערותה
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, הרבנית סטערנא, את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת[12].
בהקשר לזה מסופר[12], שפעם אחת הגיע אל אדמו"ר הזקן רבי שלמה מקרלין, ולכבודו רצתה הרבנית סטערנא בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.
ובאו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה. ועשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת[13].
הסתלקותה
על הסתלקותה[14] סיפר רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי):
הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.
כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה בהאדיטש על יד ציונו של אביה אדמו"ר הזקן.
ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.
נפטרה[15] בט"ז סיוון תקע"ג. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן[16].
לאחר הסתלקותה
בהאדיטש, היה שמש שהשגיח על ה'אוהל', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.
ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו פדיון נפש דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ...
בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו[17].
משפחתה
- בנה ר' ברוך קלוצקר חתן ר' בנימין קלעצקער. וחותן בנו של רבי יעקב שניאורסון, בן הרבי הצמח צדק[18].
- בנה ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג[19].
- עוד בת הייתה לה[20].
קישורים חיצוניים
- הרבנית פריידא בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית)
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ ראה פריידא (פירושונים).
- ↑ בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון 'האח' שנה רביעית גיליון 18, שמועות וסיפורים חלק ב', מגדל עוז (כפר חב"ד, תש"מ), עמודים קפה קפו, ועוד).
- ↑ נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, בי"ב מנחם אב תק"כ.
- ↑ עטרת מלכות, בפרק הרבנית פריידא.
- ↑ שלשלת היחס שלפני ההיום יום. וכן בספר בית רבי/אדמו"ר הזקן פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן אדמו"ר הזקן (בעל בתו הרבנית פריידא), בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.
- ↑ ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.
- ↑ שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. (בית רבי חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).
- ↑ בית רבי/אדמו"ר הזקן פרק כ"ד.
- ↑ שמסתמא ראה את הגרטל.
- ↑ כך כינה אדמו"ר הזקן את בנו.
- ↑ שמועות וסיפורים חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).
- ↑ 12.0 12.1 12.2 שמועות וסיפורים חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.
- ↑ המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן: לבסוף הרבנית סטערנא בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי שלמה, וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך האדמו"ר הזקן אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה במעזריטש, הוא למד אצל הרב המגיד שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל[12].
- ↑ 14.0 14.1 לשמע אוזן עמוד 29.
- ↑ כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה
- ↑ סוף הסיפור של ר' נחום: החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין קרמנצ'וג להאדיטש, והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו להאדיטש, ושם קברו אותה ליד אביה[14]
- ↑ לשמע אוזן עמוד 23.
- ↑ בתו של רבי ברוך קלוצקר - פריידא, התחתנה עם רבי יעקב בנו של הצמח צדק.
- ↑ חתן בזיווג שני של דודו האדמו"ר האמצעי, ובזיווג שלישי של רבי נחמן מברסלב.
- ↑ רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
