הבדלים בין גרסאות בדף "משה הבלין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:אישים בקריית גת כפילות קטגוריות שימוש בCat-a-lot)
 
(57 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ר משה הבלין.jpg|left|thumb|250px|ר' משה הבלין במעמד שמחת בית השואבה בקרית גת]]
+
{{דמות
[[הרב]] '''משה הבלין''' (יליד [[תש"ח]]), הוא רב הערים [[קרית גת]] ושדרות ורב הקהילה ה[[חב"ד]]ית בקרית גת וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]]. וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארה"ק]]. וחבר נשיאות ה[[ועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות]].
+
| שם =הרב משה הבלין
 +
| תמונה = הבלייייין.jpg
 +
| תיאור =
 +
| כינוי =
 +
| תאריך לידה =ט"ז אלול תש"ח
 +
| מקום לידה = [[ירושלים]]
 +
| תאריך פטירה =
 +
| מקום פטירה =
 +
| מקום קבורה =
 +
| מדינה =ארץ ישראל
 +
| השכלה =
 +
| מקום מגורים =
 +
| שנות הפעילות =
 +
| התחלת הפעילות =
 +
| סיום הפעילות =
 +
| השתייכות =חב"ד
 +
| תחומי עיסוק =רב העיר קריית גת
 +
| תפקידים נוספים =ראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת, חבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק
 +
}}
 +
[[הרב]] '''משה הבלין''' (יליד שנת [[תש"ח]]), הינו רב העיר [[קריית גת]] ורב הקהילה ה[[חב"ד]]ית בקריית גת וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], חבר [[בית דין רבני חב"ד בארה"ק]], וחבר הועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות.
  
 
במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.
 
במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.
שורה 7: שורה 26:
 
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.
 
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.
  
בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב [[נחום פרצוביץ']], ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
+
בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב [[נחום פרצוביץ']], ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].  
  
לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קרית גת]] תחת השליח של קרית גת דאז הרב [[זלמן אבלסקי]], ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.
+
לאחר תום לימודיו בכפר חב"ד למד במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] החל מלפני [[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] עד אחרי פסח [[תש"ל]]. עם תום שנת הלימוד, בא' אייר, קרא הרבי לתלמידי ה'קבוצה' וביקש מהם שלא יחזרו ללמוד בישיבה בכפר חב"ד, אלא שילכו לישיבת [[תורת אמת]] כדי לחזקה, ועדיף יותר שילכו לישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. הרבי הוסיף (תוכן): "בטח ההנהלות בקריית גת ובירושלים יחליטו - ואתם תתחלקו בין שתי הערים", ואחר כך העניק לכל אחד שטר של 50 דולר. אחר כך נקראו התלמידים לחדרו של המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], שמא להם שמרגע זה הפכו ל’שלוחים’. הרב חדקוב אמר שלמרות דברי הרבי שההנהלה תקבע - ברור שבחור שמעדיף ללמוד ב[[ירושלים]] לא יתבקש לנסוע לקריית גת, וכן להפך. ולכן, שהבחורים ישבו ביניהם, ויחליטו מי ילך לכל מקום ויבחרו להם ראשי קבוצות. באסיפה מהירה שנערכה אחר כך אמר הרב הבלין שכמי שגדל בירושלים ואינו יודע אפילו איפה זה קריית גת מעדיף הוא ללכת למקום החדש, לנסות לפעול בסביבה לא מוכרת ובאותה אסיפה נבחר הוא לראש הקבוצה לקריית גת{{הערה|מפי הרב הבלין ב[http://www.shturem.net/images/news/90849_news_18092016_2149.pdf ראיון לעיתון 'משפחה']}}.
  
ב[[תשרי|חודש החגים]] [[תשמ"ז]] מונה על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]] לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.
+
לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קריית גת]] תחת השליח של קריית גת דאז הרב [[זלמן אבלסקי]], ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.
 +
 
 +
ב[[תשרי|חודש החגים]] [[תשמ"ז]] מונה על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]] לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.
  
 
עם פרישתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] בשנת [[תשנ"ב]], התמנה לעמוד בראשותה.
 
עם פרישתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] בשנת [[תשנ"ב]], התמנה לעמוד בראשותה.
שורה 22: שורה 43:
 
הרב מכהן כרב [[בית הכנסת]] הגדול חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב [[בית הכנסת]] -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבת מברכים ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב"ד 'חידקל'.
 
הרב מכהן כרב [[בית הכנסת]] הגדול חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב [[בית הכנסת]] -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבת מברכים ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב"ד 'חידקל'.
  
בשנת [[תשע"ו]] הוביל את גיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות [[צה"ל]] על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.
+
בשנת [[תשע"ו]] היה חלק מגיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות [[צה"ל]] על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 
;אחיו:
 
;אחיו:
 
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.
 
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.
*הרב שמואל אהרן הבלין - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.
+
*הרב [[שמואל אהרן הבלין]] - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.
 
*הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני "דרך אליעזר", [[הר נוף]], ירושלים
 
*הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני "דרך אליעזר", [[הר נוף]], ירושלים
  
 
;ילדיו:
 
;ילדיו:
* מרת יפה אשת הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] מג"ש בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]
+
 
* הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]]
+
* הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]
* הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]]
+
* הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[שליח]] הרבי ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]]
* הרב מנחם מענדל הבלין, קרית גת
+
* הרב מנחם מענדל הבלין, פנמה סיטי ביץ', ארצות הברית
* מרת חנה, אשת הרב [[מענדי רייצס|מנחם מענדל רייצעס]], קרית גת
+
* הרב דב בער אליעזר הבלין, [[שליח הרבי]] לכרמי גת קריית גת
 +
* מרת יפה אשת הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]
 +
* מרת חנה, אשת הרב [[מנחם מענדל רייצס]], קריית גת
 
* מרת עלקא, אשת הרב יוסף יצחק מרגליות, אשדוד
 
* מרת עלקא, אשת הרב יוסף יצחק מרגליות, אשדוד
* הרב דב בער אליעזר הבלין, קרית גת
+
 
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*'''משה בן עלקא''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 24
 +
*'''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
 +
*'''אין דרך חזרה''', מ. אלקנה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 30-34.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 44: שורה 71:
 
*{{קישור שטורעם|90849|news|"הרב מקרן הרחוב" ● סקירה ב"משפחה" על הרב הבלין|ר' יוסי אליטוב ור' אריה ארליך|ט"ו באלול תשע"ו}}
 
*{{קישור שטורעם|90849|news|"הרב מקרן הרחוב" ● סקירה ב"משפחה" על הרב הבלין|ר' יוסי אליטוב ור' אריה ארליך|ט"ו באלול תשע"ו}}
 
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188718 שאל את הרב]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
 
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188718 שאל את הרב]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
 +
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/12/342.-Vaeira-5782.pdf זרעא של קיימא]''', ראיון משוכתב לגליון 'הסיפור שלי' של [[jem]], פרשת וארא תשפ"ב {{PDF}}
 +
*סיפורים מפי הרב הבלין: '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הדפסת התניא בדרום]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/649371/?old סיום ספר תורה של משיח]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/662771/ סיפורים מהרבי בפרסום ראשון]''' {{וידפו}}
  
 +
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:הבלין משה}}
 
{{מיון רגיל:הבלין משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
 
 
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
 
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
 +
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
 
[[קטגוריה:דיינים]]
 
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]
+
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]
 
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
 
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
 
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
 +
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
 +
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
 +
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

גרסה אחרונה מ־22:22, 28 במאי 2024

הרב משה הבלין
הבלייייין.jpg
לידה ט"ז אלול תש"ח
ירושלים
מדינה ארץ ישראל
השתייכות חב"ד
תחומי עיסוק רב העיר קריית גת
תפקידים נוספים ראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת, חבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק

הרב משה הבלין (יליד שנת תש"ח), הינו רב העיר קריית גת ורב הקהילה החב"דית בקריית גת וראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת, חבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק, וחבר הועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות.

במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בירושלים בט"ז אלול תש"ח, לאביו הרב דוב אליעזר הבלין ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב שלמה זלמן הבלין, ראש ישיבת תורת אמת בעיר.

בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב נחום פרצוביץ', ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

לאחר תום לימודיו בכפר חב"ד למד במסגרת שנת ה'קבוצה' בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 החל מלפני חג הפסח תשכ"ט עד אחרי פסח תש"ל. עם תום שנת הלימוד, בא' אייר, קרא הרבי לתלמידי ה'קבוצה' וביקש מהם שלא יחזרו ללמוד בישיבה בכפר חב"ד, אלא שילכו לישיבת תורת אמת כדי לחזקה, ועדיף יותר שילכו לישיבת תומכי תמימים קריית גת. הרבי הוסיף (תוכן): "בטח ההנהלות בקריית גת ובירושלים יחליטו - ואתם תתחלקו בין שתי הערים", ואחר כך העניק לכל אחד שטר של 50 דולר. אחר כך נקראו התלמידים לחדרו של המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, שמא להם שמרגע זה הפכו ל’שלוחים’. הרב חדקוב אמר שלמרות דברי הרבי שההנהלה תקבע - ברור שבחור שמעדיף ללמוד בירושלים לא יתבקש לנסוע לקריית גת, וכן להפך. ולכן, שהבחורים ישבו ביניהם, ויחליטו מי ילך לכל מקום ויבחרו להם ראשי קבוצות. באסיפה מהירה שנערכה אחר כך אמר הרב הבלין שכמי שגדל בירושלים ואינו יודע אפילו איפה זה קריית גת מעדיף הוא ללכת למקום החדש, לנסות לפעול בסביבה לא מוכרת ובאותה אסיפה נבחר הוא לראש הקבוצה לקריית גת[1].

לאחר נישואיו בי"ד סיון תשל"א עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר קריית גת תחת השליח של קריית גת דאז הרב זלמן אבלסקי, ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.

בחודש החגים תשמ"ז מונה על ידי הרב משה ירוסלבסקי לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של הנוסעים לרבי, ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.

עם פרישתו של הרב שלום דובער וולפא מישיבת תומכי תמימים קריית גת בשנת תשנ"ב, התמנה לעמוד בראשותה. בשנת תשנ"ח היה מראשוני הרבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח, ובשנת תשס"א נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית גת, וקיבל לידיו את האחריות על מערכת הכשרות העירונית, ועל המרכז הרוחני לעולי ברית המועצות בעיר. בעקבות תפקידיו הרשמיים, פחתה נוכחותו בישיבה.

במקביל לתפקידיו, מוזמן הרב הבלין לכהן בהרכבים שונים של זבל"א כדיין בסכסוכים פנימיים בין מנהלי מוסדות בחב"ד, חבר בעמותת הרבנים פיקוח נפש, ורב על תקן זמני[2] של העיר שדרות[3].

לאחר שנים רבות שצורף להרכבים שונים בדיונים בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, צורף בשנת תשע"ו באופן רשמי כחבר בית הדין[4].

הרב מכהן כרב בית הכנסת הגדול חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב בית הכנסת -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבת מברכים ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב"ד 'חידקל'.

בשנת תשע"ו היה חלק מגיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות צה"ל על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.

משפחתו[עריכה]

אחיו
ילדיו

לקריאה נוספת[עריכה]

  • משה בן עלקא, רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 24
  • האבא של התמימים, בראיון על הרב שלמה חיים קסלמן, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
  • אין דרך חזרה, מ. אלקנה, שבועון כפר חב"ד מס' 500 ע' 30-34.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים