הר נוף (ירושלים)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף הר נוף)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בתי השכונה בשנת תשס"ז
כינוס ילדים בהר נוף, בארגון צבאות ה'

שכונת הר נוף היא שכונה דתית-חרדית, הנמצאת במערב העיר ירושלים ומתגוררים בה כ-35,000 תושבים.

בשכונה גרים אלפי משפחות חרדים מכל הגוונים: ליטאים (רוב השכונה. דמות בולטת: ראב"ד ירושלים הרב משה שטרנבוך), ספרדים (דמות בולטת: הרב עובדיה יוסף), דתיים לאומיים וחסידים (בשכונה מתגורר אדמו"ר מסאווארן)

השכונה נמצאת על חורבות הכפר הערבי "דיר יאסין", שנכבש במהלך מלחמת העצמאות. כיום השכונה מאוכלסת ברוב חרדי ובו קהילת חב"ד.

קהילת חב"ד[עריכה]

קהילת חב"ד בשכונה נוסדה בשנת תשמ"ה על ידי חסידי חב"ד דוברי אנגלית שהתגוררו באזור. נכון לשנת תשע"ג מונה הקהילה כ-40 משפחות אנ"ש.

בית הכנסת[עריכה]

בית הכנסת נמצא בבניין בו היה בעבר בית ספר לילדים ערביים[1].

בית הכנסת נמצא בפינה הגובלת עם שלוש שכונות, הר נוף, גבעת שאול, וקריית משה. בתחילה מתפללי בית הכנסת היו תושבי שלושת השכונות, וכיום, עם התפתחות הקהילות יש בית כנסת חב"ד נפרד לכל שכונה.

בשנת תשמ"ו פרצו לבית הכנסת ערבים והציתו את שלושת ספרי התורה שהיו במקום, בעקבות כך שלח הרבי מכתב בו הוראות עבור חברי הקהילה:

כמובן לכל לראש - כל שצריך לעשות כע"פ שו"ע [= כעל-פי שולחן-ערוך] ומנהגי ישראל - בכיו"ב היל"ת [= בכיוצא בזה היֹה לא תהיה]

ולכן צ"ל [= צריך להיות] שאלת רבני ירות"ו [= ירושלים תבנה ותכונן] (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל).

כתב יד קודש הר נוף.jpg

כל הדרוש בנוגע להעיריה, המשטרה, ביטוח וכו' ועוד ועיקר - להשתדל ככל האפשרי

  1. שביום ההלוי' יתחילו לכתוב ס"ת בהביהכ"נ [= ספר-תורה בהבית הכנסת] (מה טוב בסמיכות ממש למקום ארון הקודש - על כל פנים [= על כל פנים] ההתחלה),
  2. וכן ללמוד כתת תשב"ר [= תינוקות של בית רבן] שם - בשעות הרגילות ללימוד זה בירות"ו [בירושלים תבנה ותכונן], ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' [= 30] יום (בימים שלומדים כיו"ב בירו' [= כיוצא בזה בירושלים] - מה שאין כן בש"ק [= מה שאין כן בשבת קודש] וכו')
  3. יתפללו שם בכל יום - על כל פנים פ"א [= פעם אחת] ביום - עד לאחרי החגים הבעל"ט [= הבאים עלינו לטובה],
  4. יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו על ידי [= על-ידי] המאורע,
  5. להוסיף קופסאות - צדקה בבית הכנסת, נוסף על
  6. יסוד קרן גמ"ח [= גמילות חסדים] בהבית הכנסת ומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום [בהבית הכנסת]
  7. להשתדל שבש"ק זה יתפללו שם גם ב"כ [= באי כח] עוד בית הכנסת שבירות"ו
  8. להוסיף בשיעורי ש"ק זה שבבית הכנסת
  9. סעודה הג' [= סעודה שלישית] ובאמירת דא"ח [= דברי אלוקים חיים. מאמר חסידות]. באם רגיל בלאה"כ [= בלאו הכי] - הוספה בזה
  10. תקותי עפמרז"ל [= על פי מאמר רז"ל יגעת ומצאת - שימצאו אדם העורך ברית מילה בש"ק זה וישכנוהו לעשותו בביהכ"נ וישתתף הבית הכנסת בהוצאות הסעודה.

והשם יגדור פרצות כו', ומתאים לש"ק חזון במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" ב"ב, אכי"ר [= במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון].

ההוצאות דכהנ"ל - כל החסר יושלח מכאן בעזה"י [= בעזרת ה' יתברך].

שעות ספורות לאחר הוונדליזם ביקר במקום ראש העיר דאז, מר טדי קולק, לראות את מידת הנזק. כשראה את ספרי התורה הקרועים הבטיח לדאוג לספר תורה חדש לבית הכנסת. בסמיכות לחג השבועות שנה לאחר מכן הוכנס ספר התורה בהשתתפות מר טדי ורבה הראשי של ירושלים דאז, הרב קוריץ.

זמן קצר לאחר האירוע, קיבל הרב שטרן, רב בית הכנסת אז, הוראה מהרבי לקרב את מר קולק "כי יש לו פינה חמה בלב לחב"ד". עם זאת, התבקש שלא להודיע לו שזה בשם הרבי.

בשנת תש"ס נסתיימה כתיבת הספר תורה שנכתב על פי ההוראה של הרבי, והוכנס לבית הכנסת.

צבאות ה'[עריכה]

בשכונה פועל סניף של צבאות ה', המארגן כינוסי ילדים בחגים ותהלוכת ל"ג בעומר.

בבית אחד מהקהילה מתקיים מידי שבת מסיבות שבת.

פעילות חב"דית[עריכה]

בשטיבל המרכזי 'אמרי שפר' מתקיים פעם בשבוע שיעור תניא מוסר ר' יעקב גולדשמיד, ושיעור בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מוסר ר' נפתלי צבי וויס.

רבני הקהילה[עריכה]

בעבר כיהן כרב הקהילה, הרב מרדכי שטרן, כיום בחוץ לארץ. לאחריו התמנה הרב יעקב גולדשמיד, משגיח ור"מ בישיבה המרכזית כפר חב"ד. כיום רב הקהילה הוא הרב נפתלי צבי וויס.

הערות שוליים

  1. לפני שהערבים ברחו מהשכונה