הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי בלינוב"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מוישי גרייזמן (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[ | + | הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביץ']] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]] ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת [[מלחמת העולם השניה]] נדדו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]] ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]]. אחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]]. |
=== השליחות למרוקו === | === השליחות למרוקו === | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, | + | *בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. |
*חתנו, הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]]. | *חתנו, הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]]. | ||
| − | *חתנו, | + | *חתנו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי [[פריז]]. |
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, [[פריז]]. | *בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, [[פריז]]. | ||
| − | *בנו, | + | *בנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל בית ספר [[חב"ד]] - [[בני ברק]]. |
*בנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים אלעד]]. | *בנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים אלעד]]. | ||
| − | *בנו, | + | *בנו, הרב ישראל בלינוב - [[שליח]] [[הרבי]] בס. דניס, [[צרפת]]. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת ה[[כשרות]] של בית הדין. |
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | *[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | ||
| + | |||
| + | שולחן מרדכי חלק ב' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. | ||
| + | |||
| + | שולחן מרדכי על דיני איסור והיתר. | ||
| + | |||
| + | אגרות מרדכי - תשובות בלימוד לרבנים ברחבי תבל. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז | ||
| + | *סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), י"ד כסלו תשפ"ג | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־00:48, 16 באפריל 2024
הרב מרדכי בלינוב (תרח"צ-י"ג טבת תשע"ז) היה מראשוני השלוחים למרוקו, רב ופוסק חב"די, אב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שבצרפת.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
הרב בלינוב נולד בשנת תרח"צ בעיירה החסידית קלימוביץ' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב שמואל דוד ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת מלחמת העולם השניה נדדו כמו חסידים רבים לסמרקנד שם למד בתומכי תמימים סמרקנד ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת יציאת תש"ז. אחרי פסח תש"ז הגיע לפריז, שם ראה את הרבי כאשר הגיע לבקר את הרבנית חנה. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד בתומכי תמימים ברינואה, שם היה מבחירי התלמידים. ר' ניסן נמנוב ור' ישראל נח בליניצקי נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת תשי"ח.
השליחות למרוקו[עריכה]
בחודש סיוון תש"כ בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שיינא רבקה, בתו של ר' חנן לוין. לפני חג השבועות היה בצרפת, והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל-770 לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ליחידות של 45 דקות. באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שבמרוקו. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה. מיד לאחר החתונה בסוף חודש תשרי תשכ"א נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור בתומכי תמימים מרקש. בפורים תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת.
"יש כאן אברך..."[עריכה]
עם שובו לצרפת החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם בתשכ"ד סיפר לו ר' ניסן נמנוב שביחידות אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן בתומכי תמימים ברינואה, אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.
פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור[עריכה]
בשנת תשכ"ד אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.
בשנת תשכ"ג מסר לו הרב בנימין אליהו גורודצקי כי הרבי רוצה שיפתח תלמוד תורה בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב הלל פבזנר. מתלמוד תורה זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.
בשנת תשמ"ח מינה אותו הרבי לאחראי על ועד רבני ליובאוויטש צרפת והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת תשס"ט מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות 'שניאור'.
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב יוסף יצחק בלינוב - אב"ד מרכז בני ברק וראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- חתנו, הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- חתנו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש כולל סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי פריז.
- בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, פריז.
- בנו, הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל בית ספר חב"ד - בני ברק.
- בנו, הרב אברהם אשר בלינוב - ראש ישיבת תומכי תמימים אלעד.
- בנו, הרב ישראל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, צרפת. ראש כולל בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת הכשרות של בית הדין.
ספריו[עריכה]
- שולחן מרדכי חלק א' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
שולחן מרדכי חלק ב' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
שולחן מרדכי על דיני איסור והיתר.
אגרות מרדכי - תשובות בלימוד לרבנים ברחבי תבל.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
- סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), י"ד כסלו תשפ"ג
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב שחולל מהפכה בכשרות הצרפתית, סקירה על תולדות חייו לרגל מלאות שנה לפטירתו, בתוך שבועון בית משיח פרשת וארא תשע"ח
