הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי בלינוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ניסן נמנוב " ב־"ניסן נמנוב ")
 
(42 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
[[קובץ:הרב_מרדכי_בלינוב_2016-11-07_01-55.jpg|ממוזער|250px|הרב מרדכי בלינוב]]
 +
הרב '''מרדכי בלינוב''' ([[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]) היה מראשוני השלוחים ל[[מרוקו]], רב ופוסק חב"די, אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שב[[צרפת]].
  
הרב '''מרדכי בלינוב''' הוא אב"ד ליובאוויטש ב[[צרפת]] ומשמש כרב קהילת "שניאור" בעיר אובערוויליע.
+
==תולדות חיים==
 +
הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביץ']] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]] ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת [[מלחמת העולם השניה]] נדדו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]] ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]]. אחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].
  
==תולדתו חייו==
+
=== השליחות למרוקו ===
הרב בלינוב נולד ב[[שטעטל|עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביטש]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]]. בילדותו יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]], ואחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי ו[[הרבי]] הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].
 
  
== השליחות למרוקו ==
+
בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שיינא רבקה, בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל-[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות.
 +
באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת ה[[שחיטה]].
 +
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת.
  
בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא ב[[קשרי התנאים]]עם בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות!.
+
=== "יש כאן אברך..." ===
באותה [[יחידות]] פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה.
 
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מידי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] [[תשכ"א]] חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה ל[[צרפת]].
 
  
== "יש כאן אברך..." ==
+
עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' [[ניסן נמנוב]] שב[[יחידות]] אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.
  
עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' [[ניסן נמנוב]] שביחידות אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה?הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.
+
=== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ===
  
== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ==
+
בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.
  
בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שתי מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.
+
בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח [[תלמוד תורה]] בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מתלמוד תורה זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.
  
בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.
+
בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.
  
בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. כיום הוא משמש גם כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.
+
נפטר בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]].
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 +
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
 +
*חתנו, הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]].
 +
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי [[פריז]].
 +
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, [[פריז]].
 +
*בנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל בית ספר [[חב"ד]] - [[בני ברק]].
 +
*בנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים אלעד]].
 +
*בנו, הרב ישראל בלינוב - [[שליח]] [[הרבי]] בס. דניס, [[צרפת]]. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת ה[[כשרות]] של בית הדין.
  
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]].
+
==ספריו==
*חתנו, הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברונואה.
+
*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
*חתנו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי פריז.
+
 
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, פריז.
+
שולחן מרדכי חלק ב' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
*בנו, הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל בית ספר חב"ד - בני ברק.
 
*בנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].
 
*בנו, הרב ישראל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, צרפת. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לישכת הכשרות של אביו הרה"ג הרב מרדכי בלינוב ראב"ד ליובאוויטש צרפת.
 
  
==ספריו==
+
שולחן מרדכי על דיני איסור והיתר.
 +
 
 +
אגרות מרדכי - תשובות בלימוד לרבנים ברחבי תבל.
 +
 
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
 +
*סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), י"ד כסלו תשפ"ג
  
*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
+
==קישורים חיצוניים==
 +
*'''[https://drive.google.com/file/d/1nmfJCFLUPAWxFGjyThi1QnqDuR-27pW8/view?usp=sharing הרב שחולל מהפכה בכשרות הצרפתית]''', סקירה על תולדות חייו לרגל מלאות שנה לפטירתו, בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח
  
 
{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}}
 
{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
 
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
 
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
+
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פריז: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
 
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
 
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
 +
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
 +
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

גרסה אחרונה מ־00:48, 16 באפריל 2024

הרב מרדכי בלינוב

הרב מרדכי בלינוב (תרח"צ-י"ג טבת תשע"ז) היה מראשוני השלוחים למרוקו, רב ופוסק חב"די, אב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שבצרפת.

תולדות חיים[עריכה]

הרב בלינוב נולד בשנת תרח"צ בעיירה החסידית קלימוביץ' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב שמואל דוד ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת מלחמת העולם השניה נדדו כמו חסידים רבים לסמרקנד שם למד בתומכי תמימים סמרקנד ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת יציאת תש"ז. אחרי פסח תש"ז הגיע לפריז, שם ראה את הרבי כאשר הגיע לבקר את הרבנית חנה. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד בתומכי תמימים ברינואה, שם היה מבחירי התלמידים. ר' ניסן נמנוב ור' ישראל נח בליניצקי נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת תשי"ח.

השליחות למרוקו[עריכה]

בחודש סיוון תש"כ בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שיינא רבקה, בתו של ר' חנן לוין. לפני חג השבועות היה בצרפת, והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל-770 לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ליחידות של 45 דקות. באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שבמרוקו. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה. מיד לאחר החתונה בסוף חודש תשרי תשכ"א נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור בתומכי תמימים מרקש. בפורים תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת.

"יש כאן אברך..."[עריכה]

עם שובו לצרפת החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם בתשכ"ד סיפר לו ר' ניסן נמנוב שביחידות אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן בתומכי תמימים ברינואה, אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.

פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור[עריכה]

בשנת תשכ"ד אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.

בשנת תשכ"ג מסר לו הרב בנימין אליהו גורודצקי כי הרבי רוצה שיפתח תלמוד תורה בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב הלל פבזנר. מתלמוד תורה זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.

בשנת תשמ"ח מינה אותו הרבי לאחראי על ועד רבני ליובאוויטש צרפת והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת תשס"ט מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות 'שניאור'.

נפטר בגיל 79 בי"ג טבת תשע"ז.

משפחתו[עריכה]

ספריו[עריכה]

שולחן מרדכי חלק ב' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

שולחן מרדכי על דיני איסור והיתר.

אגרות מרדכי - תשובות בלימוד לרבנים ברחבי תבל.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
  • סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), י"ד כסלו תשפ"ג

קישורים חיצוניים[עריכה]