הבדלים בין גרסאות בדף "מנצפ"ך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 +
{{אות|שם=אותיות מנצפ"ך|תמונה=[[קובץ:מנצפך.jpg]]}}
 
'''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, אלו מהן בראש התיבה או בתוכה, ואלו בסוף התיבה. האותיות שבאמצע תיבה מורות על גבורות, והאותיות הסופיות הם החסדים.
 
'''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, אלו מהן בראש התיבה או בתוכה, ואלו בסוף התיבה. האותיות שבאמצע תיבה מורות על גבורות, והאותיות הסופיות הם החסדים.
  
שורה 4: שורה 5:
  
 
ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ"ך הן שרש האותיות, שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב [[אותיות]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.}}.
 
ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ"ך הן שרש האותיות, שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב [[אותיות]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.}}.
 +
 
==רמזה בגוף האדם==
 
==רמזה בגוף האדם==
 
ה[[אר"י]] מבאר {{הערה|בשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא}} כיצד נרמזים הגבורות בידים:  
 
ה[[אר"י]] מבאר {{הערה|בשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא}} כיצד נרמזים הגבורות בידים:  

גרסה מ־21:07, 12 בנובמבר 2016

אותיות מנצפ"ך
מנצפך.jpg
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

אותיות מנצפ"ך הן אותיות כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: "מנצפ"ך צופים אמרו", שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, אלו מהן בראש התיבה או בתוכה, ואלו בסוף התיבה. האותיות שבאמצע תיבה מורות על גבורות, והאותיות הסופיות הם החסדים.

כי מאחר שלשון הקודש אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק הנביאים מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה.

ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ"ך הן שרש האותיות, שהן ה' גבורות המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות[1].

רמזה בגוף האדם

האר"י מבאר [2] כיצד נרמזים הגבורות בידים: "הנה החוטם היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך. כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת. והפה היא אות פ' דמנצפ"ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה. והזרועות הם ן' פשוטה... כי הזרוע ארוך וסתום כעין ן' פשוטה. והידים הם אות ך' דמנצפ"ך כי ך' במלוא' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת האצבעות, והאצבעות הם אות ץ' פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צ', וגם ציור אות ה' ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. שער היחוד והאמונה פ"ד.
  2. בשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא