יעקב נח שטרסברג

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב יעקב נח שטרסברג

הרב יעקב נח שטרסברג (תשרי תרצ"ו - י"ג אב תשס"ב) היה חסיד שמסר את נפשו בעוון הפצת יהדות.

תולדות חיים

ילדותו

נולד בחודש תשרי תרצ"ו להוריו הרב שלום ואלטע פערל לישנר (את השם משפחה שטרסברג אימץ לעצמו בשנים מאוחרות יותר), בעת שהיה בן 4 גורשה משפחתו מעירם סוניק שבפולין לרוסיה.

לאחר טלטולים קשים הוגלתה המשפחה למחנה עבודה בסיביר, שם הם עבדו בעבודות פרך ממנה הם סבלו סבל רבס.כאשר החלה המלחמה בין גרמניה לרוסיה עזבו בני המשפחה את המקום, ויחד עם גולים אחרים הפליגו באנייה לעיר נובוסיבירסק ומשם הגיעו לסמרקנד שבאוזבקיסטן.

בסמרקנד חלו יעקב ואחותו והם אושפזו זמן רב בבית הרפואה,לאחר שהתרפאו ויצאו מבית הרפואה, השיגו ההורים עליית גג בה עם קירות תקרה ורצפה ללא ריהוט וציוד מינימלי, בה היו גרים.בחודש אדר של אותה שנה, חלה אחיו דוד וכתוצאה מהמחלה נפטר. בחודשי הקיץ חלו יעקב נח ואמו, ושוב הוא חזר לבית הרפואה, אלא שהפעם המחלה הייתה קשה יותר.

אביהם נאסר ביום כיפור תש"ג ע"י המשטרה ונפטר ממכות אותם נתנו לו השוטרים.

לאחר פטירת האבא הוא הוכנס לבית יתומים שם ניסו למנוע ממנו שמירת תורה ומצוות. הוא לא הסכים לכך ובהזדמנות הראשונה ברח מהמוסד, בגיל שמונה החל יעקב נח ללמוד בחיידר המחתרתי.

לאחר מלחמת עולם השנייה עברה המשפחה למחנה הפליטים פוקינג שבגרמניה דרך פולין (בזכות האזרחות הפולנית שהייתה להם),בשנת תש"ט עברה המשפחה לארץ ישראל.בישראל למד נח בישיבת חב"ד בתל אביב, ולאחר מכן בבלוד.

שנים רבות ב-‏770

בעודו לומד בישיבה בפרדס, השתוקק ר' יעקב נח לנסוע אל הרבי ולשהות במחיצתו. לאחר מאמצים רבים קיבל בחול המועד פסח תשט"ז את אישור הכניסה לארצות הברית. את האישור שלח לו הרב שמריהו גוראריה בהשתדלות הרב אברהם דרייזין (מאיור) חבר הנהלת הישיבה. שמחתו הרבה לא נמשכה זמן רב. נודע לו כי הנהלת הישיבה בפרדס לא הסכימה שבחור צעיר ייסע לארצות הברית, וכי עליו להמשיך ללמוד בישיבה בארץ הקודש.

ר' יעקב נח לא אמר נואש. הוא השקיע מאמצים כבירים שנשאו פרי, ואחרי חג השבועות תשט"ז יצא מהארץ לצרפת במטרה להגיע מוקדם ככל האפשר לרבי. בינתיים ישב ולמד בישיבת חב"ד בברינואה, תוך המתנה לאישור על מנת להמשיך בדרך. שמונה חודשים נוספים חלפו והמאמצים נשאו פרי: בערב ראש השנה תשי"ז הגיע סוף סוף לרבי לא לפני סיוע שקיבל מהרב ניסן נמנוב, משפיע בישיבה בברינואה.

קרוב לעשר שנים עשה ר' יעקב נח כתמים ב-‏770. היו אלו השנים הראשונות של נשיאות הרבי, וכל התנהגותו שיקפה הנהגה של חייל הבטל לאדונו במסירות נפש ממש.

זמן קצר לאחר שובו ארצה, נשא את רעייתו מרת שולמית, בת המשפיע הרב יהושע מרדכי ליפקין.

התקשרותו לרבי הייתה באופן מיוחד. תמיד הקפיד לקיים את דברי הרבי כלשונם. אל הרבי היה נוסע כמעט מידי שנה. שנה אחת חזר מ-‏770 ואיתו מסגרת של חלון... לשאלת בני משפחתו סיפר כי מצא את החלון בחצר 770. התברר כי היה זה חלון לא תקין בזאל הגדול שהוחלף ונזרק החוצה. ר' יעקב נח מפאת גודל חביבותו למקום משכנו של נשיא הדור, הרגיש זכות לקחת את החלון לביתו בירושלים.

את אופן ההתקשרות שלו לרבי מגדיר בנו הרב יוסף: "הוא היה בטל בתכלית לרבי. פעם, בעת שהיו לו בעיות משפטיות, שאלתי אותו למה הוא אינו פונה לרבי? הוא הסביר לי כי אינו רוצה להטריח את הרבי בענייניו הגשמיים... כך גם ביחידויות בהן היה - מעולם לא ביקש ברכות על ענייני גשמיות.

פטירתו

בחודשים האחרונים לחייו, תקפה את ר' יעקב נח מחלה ממארת קשה שהתגלתה אצלו בשלב סופני. בגבורה עילאית חשק שפתיים והשתדל שלא להיות נסמך ונתמך על מכריו ולא להכביד על בני משפחתו הקרובים.

כיממה לפני פטירתו שוחרר מבית הרפואה, שהה בביתו ואף יצא לסידורים בעיר. בערבו של היום חלה החמרה במצבו והוא הובהל לבית הרפואה.

למחרת בבוקר הניח עמו חתנו הרב אלימלך בינשטוק תפילין וקרא עמו את הפסוק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

שעה קלה לאחר מכן, בבוקר יום שני, י"ג במנחם-אב תשס"ב, נסתלק הרב יעקב נח שטרסברג לבית עולמו כשהוא בן ס"ו שנים.