יעקב נח שטרסברג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב נח שטרסברג

הרב יעקב נח שטרסברג נולד בחודש תשרי תרצ"ו להוריו הרב שלום ואלטע פערל לישנר (את השם משפחה שטרסברג אימץ לעצמו בשנים מאוחרות יותר), משפחה חשובה וחסידית.

הרב יעקב נח היה דמות חסידית הראויה ללמוד ממנה. ללימוד התורה במחתרת נשאה אותו אמו על כפיים, כיון שנעליו נמכרו בעבור תרופות. כילד ברח מבית היתומים לאחר שמנעו ממנו שמירת מצוות. כתלמיד ישיבה נסע לרבי למרות מכשולים מבית ומחוץ, שם שהה כעשר שנים. הוא היה 'מקושר' מופלא בעודו מתווה לעצמו דרך מיוחדת בקשר עם הרבי. מספרים כי מעולם לא ביקש מהרבי על גשמיות גם כשהיה זקוק לכך. צנוע, איש אמת, ומכניס אורחים גדול.

בבוקר יום שני, י"ג במנחם אב תשס"ב, נסתלק הרב יעקב נח שטרסברג לבית עולמו כשהוא בן 66 שנים.

תולדות חיים[עריכה]

ילדותו[עריכה]

בן ארבע היה כאשר גורש מביתו ומעירו סוניק שעל גדות הנהר סון שחצץ בין פולין לרוסיה. הגרמנים ימ"ש כבשו את העיר וגירשו חלק מהיהודים לרוסיה ובתוכם את משפחת לישנר.

לאחר טלטולים קשים הוגלתה המשפחה למחנה עבודה בסיביר, שם עבדו עבודות פרך וסבלו סבל רב. גם הילדים הקטנים, ובהם יעקב נח, באו לסייע בעבודת כריתת העצים תוך שהם שומרים שבת במסירות נפש.

כאשר החלה המלחמה בין גרמניה לרוסיה עזבו בני המשפחה את המקום, ויחד עם גולים אחרים הפליגו באנייה לעיר נובוסיבירסק ומשם הגיעו לסמרקנד שבאוזבקיסטן.

לימוד תורה במסירות נפש[עריכה]

בהגיעם לסמרקנד מצאו עיר מלאה פליטים, בשל כך התקשו למצוא מקום להתגורר בו. במשך כמה חודשים חיו תחת כיפת השמיים. בין הפליטים פרצו מחלות מדבקות, ובעקבות כך יעקב נח ואחותו חלו ואושפזו בבית הרפואה.

לאחר שהתרפאו ויצאו מבית הרפואה, השיגו ההורים עליית גג בה היו קירות תקרה ורצפה ללא ריהוט וציוד מינימלי. המצב הקשה מתואר אף הוא באריכות בזכרונותיה של הגב' רוזנברג: "אמא הוציאה את שני הילדים מבית הרפואה ולא היה לה אף חתיכת לחם לתת.. היא בכתה כמו ילדה קטנה. החורף בשנת תש"ב התחיל להיות קשה וקר, אין במה ואיפה להתחמם, לא היה אוכל, לא היה במה להרוויח פרוטה והרעב הציק. כדי להשיג חתיכת לחם, צריך היה לעמוד בתור ארוך מבעוד לילה, הבריונים גברו ועד שהגיע התור שלי, אמרו לי נגמר".

בחודש אדר של אותה שנה, חלה אחיו דוד וכתוצאה מהמחלה נפטר. בחודשי הקיץ חלו יעקב נח ואמו, ושוב הוא חזר לבית הרפואה, אלא שהפעם המחלה היתה קשה וממושכת, וכשיצאו מבית הרפואה היו צריכים ללמד אותם ללכת מחדש...

בכך לא תמו הצרות. למחרת יום כיפור תש"ג יצא אבי המשפחה ר' שלום לישנר לנסות למכור קופסת סיגריות כדי להביא אוכל הביתה. בעומדו בשוק נתפס על ידי שוטרים והואשם על מסחר אסור בשוק השחור. בשל כך נכלא בכלא הסובייטי, שם לא היה דין ולא דיין. ר' שלום הוכה על ידי השוטרים מכות נמרצות עד שנפח את נשמתו. היה זה יום כ' בתשרי. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בסמרקנד.

יעקב נח היה ילד כבן שבע כשהתייתם מאביו. הסבל הרב של אותן שנים, הביא לידי כך שאף זיכרון לא נותר בקרבו מדמותו של אביו ומשבע שנות החיים שעשה במחיצתו.

לאחר פטירת האבא הוכנס היתום הצעיר לבית יתומים שם ניסו למנוע ממנו שמירת תורה ומצוות. הוא לא הסכים לכך ובהזדמנות הראשונה ברח מהמוסד.

כבר בילדותו היה יעקב נח חזק ברוחו ולא נשבר בפני הלחצים מצד הצוות החינוכי בבית היתומים. הוא ביקש לשמור מצוות בכל מחיר, זאת למרות שידע כי אם יישאר במוסד יזכה לארוחה הגונה, ומנגד, אם יחזור לבית, ירעב ללחם.

בהיותו בן שמונה החל יעקב נח ללמוד בחיידר המחתרתי. אלא שדא עקא - נעליים לא היו לו, לאחר שנמכרו עבור תרופות שהיו צריכים עבורו ועבור משפחתו. אמו לא וויתרה על כך ומדי יום הביאה אותו לחיידר על ידיה.

כבר אז ניכר היה בו ביעקב נח הצעיר לימים כי הוא בעל כישרון וניחן בחריפות רבה.

תלמיד חריף ובר-הבנה[עריכה]

בעת מלחמת העולם השנייה איבד הילד יעקב נח רבים מבני משפחתו המורחבת. לאחר המלחמה, בערב חג השבועות תש"ו, מימשו משפחת לישנר את זכותם כאזרחי פולין, וחצו את הגבול דרך לבוב אל פולין ומשם אל מחנה הפליטים בפאקינג שבגרמניה. כאן הצטרף יעקב נח לשורות התלמידים בישיבת "תומכי תמימים" שקמה במקום.

ביום יו"ד בכסלו תש"ט עזבה משפחת לישנר את אדמת אירופה הספוגה בדם קרוביהם, והפליגה אל חופי ארץ הקודש. במשך חודש ימים נמשך המסע וביום י"א בטבת עגנה ספינתם בחוף ימה של חיפה, משם נלקחו אל מחנה העולים בפרדס חנה. במחנה זה שהתה המשפחה כשבועיים ימים, עד אשר הגיעו חסידי חב"ד והביאום סמוך לתחנת הרכבת בלוד כדי להקים את גרעין ההתיישבות החב"דית.

ר' יעקב נח נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל אביב, שם שקד על לימוד הנגלה והחסידות עד שהוקמה הישיבה בלוד. או אז עבר יחד עם קבוצת תמימים ללמוד בישיבה בפרדס.

הר"מים וההנהלה לא יכלו להסתיר את התפעלותם מהיקף ידיעותיו והבנתו של הנער, למרות שרוב שנות הלימוד בילדותו נחסכו ממנו.


שנים רבות ב-‏770[עריכה]

בעודו לומד בישיבה בפרדס, השתוקק ר' יעקב נח לנסוע אל הרבי ולשהות במחיצתו. לאחר מאמצים רבים קיבל בחול המועד פסח תשט"ז את אישור הכניסה לארצות הברית. את האישור שלח לו הרב שמריהו גוראריה בהשתדלות הרב אברהם דרייזין (מאיור) חבר הנהלת הישיבה. שמחתו הרבה לא נמשכה זמן רב. נודע לו כי הנהלת הישיבה בפרדס לא הסכימה שבחור צעיר ייסע לארה"ב, וכי עליו להמשיך ללמוד בישיבה בארץ הקודש.

ר' יעקב נח לא אמר נואש. הוא השקיע מאמצים כבירים שנשאו פרי, ואחרי חג השבועות תשט"ז יצא מהארץ לצרפת במטרה להגיע מוקדם ככל האפשר לרבי. בינתיים ישב ולמד בישיבת חב"ד בברינואה, תוך המתנה לאישור על מנת להמשיך בדרך. שמונה חודשים נוספים חלפו והמאמצים נשאו פרי: בערב ראש השנה תשי"ז הגיע סוף סוף לרבי לא לפני סיוע שקיבל מהרב ניסן נמנוב, משפיע בישיבה בברינואה.

קרוב לעשר שנים עשה ר' יעקב נח כתמים ב-‏770. היו אלו השנים הראשונות של נשיאות הרבי, וכל התנהגותו שיקפה הנהגה של חייל הבטל לאדונו במסירות נפש ממש.

זמן קצר לאחר שובו ארצה, נשא את רעייתו מרת שולמית, בת המשפיע הרב יהושע מרדכי ליפקין.

התקשרותו לרבי הייתה באופן מיוחד. תמיד הקפיד לקיים את דברי הרבי כלשונם. אל הרבי היה נוסע כמעט מידי שנה. שנה אחת חזר מ-‏770 ואיתו מסגרת של חלון... לשאלת בני משפחתו סיפר כי מצא את החלון בחצר 770. התברר כי היה זה חלון לא תקין בזאל הגדול שהוחלף ונזרק החוצה. ר' יעקב נח מפאת גודל חביבותו למקום משכנו של נשיא הדור, הרגיש זכות לקחת את החלון לביתו בירושלים.

את אופן ההתקשרות שלו לרבי מגדיר בנו הרב יוסף: "הוא היה בטל בתכלית לרבי. פעם, בעת שהיו לו בעיות משפטיות, שאלתי אותו למה הוא אינו פונה לרבי? הוא הסביר לי כי אינו רוצה להטריח את הרבי בענייניו הגשמיים... כך גם ביחידויות בהן היה - מעולם לא ביקש ברכות על ענייני גשמיות.

פטירתו[עריכה]

בחודשים האחרונים לחייו, תקפה את ר' יעקב נח מחלה ממארת קשה שהתגלתה אצלו בשלב סופני. בגבורה עילאית חשק שפתיים והשתדל שלא להיות נסמך ונתמך על מכריו ולא להכביד על בני משפחתו הקרובים.

כיממה לפני פטירתו שוחרר מבית הרפואה, שהה בביתו ואף יצא לסידורים בעיר. בערבו של היום חלה החמרה במצבו והוא הובהל לבית הרפואה.

למחרת בבוקר הניח עמו חתנו הרב אלימלך בינשטוק תפילין וקרא עמו את הפסוק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

שעה קלה לאחר מכן, בבוקר יום שני, י"ג במנחם-אב תשס"ב, נסתלק הרב יעקב נח שטרסברג לבית עולמו כשהוא בן ס"ו שנים.