יעקב גלינסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־15:12, 25 בנובמבר 2018 מאת 185.120.125.30 (שיחה) (תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב גלינסקי

הרב יעקב גלינסקי, (ט' טבת תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד) ראש ישיבה ודרשן ברוח תורת המוסר, זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי ולקבל הדרכות מפורטות כיצד להתנהג עם ילדי העולים במסגרת עבודתו החינוכית.

תולדות חיים[עריכה]

הרב גלינסקי נולד בט' טבת תרפ"א בעיירה קריניק שבפולין לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה.

בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבה בעיירת הולדתו, ובשנת תר"צ עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' בביאליסטוק. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים לשבירת מידות רעות, כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי.

בברית המועצות[עריכה]

במלחמת העולם השניה, בשנת תש"א ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק לליטא, אך זמן קצר אחר כך נאצלו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות בסיביר, מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. בסיביר הוחרמו מהם התפילין וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר חז"ל "כל המאריך באחד מאריכים לו ימיו ושנותיו".

כעבור שנתיים שוחרר מהמחנות ועבר לקזחסטאן, שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - המוהל והשוחט המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח תלמוד תורה מחתרתי ליהודי המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.

אחרי המלחמה נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' חיים בנימין ברוד,(נפטרה תמוז תשע"ו). מסדר הקידושין שלו היה הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד. בתקופה ההיא היה שותף להצלת הרב מטשעבין מרוסיה.

בארץ ישראל[עריכה]

כעבור זמן יצא מרוסיה ושהה במחנות העקורים בגרמניה, ובשנת תש"ט עלה לארץ והתיישב בבני ברק.

בשנת תשי"ג פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד בראשות ישיבת חדרה וראש העין לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות. בהמשך הקים רשת כוללים, וייסד קרנות צדקה וחסד.

באמצע חודש שבט תשע"ד אושפז בבבית הרפואה "מעייני הישועה" בבני ברק כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי כ"ב שבט נפטר בגיל 93.

אצל הרבי[עריכה]

בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחת מנסיעותיו (בשנת תש"ל) זכה להיכנס ל'יחידות' ארוכה אצל הרבי, אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות.

ספריו[עריכה]

הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על חמשה חומשי תורה, הגדה של פסח, ימים נוראים ומגילת אסתר.

משפחתו[עריכה]

לרב גלינסקי שלוש-עשרה ילדים, מהם זכה לראות כ-400 צאצאים. בנו הרב משה גלינסקי מחיפה נמנה על חסידי חב"ד. מנכדיו נמנה על אנ"ש גם ר' שמואל נחמיה גלינסקי (נחלת הר חב"ד). חתנו הבכור של הרב גלינסקי הוא הרב חיים ברמן מישיבת פוניבז', שלמד בצעירותו בישיבת אחי תמימים תל אביב. כמו כן גיסיו, אחי וגיסי רעייתו, הינם חסידי חב"ד: ר' ישראל ברוד מכפר חב"ד, ר' יחזקאל ברוד מקראון הייטס, ר' יעקב לפקיבקר ור' זלמן לייב אסטולין מבני ברק.

לקריאה נוספת[עריכה]