הבדלים בין גרסאות בדף "בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 8: שורה 8:
 
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
 
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
  
ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - אב"ד כפר חב"ד, הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין (תפקיד המקביל לאב בית הדין בבתי-דין אחרים), והרב מנחם מענדל גלוכובסקי מונה לסגנו.
+
ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - אב"ד כפר חב"ד(הרב גרליק נפטר בתשל"ד), הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין (תפקיד המקביל לאב בית הדין בבתי-דין אחרים), ובשנת התשנ"ה מינה הרב ירוסלבסקי את הרב מנחם מענדל גלוכובסקי לסגנו.
  
בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החבר האחרון שצורף היה הרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה לשעבר של העיר [[צפת]]. מתחילת שנות התשעים לא צורפו רבנים חדשים לבית הדין, וכיום חברים בו שבעה רבנים בלבד.
+
בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורףו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], רבה לשעבר של העיר [[צפת]].והרב מנחם מענדל גלוכובסקי הרב יוסף הכט והרב אליהו יוחנן גור ארי מתחילת שנות התשעים לא צורפו רבנים חדשים לבית הדין,לאחר שגם מינוי הרבנים הנל לא נכנסו לביה"ד בהסכמת כ"ק אדמור אלא הסתפקו בזה שלא יצא מענה וכיום חברים בו שבעה רבנים בלבד.
  
 
'''מטרות הקמתו של בית-הדין:'''
 
'''מטרות הקמתו של בית-הדין:'''

גרסה מ־02:56, 22 בינואר 2012

חותמת בית הדין

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד. בשנת תנש"א כתב הרבי כי: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש באה"ק בידי אגו"ח באה"ק הוא בידי אגו"ח באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד בכח התורה".

מזכיר בית הדין הוא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד בקרית מלאכי. סגנו הוא הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות.

הקמתו

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

בתשל"ח נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב שניאור זלמן גרליק - אב"ד כפר חב"ד(הרב גרליק נפטר בתשל"ד), הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין (תפקיד המקביל לאב בית הדין בבתי-דין אחרים), ובשנת התשנ"ה מינה הרב ירוסלבסקי את הרב מנחם מענדל גלוכובסקי לסגנו.

בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורףו היו הרבנים לוי ביסטריצקי, רבה לשעבר של העיר צפת.והרב מנחם מענדל גלוכובסקי הרב יוסף הכט והרב אליהו יוחנן גור ארי מתחילת שנות התשעים לא צורפו רבנים חדשים לבית הדין,לאחר שגם מינוי הרבנים הנל לא נכנסו לביה"ד בהסכמת כ"ק אדמור אלא הסתפקו בזה שלא יצא מענה וכיום חברים בו שבעה רבנים בלבד.

מטרות הקמתו של בית-הדין:

א. לאגד את רבני חב"ד.

ב. לפקח על פעילות מוסדות חב"ד.

ג. לפקח על חסידי חב"ד.

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד באה"ק ת"ו".

חברי בית הדין עם הקמתו

אב בית הדין היה הרב שלמה יוסף זווין. חבריו היו הרבנים: יעקב לנדא מבני ברק, אלכסנדר סענדר יודאסין מתל אביב, גרשון חן מירושלים, יהודה בוטרשוולי מקרית מלאכי, נחום טרבניק מכפר חב"ד, דב בער אליעזרוב מירושלים, יחיאל מיכל דוברוסקין מחיפה, דוד חנזין מפתח תקווה, יצחק יהודה ירוסלבסקי מקרית מלאכי, מרדכי שמואל אשכנזי מכפר חב"ד, גדליהו אקסלרוד מרמת גן ואברהם מיכאל הלפרין מירושלים.

שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: הרב יהוסף גדליה רלב"ג ע"ה, הרב לוי ביסטריצקי ע"ה והרב בן ציון ליפסקר ע"ה, ויבלחט"א: זאב דב סלונים, יוסף הכט, אליהו יוחנן גוראריה ומנחם מענדל גלוכובסקי.

הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין בין השנים תשל"ו-תשמ"א, כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן. בתשמ"א עקר לחיפה, ופסק לשמש כחבר בבית הדין[דרוש מקור].

בית הדין כיום

הרכב בית הדין

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

דיינים נוספים בבית הדין

הנהלת בית הדין

בסוף שנות המ"מים פנה הרבי במכתב 'אל הנהלת בית הדין', בעקבות כך הבינו חברי הבי"ד כי יש למנות הנהלה. בהנהלה שמונתה היו חברים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב מנחם מענדל גלוכובסקי והרב דוד חנזין.

להנהלה הייתה זכות לחתום על מכתבים בשם בית הדין[דרוש מקור], ועוד.

עם פטירת הרב חנזין לא מונה לו ממלא מקום. עם זאת, חלק מסמכויותיו נורשו על-ידי הרב זאב דב סלונים.

מזכירות בית הדין

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות. מנהל המזכירות הינו ר' ארז קרלנשטיין, שכמכהן גם כסמנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות, מזכיר בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

פעילות בית הדין

אגף ההשלתמויות

אחד מימי העיון שמארגן בית הדין

אגף ההשתלמויות של בית הדין, בראשות הרב מנחם מענדל עמאר, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"[1]

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.

כינוסי רבנים

בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים.

מוסדות הפועלים מטעם בית הדין

הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. תשועה בְּרַב יועץ - סיכומי ההרצאות מאלול תש"ע אינפו.jpg