הבדלים בין גרסאות בדף "אתה הראת"
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | <div class="toccolours" style="width:25%;float: left;margin:auto;margin-bottom:5px;padding:1px 5px 1px 5px;">'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/55/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95.mp3 הקלטה ממעמד ההקפות בליל שמחת תורה תשל"ו]''' (הוקלט בידי [[גוי]], ב[[יום טוב שני של גלויות]]). {{ש}}'''פירוט הנשמע:'''{{ש}}{{*}}0:00 - הרבי אומר הפסוק אתה הראת (חלקו){{ש}}{{*}}0:16 - הקהל עונה על הפסוק כי מציון{{ש}}{{*}}0:25 - שרים [[ניגון הושיעה את עמך|הושיעה את עמך]]{{ש}}{{*}}2:25 - הרבי אומר הפסוק אתה הראת{{ש}}{{*}}2:53 - הרבי אומר הפסוק כי מציון (חלקו){{ש}}{{*}}3:05 - הקהל עונה על הפסוק והיה זרעך{{ש}}{{*}}3:19 - הרבי אומר הפסוק והיה זרעך פעם ב'{{ש}}{{*}}3:50 - הרבי אומר הפסוק והיה זרעך פעם ג'{{ש}}{{*}}4:22 - שרים [[ניגון ופרצת|ופרצת]]{{ש}}{{*}}6:13 - שרים [[ניגון להקפות]]{{ש}}{{*}}10:35 - שרים [[ניגון עוצו עצה|עוצו עצה]]{{ש}}{{*}}19:39 - שרים [[ניגון על הסלע הך|על הסלע]]{{ש}}{{*}}20:22 - שרים [[בך ה' חסיתי]]{{ש}}{{*}}23:04 - שרים [[וכל קרני רשעים אגדע|וכל קרני]]{{ש}}{{*}}23:47 - שרים [[ואלקים מלכי מקדם]]{{ש}}{{*}}26:00 - שרים [[ניגון להקפות]]</div> | ||
'''אתה הראת''' הוא נוסח של קבוצת פסוקים הנאמרים קודם ה'[[הקפות]]' ב[[שמחת תורה]]. | '''אתה הראת''' הוא נוסח של קבוצת פסוקים הנאמרים קודם ה'[[הקפות]]' ב[[שמחת תורה]]. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
==אודות הנוסח== | ==אודות הנוסח== | ||
| − | |||
נוסח הפסוקים מופיע כבר בסידורים הישנים דוגמת מחזור ויטרי{{הערה|סימן תי.}}, וכן בסידור האריז"ל, והובא על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו. | נוסח הפסוקים מופיע כבר בסידורים הישנים דוגמת מחזור ויטרי{{הערה|סימן תי.}}, וכן בסידור האריז"ל, והובא על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מנין הפסוקים ב'אתה הראת' הוא 17, ב[[גימטריא]] 'טוב'{{הערה|ספר המאמרים תש"ד עמוד 54.}}, והרבי התבטא כי פסוקים אלו הם מעין "טעמים וראיות מן התורה על ההקפות"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3096660/jewish/-.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשנ"ב].}}. | מנין הפסוקים ב'אתה הראת' הוא 17, ב[[גימטריא]] 'טוב'{{הערה|ספר המאמרים תש"ד עמוד 54.}}, והרבי התבטא כי פסוקים אלו הם מעין "טעמים וראיות מן התורה על ההקפות"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3096660/jewish/-.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשנ"ב].}}. | ||
| + | |||
| + | הרבי ביאר כי התחלת הפסוקים בתיבת 'אתה' הוא באופן של [[לכתחילה אריבער]], שפונים ישר ל[[עצמות ומהות]] שלמעלה מכל תואר וגדר{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 290].}}. | ||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
*'''[http://www.likras.org/files/19720_26571.pdf ביאור פסוקי 'אתה הראת' על פי פנימיות מתוך שיחות הרבי]''', בתוך קובץ 'ובחודש השביעי' עמוד 55 | *'''[http://www.likras.org/files/19720_26571.pdf ביאור פסוקי 'אתה הראת' על פי פנימיות מתוך שיחות הרבי]''', בתוך קובץ 'ובחודש השביעי' עמוד 55 | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19162 הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת']{{תמונה}} - מכתב ששלח לרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשמ"ב]] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19162 הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת']{{תמונה}} - מכתב ששלח לרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשמ"ב]] {{אינפו}} | ||
| − | |||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:תפילה]] |
גרסה אחרונה מ־09:00, 18 באפריל 2023
פירוט הנשמע:
• 0:00 - הרבי אומר הפסוק אתה הראת (חלקו)
• 0:16 - הקהל עונה על הפסוק כי מציון
• 0:25 - שרים הושיעה את עמך
• 2:25 - הרבי אומר הפסוק אתה הראת
• 2:53 - הרבי אומר הפסוק כי מציון (חלקו)
• 3:05 - הקהל עונה על הפסוק והיה זרעך
• 3:19 - הרבי אומר הפסוק והיה זרעך פעם ב'
• 3:50 - הרבי אומר הפסוק והיה זרעך פעם ג'
• 4:22 - שרים ופרצת
• 6:13 - שרים ניגון להקפות
• 10:35 - שרים עוצו עצה
• 19:39 - שרים על הסלע
• 20:22 - שרים בך ה' חסיתי
• 23:04 - שרים וכל קרני
• 23:47 - שרים ואלקים מלכי מקדם
• 26:00 - שרים ניגון להקפות
אתה הראת הוא נוסח של קבוצת פסוקים הנאמרים קודם ה'הקפות' בשמחת תורה.
מנהג חב"ד לומר פסוקים אלו גם בעת הכנסת ספר תורה.
תוכן עניינים
אודות הנוסח[עריכה]
נוסח הפסוקים מופיע כבר בסידורים הישנים דוגמת מחזור ויטרי[1], וכן בסידור האריז"ל, והובא על ידי אדמו"ר הזקן בסידורו.
הפסוק הפותח את הנוסח, קשור במיוחד לנתינת התורה כפי שמובא בביאור רש"י על הפסוק[2] שכאשר שנתן הקב"ה את התורה לישראל פתח להם שבעה רקיעים, וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים, וראו שהוא יחידי, וזהו פירוש הפסוק 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו'.
מנין הפסוקים ב'אתה הראת' הוא 17, בגימטריא 'טוב'[3], והרבי התבטא כי פסוקים אלו הם מעין "טעמים וראיות מן התורה על ההקפות"[4].
הרבי ביאר כי התחלת הפסוקים בתיבת 'אתה' הוא באופן של לכתחילה אריבער, שפונים ישר לעצמות ומהות שלמעלה מכל תואר וגדר[5].
מנהגי חב"ד[עריכה]
רבותינו נשיאינו הורו שאמירת הפסוקים תהיה מתוך שמחה[6].
בחוץ לארץ מנהג חב"ד הוא לומר את הפסוקים שלוש פעמים, בליל שמיני עצרת, ליל שמחת תורה, וביום שמחת תורה, ומאז שהתפשטה תקנת הרבי בנוגע להקפות שניות, גם בארץ ישראל נוהגים לומר את הפסוקים שלוש פעמים.
הרבי הנהיג להוסיף את הפסוק "והיה זרעך כעפר הארץ"[7], ומספר פעמים הרבי הורה גם להוסיף את הפסוק "הושיעה את עמך". בשנת הקהל הורה הרבי להוסיף את הפסוק "הנני מביא אותם"[8]. את הפסוקים הללו מוסיפים לאחר אמירת 'אב הרחמים' שלאחר הפסוקים[9].
בכל אחת משלושת הפעמים שאומרים את פסוקים אתה הראת, מנהג חב"ד הוא לומר אותם שלוש פעמים ברצף (עם הפסקה בנגינה וריקודים בין הפעמים), ובבית המדרש של הרבי הרבי אומר בעצמו את כל הפסוקים בפעם הראשונה, ובפעם השניה והשלישית הרבי אומר רק את הפסוק הראשון והאחרון והקהל חוזר אחריו.
בבתי הכנסת של חסידי חב"ד ברחבי העולם נוהגים לכבד את הרבי בפסוק הראשון והאחרון, ומכריזים על כך[10].
מכירת הפסוקים[עריכה]
המכירה של פסוקי אתה הראת החלה אצל רבותינו נשיאינו עוד בסביבות שנת תרמ"ב[11].
אצל הרבי נוהגים בליל שמיני עצרת שלא למכור את הכיבוד באמירת הפסוקים אלא לכבד את זקני אנ"ש ומכובדים נוספים, בליל שמחת תורה נערכה מכירת הפסוקים לטובת מרכז ישיבות תומכי תמימים[12], ובשמחת תורה בבוקר המכירה היתה לטובת המרכז לעניני חינוך ומחנה ישראל, ונעשתה ברוב השנים על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה. חלק מהרוכשים במכירה זו היו קונים 'על דעת הרבי' ולאחר החג הרבי היה קובע את גובה הסכום שאותו יתרמו לטובת המוסדות.
הרבי עצמו השתתף לא אחת במכירה, ורכש פסוקים בעצמו עבור חברי משלחת הקונסוליה הישראלית.
בשנים מאוחרות יותר, מתוך רצון לזרז את המכירה בשל הדוחק והצפיפות ועל מנת להקל על הרבי, המכירה היתה נערכת מראש קודם החג, ובשעת ההקפות רק היו מכריזים את שמות הרוכשים של הפסוקים.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- שערי המועדים - שמיני עצרת ושמחת תורה ביאורי הרבי לפסוקים, עמוד רלה ואילך
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרבי מבאר את סדר פסוקי אתה הראת, ליל שמחת תורה תשנ"ב קודם הקפות (באתר ועד הנחות בלה"ק)
- ממעייני החסידות - פסוקי 'אתה הראת', בתוך שבועון התקשרות גליון 482
- אתה הראת לדעת - ביאורי הרבי בפסוקי ההקדמה להקפות, בתוך אתר 'מעיינותיך'
- את"ה שלא הכרתם, מכירת פסוקי אתה הראת אצל הרבי
- אתה הראת ביום הכיפורים, סיפור על החסיד ר' שמואל מונקעס[13]
- ביאור פסוקי 'אתה הראת' על פי פנימיות מתוך שיחות הרבי, בתוך קובץ 'ובחודש השביעי' עמוד 55
- הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת'
- מכתב ששלח לרבי בהושענא רבה תשמ"ב 
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ סימן תי.
- ↑ רש"י דברים ד, לה.
- ↑ ספר המאמרים תש"ד עמוד 54.
- ↑ שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשנ"ב.
- ↑ שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 290.
- ↑ שמחת-תורה בצל רבותינו נשיאינו, התקשרות גליון 1368.
- ↑ בראשית כח, יד.
- ↑ ירמיה לא, ז.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד תשרי, עמוד שנו.
- ↑ ראו הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב בפסוקי אתה הראת, בקובץ הנהגות שלו, עמוד 89 ואילך.
- ↑ ראו גם בספר המנהגים עמוד 69.
- ↑ בדרך כלל הגבאי למכירת הפסוקים בלילה זה היה הרב מרדכי דב טלישבסקי או הרב משה פנחס כץ.
- ↑ ראו סיפור נוסף עם אדמו"ר הזקן ופסוקי אתה הראת ברשימות דברים, חלק ד, עמ' קנט. סיפורי חסידים – מועדים, סיפור מס' 217.
