הבדלים בין גרסאות בדף "יונה מנדלסון"
(הוספת ערך) |
|||
| (122 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{דמות |
| − | הרב '''יונה מנדלסון''' ( | + | |שם=ר' יונה זאב מנדלסון |
| + | |תמונה=הרב יונה זאב מנדלסון.jpg | ||
| + | |תיאור=ר' יונה, מנהל '[[יקב שמשון]]' ב[[ירושלים]], 'שר המשקים דארץ ישראל' | ||
| + | |תאריך לידה= [[תרפ"ח]] | ||
| + | |מקום לידה= [[שכונת מאה שערים|מאה שערים]] ב[[ירושלים]], [[ישראל]] | ||
| + | |תאריך פטירה=[[לג בעומר]] [[תשס"ד]] | ||
| + | |מקום פטירה=[[ירושלים]], [[ישראל]] | ||
| + | |מקום פעילות=[[שכונת בית ישראל]], [[שכונת בית וגן]] ו[[העיר העתיקה]], ירושלים | ||
| + | |תפקידים נוספים=[[גבאי]] בתי הכנסת חב"ד ב[[שכונת בית ישראל]] וב[[שכונת בית וגן]], חבר 'קרן גמ"ח משפחת סופר' | ||
| + | |רבותיו=[[הרבי הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[איסר זלמן מלצר]] והרב אליעזר יהודה פינקל | ||
| + | |תלמידיו= | ||
| + | |חיבוריו= | ||
| + | |השתייכות= | ||
| + | }} | ||
| + | הרב '''יונה זאב מנדלסון''' ([[תרפ"ח]] - [[י"ח אייר]] [[תשס"ד]]), היה מאנ"ש חסידי [[חב"ד]] ב[[ירושלים]], מנהל '[[יקבי שמשון]]'{{הערה|לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'[[יקבי ירושלים]]'.}}, גבאי [[בית כנסת]] חב"ד בשכונת '[[שכונת בית ישראל|בית ישראל]]' ובשכונת '[[בית וגן]]', איש [[צדקה ]]וחסד שזכה ליחס מיוחד מ[[הרבי]], וכונה על ידו '[[שר המשקים]] דארץ ישראל'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | |||
| − | + | נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[שכונת מאה שערים]] שב[[ירושלים]] לאביו ר' [[נחמן מנדלסון]] שהיה מלמד נערץ ב[[חיידר]] במאה שערים, ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג, דור שישי ל[[מהרי"ל]] בעל "[[שארית יהודה]]" אח [[אדמו"ר הזקן]]. | |
| − | + | בבחרותו למד בירושלים בישיבת עץ חיים בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], ובישיבת מיר בראשות הרב אליעזר יהודה פינקל{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_102.jpg כרטיס בספר החסידים]}}. | |
| − | + | לאחר נישואיו ב[[חודש כסלו]] [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]], בתו של ר' משה שלום שור מחסידי [[קרלין]], שהייתה משפחה ידועה ב[[ירושלים]] שעסקה בייצור ושיווק [[יין|יינות]] ו[[משקה|משקאות חריפים]]{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקב ארזה, יקב הכורמים, יקב 1848, יקב SHORR, ויקב ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם ב[[עיר העתיקה]] בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב. | |
| − | + | ב[[מלחמת השחרור]], היה מהלוחמים שהגנו על העיר העתיקה בירושלים. | |
| − | + | עם סיום המלחמה, הפעיל את היקב בשכונת בית ישראל בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל, בראשות הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל. | |
| + | שימש כחבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' בהנהלת הגה"ח רבי [[חנניה יוסף היילפרין]] ע"ה שהוקם על ידי ר' ישראל ניסן סופר בירושלים לטובת [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]], הקרן זכתה שהרבי קיבל את נשיאותו ואף העיר במכתבו אל הרב היילפרין ע"ה, | ||
| + | לתקן בדף המכתבים שבו היה כתוב 'מענדיל' בתוספת י' שימחק את האות י משמו הקדוש ולכתוב 'מענדל'. {{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל התולדות והמורשת עמ' 25]}}. | ||
| − | לאחר פטירתו, נרכש | + | באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל". |
| + | |||
| + | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] קבע את ביתו ב[[רובע היהודי]], והיה מהמתפללים הקבועים ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]], ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל [[הכנסת אורחים]], ששמחתו על פניו. | ||
| + | |||
| + | כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}. | ||
| + | |||
| + | אשתו, מרת ציפורה מנדלסון לבית שור, כיהנה שנים רבות כיו"ר [[נשי חב"ד]] בירושלים. האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בגיל 93 בי' אדר ראשון תשפ"ב, ונטמנה בהר הזיתים{{הערה|[https://col.org.il/news/136615 ידיעה על פטירתה] באתר חב"ד און ליין.}}. | ||
| + | |||
| + | ==בית הכנסת בית וגן== | ||
| + | [[קובץ:ר' יונה זאב מנדלסון בהתוועדות.PNG|שמאל|ממוזער|ר' יונה (מוקף בעיגול) בהתוועדות מוצאי שמחת תורה תשכ"ח]] | ||
| + | [[קובץ:יונה מנדלסון אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יונה מנדלסון אצל הרבי בחלוקת דולרים]] | ||
| + | כמתנה לרבי לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], החליטו אנ"ש חסידי חב"ד אשר בירושלים להקים בית כנסת חב"ד ב[[שכונת בית וגן]], שעד אז לא היה בשכונה מנין חב"ד{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13225&CategoryID=2156 ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן']}}. | ||
| + | |||
| + | כגבאי בית הכנסת הוחלט למנות את ר' יונה מנדלסון אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה [[המתנגדים]]. כשסיפר על כך לרבי ב[[יחידות]], אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום". | ||
| + | |||
| + | בחודש [[תשרי]] [[תשל"ג]] נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן [[ספר תורה]] שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13263&CategoryID=2160 עידוד פעילות בתחום הצניעות]}}. | ||
| + | |||
| + | ==ניהול היקב== | ||
| + | {{ערך מורחב|יקב שמשון}} | ||
| + | {{חלונית | ||
| + | |כותרת="נמצא כאן '[[שר המשקים]]' דארץ ישראל" | ||
| + | |מקור=מתוך [[התוועדות]] ליל [[י"ב סיוון]] [[תשד"מ]] | ||
| + | |תוכן= | ||
| + | "כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בקבוקי [[משקה]] לרבני [[ארץ הקודש]]. | ||
| + | ואח"כ אמר: נמצא כאן '''"[[שר המשקים]]" דארץ ישראל''', שמספק משקה ביד רחבה וב[[שמחה]] וטוב לבב עבור כל [[התוועדות חסידית]], ובודאי ימשיך בזה עוד יותר. ומכיוון שהוא '''"שר המשקים"''' - יתנו גם לו בקבוק משקה. | ||
| + | נתן בקבוק משקה ל'''הרב יונה ש' מנדלסון ש'''', באמרו, שיערב וימזוג משקה זה במשקה שמייצר." | ||
| + | }} | ||
| + | היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר ל[[שכונת בית ישראל]] בשנת [[תשל"ו]] הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה. | ||
| + | |||
| + | בשנות ניהולו את היקב נודע ב[[צדקה|תרומותיו]] הרבות לכל דבר שבקדושה. | ||
| + | |||
| + | תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר ב[[י"ב סיוון]] [[תשמ"ד]] כינה אותו "[[שר המשקים]] דארץ ישראל". | ||
| + | |||
| + | כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים. | ||
| + | |||
| + | ==פטירתו== | ||
| + | במצאי שבת ערב [[לג בעומר]], [[י"ח אייר]], [[תשס"ד]], שבק חיים לכל חי. | ||
| + | |||
| + | הלוויתו יצאה למחרת בבקר מבית הלוויות שמג"ר, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות ירושלים. | ||
| + | |||
| + | לעילוי נשמתו יסד בנו [[שלמה זלמן מנדלסון]] שיעור קבוע ב770 [[רמת שלמה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/5406 זוכרים את 'שר המשקים']{{Col}}}}. | ||
| + | |||
| + | כמו כן הספר "[[יום הילולא (מנהגים)|מנהגי יארצייט]] - חב"ד" הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים, יצא לאור לעילוי נשמתו ביוזמת בנו [[שלמה זלמן מנדלסון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/5614 חדש מ"היכל מנחם": מנהגי יארצייט - חב"ד]{{Col}}}}. | ||
| + | |||
| + | ==היקב לאחר פטירתו== | ||
| + | לאחר פטירתו בתשס"ד, עבר היקב לבעלות בנו ר' [[שלמה זלמן מנדלסון]]. היקב נרכש בשנת [[תשס"ו]] על ידי איש העסקים עופר גואטה, שהחליף את שמו של היקב ל'יקבי ירושלים' כביטוי לכך שהינו היקב היחיד שנוסד ופועל בירושלים לאורך כל השנים. | ||
| + | {{ש}} | ||
| + | לאחר שהרב [[זאב דב סלונים]] נפטר (שהיה אחרון המשגיחים של [[בית דין רבני חב"ד]]), [[כשרות]] היקב הופקדה בידי הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] העומד בראש '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]]'{{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ']{{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/514811/ לפנות בוקר: הרב יורקוביץ' הפתיע את עובדי היקב]{{אינפו}}}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו | + | * אשתו - מרת [[ציפורה מנדלסון]] (לבית שור) - כיהנה כיו"ר [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ירושלים]] |
| − | *בתו מרת רחל לאה, אשת ר' [[אברהם אלתר הבר]] - מזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], ו[[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ]] | + | * בנו - ר' [[שלמה זלמן מנדלסון]] - [[קראון הייטס]], [[רמת שלמה]] ירושלים, היה מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]], לאחר מכן מנהל [[יקבי ירושלים|היקב]] לצד אביו עד לפטירתו |
| + | * בתו - מרת רחל לאה - [[נחלת הר חב"ד]], לשעבר מנהלת 'בית ספר חב"ד בנות'. אשת ר' [[אברהם אלתר הבר]] - מזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], ו[[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ]] | ||
| + | * בתו - מרת רבקה ליבה, נישאה לר' שלמה שמואל פליישמן - [[נחלת הר חב"ד]] | ||
| + | * בתו - חנה רייזל, נישאה לר' [[נתנאל דרייפוס]] אשר היה [[שליח חב"ד]] ב[[נתניה]] | ||
| + | {{עץ משפחת מנדלסון}} | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [https://col.org.il/news/104313 הרה"ח ר' יונה מנדלסון] {{Col}} | ||
| + | * [https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'] {{אינפו}} | ||
| + | * [https://col.org.il/news/92388 כשהכהנים יבואו, הם ירצו קפה ועוגה: "העוגיות של המשיח"] {{Col}} - כתבה על אשתו מרת [[ציפורה מנדלסון]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מנדלסון, יונה}} | {{מיון רגיל:מנדלסון, יונה}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| + | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
| + | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת מנדלסון]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:22, 27 בנובמבר 2023
| ר' יונה זאב מנדלסון | |
|---|---|
 ר' יונה, מנהל 'יקב שמשון' בירושלים, 'שר המשקים דארץ ישראל' | |
| לידה | תרפ"ח |
| מאה שערים בירושלים, ישראל | |
| פטירה | לג בעומר תשס"ד |
| ירושלים, ישראל | |
| מקום פעילות | שכונת בית ישראל, שכונת בית וגן והעיר העתיקה, ירושלים |
| תפקידים נוספים | גבאי בתי הכנסת חב"ד בשכונת בית ישראל ובשכונת בית וגן, חבר 'קרן גמ"ח משפחת סופר' |
| רבותיו | הרבי הריי"צ, הרבי, הרב איסר זלמן מלצר והרב אליעזר יהודה פינקל |
הרב יונה זאב מנדלסון (תרפ"ח - י"ח אייר תשס"ד), היה מאנ"ש חסידי חב"ד בירושלים, מנהל 'יקבי שמשון'[1], גבאי בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית ישראל' ובשכונת 'בית וגן', איש צדקה וחסד שזכה ליחס מיוחד מהרבי, וכונה על ידו 'שר המשקים דארץ ישראל'.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרפ"ח בשכונת מאה שערים שבירושלים לאביו ר' נחמן מנדלסון שהיה מלמד נערץ בחיידר במאה שערים, ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג, דור שישי למהרי"ל בעל "שארית יהודה" אח אדמו"ר הזקן.
בבחרותו למד בירושלים בישיבת עץ חיים בראשות הרב איסר זלמן מלצר, ובישיבת מיר בראשות הרב אליעזר יהודה פינקל[2].
לאחר נישואיו בחודש כסלו תש"ז[3] עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהייתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים[4], קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי[5], וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד לכותל המערבי שהיה אחד מקירותיו של היקב.
במלחמת השחרור, היה מהלוחמים שהגנו על העיר העתיקה בירושלים.
עם סיום המלחמה, הפעיל את היקב בשכונת בית ישראל בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל, בראשות הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין זצ"ל. שימש כחבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' בהנהלת הגה"ח רבי חנניה יוסף היילפרין ע"ה שהוקם על ידי ר' ישראל ניסן סופר בירושלים לטובת אנ"ש והתמימים, הקרן זכתה שהרבי קיבל את נשיאותו ואף העיר במכתבו אל הרב היילפרין ע"ה, לתקן בדף המכתבים שבו היה כתוב 'מענדיל' בתוספת י' שימחק את האות י משמו הקדוש ולכתוב 'מענדל'. [6].
באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל".
לאחר מלחמת ששת הימים קבע את ביתו ברובע היהודי, והיה מהמתפללים הקבועים בבית הכנסת צמח צדק, ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל הכנסת אורחים, ששמחתו על פניו.
כאשר נוסדה נחלת הר חב"ד, שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל[7].
אשתו, מרת ציפורה מנדלסון לבית שור, כיהנה שנים רבות כיו"ר נשי חב"ד בירושלים. האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בגיל 93 בי' אדר ראשון תשפ"ב, ונטמנה בהר הזיתים[8].
בית הכנסת בית וגן[עריכה]
כמתנה לרבי לכבוד י"א ניסן תשל"ב, החליטו אנ"ש חסידי חב"ד אשר בירושלים להקים בית כנסת חב"ד בשכונת בית וגן, שעד אז לא היה בשכונה מנין חב"ד[9].
כגבאי בית הכנסת הוחלט למנות את ר' יונה מנדלסון אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה המתנגדים. כשסיפר על כך לרבי ביחידות, אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום".
בחודש תשרי תשל"ג נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן ספר תורה שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים[10].
ניהול היקב[עריכה]
| ערך מורחב – יקב שמשון |
"נמצא כאן 'שר המשקים' דארץ ישראל"
|
|---|
|
"כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בקבוקי משקה לרבני ארץ הקודש. ואח"כ אמר: נמצא כאן "שר המשקים" דארץ ישראל, שמספק משקה ביד רחבה ובשמחה וטוב לבב עבור כל התוועדות חסידית, ובודאי ימשיך בזה עוד יותר. ומכיוון שהוא "שר המשקים" - יתנו גם לו בקבוק משקה. נתן בקבוק משקה להרב יונה ש' מנדלסון ש', באמרו, שיערב וימזוג משקה זה במשקה שמייצר." |
| מתוך התוועדות ליל י"ב סיוון תשד"מ |
היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר לשכונת בית ישראל בשנת תשל"ו הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה.
בשנות ניהולו את היקב נודע בתרומותיו הרבות לכל דבר שבקדושה.
תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר בי"ב סיוון תשמ"ד כינה אותו "שר המשקים דארץ ישראל".
כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים.
פטירתו[עריכה]
במצאי שבת ערב לג בעומר, י"ח אייר, תשס"ד, שבק חיים לכל חי.
הלוויתו יצאה למחרת בבקר מבית הלוויות שמג"ר, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות ירושלים.
לעילוי נשמתו יסד בנו שלמה זלמן מנדלסון שיעור קבוע ב770 רמת שלמה[11].
כמו כן הספר "מנהגי יארצייט - חב"ד" הוצאת היכל מנחם ירושלים, יצא לאור לעילוי נשמתו ביוזמת בנו שלמה זלמן מנדלסון[12].
היקב לאחר פטירתו[עריכה]
לאחר פטירתו בתשס"ד, עבר היקב לבעלות בנו ר' שלמה זלמן מנדלסון. היקב נרכש בשנת תשס"ו על ידי איש העסקים עופר גואטה, שהחליף את שמו של היקב ל'יקבי ירושלים' כביטוי לכך שהינו היקב היחיד שנוסד ופועל בירושלים לאורך כל השנים.
לאחר שהרב זאב דב סלונים נפטר (שהיה אחרון המשגיחים של בית דין רבני חב"ד), כשרות היקב הופקדה בידי הרב ברוך בועז יורקוביץ' העומד בראש 'היכל ליובאוויטש (בד"ץ)'[13][14].
משפחתו[עריכה]
- אשתו - מרת ציפורה מנדלסון (לבית שור) - כיהנה כיו"ר נשי ובנות חב"ד בירושלים
- בנו - ר' שלמה זלמן מנדלסון - קראון הייטס, רמת שלמה ירושלים, היה מחנך באהלי תורה, לאחר מכן מנהל היקב לצד אביו עד לפטירתו
- בתו - מרת רחל לאה - נחלת הר חב"ד, לשעבר מנהלת 'בית ספר חב"ד בנות'. אשת ר' אברהם אלתר הבר - מזכיר וועד נחלת הר חב"ד, ומשפיע בישיבת בית הר"מ
- בתו - מרת רבקה ליבה, נישאה לר' שלמה שמואל פליישמן - נחלת הר חב"ד
- בתו - חנה רייזל, נישאה לר' נתנאל דרייפוס אשר היה שליח חב"ד בנתניה
| רבקה | ישראל ברוך פוזנר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| (?) | יהודה לייב מינוביץ' | אדמו"ר הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גנעשא | מנחם מנדל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חיה אסתר גיטלין | יונה זאב וואלף מנדלזון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ליבא רבקה | פנחס צבי מנדלזון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פראדל וכטמן | משה שלום שור | אסתר מלכה | נחמן מנדלסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ציפורה מנדלסון | יונה זאב מנדלסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רחל דבורה | שלמה זלמן מנדלסון | רבקה ליבה | שלמה שמואל פליישמן | רחל לאה | אברהם אלתר הבר | חנה פייגל | נתנאל דרייפוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נחמן מנדלסון | מרדכי מנדלסון | לוי מנדלסון | שמואל מנדלסון | ברוך מנדלסון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרה"ח ר' יונה מנדלסון
- חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'
- כשהכהנים יבואו, הם ירצו קפה ועוגה: "העוגיות של המשיח" - כתבה על אשתו מרת ציפורה מנדלסון
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.
- ↑ כרטיס בספר החסידים
- ↑ החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.
- ↑ באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.
- ↑ יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקב ארזה, יקב הכורמים, יקב 1848, יקב SHORR, ויקב ציון.
- ↑ בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל התולדות והמורשת עמ' 25
- ↑ יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד.
- ↑ ידיעה על פטירתה באתר חב"ד און ליין.
- ↑ ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן'
- ↑ עידוד פעילות בתחום הצניעות
- ↑ זוכרים את 'שר המשקים'
- ↑ חדש מ"היכל מנחם": מנהגי יארצייט - חב"ד
- ↑ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'
- ↑ לפנות בוקר: הרב יורקוביץ' הפתיע את עובדי היקב
