איסר זלמן מלצר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איסר זלמן מלצר
האבן האזל
מלצר.JPG
תאריך לידה תר"ל
מקום לידה מיר
תאריך פטירה י' בכסליו ה'תשי"ד
מקום פטירה קמניץ
מקום פעילות בריסק
תפקידים נוספים ראש ישיבת עץ חיים
רבותיו רבי חיים מבריסק
חיבוריו אבן האזל על הרמב"ם
השתייכות ליטא

הגאון רבי איסר זלמן מלצר, (ה' אדר ה'תר"ל - י' בכסליו ה'תשי"ד) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי חיים מבריסק.

תולדות חיים[עריכה]

רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת תר"ל בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים.

בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת תרמ"ד והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי חיים סולובייצ'יק.

שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, תרמ"ד-תרנ"ב בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין.

בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר.

בשנת תרנ"ד, והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה.

רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזינסקי, שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית.

הוציא לאור מהדורה מוגהת של הרמב"ן על הש"ס.

תקופת סלוצק[עריכה]

במשך עשרים ושש שנים, תרנ"ז-תרפ"ג שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה על ידי הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים".

רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-תרפ"ה עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים[1].

למרות היותה של העיירה סלוצק עיירה מתנגדית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם אדמו"ר הרש"ב בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו[2] באסיפת הרבנים שכינס אדמו"ר הרש"ב בשנת תרע"ז מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה היה לרכז את כל צרכי היהדות של יהודי רוסיה. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל[3].

למד קבלה וחסידות[עריכה]

בהיותו בירושלים למד ר' איסר זלמן קבלה וחסידות עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול[4].

במכתבו לרב שלמה יוסף זווין מעיר הרבי כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר אישים ושיטות היה מן הראוי לציין פרט זה[5].

פרשת הילדים הפליטים[עריכה]

בתקופת השואה, ילדים פליטים שהגיעו לארץ הופנו ברובם למוסדות לא דתיים. גדולי ישראל נזעקו למלחמה על חייהם הרוחניים של הילדים. בפרשת הילדים הפליטים פעל רבות ר' איסר זלמן, בשיתופו של אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תש"ג פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' אברהם מרדכי אלתר מגור ועוד רבנים בבקשה לאדמו"ר הריי"צ, לפעול למען הילדים הפליטים.

בראש חודש ניסן פנו הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי בעולם נגד הציונות המעבירה ילדים על דתם[6].

בי"ג בניסן פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, סולובייצ'יק, מלצר סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים[7].

המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה היה ר' איסר זלמן. הוא קרא לכנס ועידה של אגודת ישראל לדיון בנושא, אך יוזמתו הוכשלה על-ידי מספר עסקנים. הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים.

לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של אגודת ישראל. בספרי ההסטוריה החרדית מתואר ר' איסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה[8].

לכבודו של אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

בי"ב תמוז תש"ח יזם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו סדרת חגיגות לכבוד אדמו"ר הריי"צ לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית בי"ב תמוז תרנ"ה, לגרום לרבי הריי"צ ולרבנית נחמה דינה נחת רוח.

על פי בקשתו של הרבי[9] שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה לאדמו"ר הריי"צ: הרבנים הראשיים הרב בן ציון חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הרצוג, נציג העדה החרדית, הגאב"ד הרב יוסף צבי דושינסקי ונציג אגודת ישראל - ר' איסר זלמן[10].

ברכה לקבלת הנשיאות[עריכה]

עם עלותו של הרבי מלך המשיח על כס נשיאות חב"ד, בי"א שבט תשי"א שיגר ר' איסר זלמן[11] מברק ברכה נלהב, וזה (חלק מ)לשונו:

"ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן".[12]

באגודת ישראל[עריכה]

רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-תרע"ג. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-תרפ"ד בוינה, ובשנים האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסיה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף תשי"ד.

בשנת תשי"ב עמלו עסקני אגודת ישראל[13] בעידוד של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק[14]להכשיל את מאבקו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת, וביקשו לכנס אסיפת מועצת גדולי התורה להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה[15].

יחס לחסידות[עריכה]

בי"ב כסלו תשט"ו כותב רבינו:

"בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים על כל פנים - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת...

ואם דברו בזה עם... שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, שהי' ברוסטוב וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה."[16].

וממקום אחר[17] אנו למדים שמדובר בר' איסר זלמן.

ספריו[עריכה]

הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה.[18]

תלמידיו[עריכה]

הערות שוליים

  1. הפרטים עד כאן מתוך אנציקלופדיה יהודית דעת.
  2. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' עמ' תת"ע
  3. ראה שמועות וסיפורים מהדורת תש"נ חלק א' עמ' קכ"א
  4. מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניך ויאמרו לך - ההייתה כזו בימיהם?!" נגד לימוד תורת החסידות, ירושלים תשמ"ט.
  5. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"ז אגרת ו'תט"ו: "... במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר בירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר על דרך זה במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרב הרב הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כל כך במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל."
  6. נדפס בתחילת החוברת "ילדי טהרן מאשימים".
  7. אגרות קודש לריי"צ, חלק ז'
  8. ללא איזכור חלקו של אדמו"ר הריי"צ, ראה לדוגמא: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ד, 'דפים של אתמול' (א. רוטנברג), ועוד.
  9. באמצעותו של הרב שלמה יוסף זווין.
  10. ראה גם נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 106 הע' 13.
  11. כיו"ר מועצת גדולי התורה ואגודת ישראל.
  12. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 123 הע' 13.
  13. בינהם ניתן למנות את הרב זלמן סורוצקין, יצחק מאיר לוין ומנחם פרוש (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב צבי ויינמן.).
  14. ראה 'הקרבניט', מוסף סוכות תש"ע לעיתון המבשר.
  15. אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.
  16. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י' אגרת ג'ק.
  17. ימי מלך חלק ג' עמ' 1145 הע' 9*
  18. ראה שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)