לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

הבדלים בין גרסאות בדף "ביחוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ביחוב''' (בלרוסית: Бы́хаў, Bychaŭ; רוסית: Бы́хов; פולנית: Bychów; יידיש: ביחאָוו; ביחאב; בוחאב. ליטאית: Bychavas) היא עיירה במחוז מוהילב שבבלארוס. לשעבר עיירה יהודית בתחום המושב. העיירה ממוקמת על גדות הדנייפר, ארבעים וארבע ק"מ דרומית למוהילב. העיירה נחלקה ל"ביחוב ישן" ו"ביחוב חדש".
+
'''ביחוב''' (בלרוסית: Бы́хаў, Bychaŭ; רוסית: Бы́хов; פולנית: Bychów; יידיש: ביחאָוו; ביחאב; בוחאב. ליטאית: Bychavas) היא עיירה במחוז מוהילב שב[[בלארוס]]. לשעבר עיירה יהודית ב[[תחום המושב]]. העיירה ממוקמת על גדות הדנייפר, ארבעים וארבע ק"מ דרומית למוהילוב. העיירה נחלקה ל"ביחוב ישן" ו"ביחוב חדש".
  
חסידי חב"ד גרו בעיירה בשני חלקי העיירה ביחוב חדש וישן ובגלילותיה במחוז ("אויעזד") מוהילב, מראשית ייסוד תנועת חב"ד על ידי אדמו"ר הזקן {{הערה|ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הזקן עמודים: 28. 32. עה-ז. שיח. שכז. תז}}. כבר בשנת תקנ"ב שלח אדמו"ר הזקן שד"ר לחסידים אשר בביחאב להשכין שלום ביניהם ובין המתנגדים בעירם וביקשם לתרום למעות ארץ הקדש.  
+
==חסידי חב"ד בביחוב==
 +
חסידי חב"ד גרו בעיירה בשני חלקי העיירה ביחוב חדש וישן ובגלילותיה במחוז ("אויעזד") מוהילב, מראשית ייסוד [[תנועת חב"ד]] על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הזקן עמודים: 28. 32. עה-ז. שיח. שכז. תז.}}. כבר בשנת [[תקנ"ב]] שלח אדמו"ר הזקן [[שד"ר]] ל[[חסידים]] אשר בביחאב להשכין שלום ביניהם ובין ה[[מתנגדים]] בעירם וביקשם לתרום למעות ארץ הקודש.  
  
בין קבוצות החסידים שנסעו לליאדי לחגוג את י"ט כסלו הראשון (תקס"ב) עם אדמו"ר הזקן, היו גם קבוצת חסידים מביחוב {{הערה| שיחת שבת חול המועד פסח ה'ת"ש}}.  
+
בין קבוצות החסידים שנסעו ל[[ליאדי]] לחגוג את [[י"ט כסלו]] הראשון ([[תקס"ב]]) עם אדמו"ר הזקן, היו גם קבוצת חסידים מביחוב{{הערה|שיחת שבת חול המועד פסח [[ת"ש]].}}.  
  
אדמו"רי חב"ד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק גם ביקרו בעיירה ואמרו בה מאמרי דא"ח.
+
==אדמו"רי חב"ד בביחוב==
 +
[[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] גם ביקרו בעיירה ואמרו בה [[מאמר חסידות|מאמרי דא"ח]].
  
אדמו"ר הזקן ביקר בעיירה כמה פעמים. בשנת תקס"ג, בליל שבת קודש פרשת תצא ואמר את המאמר המתחיל "לריח שמניך טובים" שנדפס בלקוטי תורה שיר השירים. בשנת תקס"ז, ביום ב', טז סיון, התקיימה החתונה הגדולה בזלאבין, אחריה המשיך אדמו"ר הזקן ונסע לשקלאוו, ובשבת פרשת בהעלותך, כא סיון שבת בביחוב ואמר מאמר דא"ח ד"ה "צאינה וראינה", ומאמר נוסף "להבין שורש הדברים הנ"ל".{{הערה|נדפס בספר המאמרים תקס"ז ע' רי. ובשינוים בתורה אור ז, ד.}}. ושוב בשנת תק"ע בשבת פרשת בהר, ט"ו אייר, ואמר את המאמר המתחיל "את שבתותי תשמורו" {{הערה|נדפס בספר המאמרים תק"ע ע' פא}}.
+
אדמו"ר הזקן ביקר בעיירה כמה פעמים: בשנת [[תקס"ג]], בליל שבת קודש [[פרשת תצא]] ואמר את המאמר המתחיל "לריח שמניך טובים" שנדפס ב[[לקוטי תורה]] - [[שיר השירים]]. בשנת [[תקס"ז]], ביום ב', ט"ז סיון, התקיימה [[החתונה הגדולה בז'לובין]], אחריה המשיך אדמו"ר הזקן ונסע ל[[שקלאוו]], ובשבת [[פרשת בהעלותך]], כ"א סיון שבת בביחוב ואמר מאמר דא"ח ד"ה "צאינה וראינה", ומאמר נוסף "להבין שורש הדברים הנ"ל".{{הערה|נדפס בספר המאמרים תקס"ז ע' רי. ובשינוים ב[[תורה אור]] ז, ד.}}. ושוב בשנת [[תק"ע]] בשבת [[פרשת בהר]], ט"ו אייר, ואמר את המאמר המתחיל "את שבתותי תשמורו"{{הערה|נדפס בספר המאמרים תק"ע ע' פא.}}.
  
אדמו"ר האמצעי ביקר במשך שנות נשיאותו כמה פעמים בבוחאב ישן {{הערה|ראה אג"ק שלו, מבוא ע' 20}}: אדר שני, תקע"ה. אלול תקע"ז, בשבת פרשת שופטים אמר מאמר ד"ה "אחרי ה' תלכו"{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי: דברים חלק ב, במפתח המאמרים, ע' תשכח הערה 15. ושם ובהערות שלאחרי זה על עוד ביקור. נ"ך ע' פז}}. כסלו תקע"ט. אייר תקפ"א, ובשבת פרשת בהר {{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק ב ע' תרצט בהערה}} אמר שם מאמר דא"ח. ביקור נוסף התקיים בשבת פרשת במדבר, ערב ראש חודש סיון תקפ"ג, ואמר מאמר ד"ה "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" {{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק א ע' קכ}}.  
+
אדמו"ר האמצעי ביקר במשך שנות נשיאותו כמה פעמים בבוחאב ישן{{הערה|ראה אג"ק שלו, מבוא ע' 20.}}: [[אדר שני]] [[תקע"ה]]. [[אלול]] [[תקע"ז]], בשבת [[פרשת שופטים]] אמר מאמר ד"ה "אחרי ה' תלכו"{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי: דברים חלק ב, במפתח המאמרים, ע' תשכח הערה 15. ושם ובהערות שלאחרי זה על עוד ביקור. נ"ך ע' פז}}. [[כסלו]] [[תקע"ט]]. [[אייר]] [[תקפ"א]], ובשבת [[פרשת בהר]]{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק ב ע' תרצט בהערה.}} אמר שם מאמר דא"ח. ביקור נוסף התקיים בשבת [[פרשת במדבר]], ערב [[ראש חודש סיון]] [[תקפ"ג]], ואמר מאמר ד"ה "ויאמר לו יהונתן מחר חודש"{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק א ע' קכ.}}.  
  
בחודש אדר שני תקפ"ד התקיים ביריד בליובאוויטש התרמה של תושבי המחוזות ויטבסק ומוהילב למען מגורשי הכפרים, תושבי ביחוב והסביבה תרמו את חלקם {{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר האמצעי נספח 10 ע' רחצ}}.  
+
בחודש [[אדר שני]] [[תקפ"ד]] התקיים ביריד בליובאוויטש התרמה של תושבי המחוזות [[ויטבסק]] ו[[מוהילב]] למען מגורשי הכפרים, תושבי ביחוב והסביבה תרמו את חלקם{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר האמצעי נספח 10 ע' רחצ}}.  
  
אדמו"ר הצמח צדק ביקר בבוחאב בשבת פרשת דברים, חזון שנת תקצ"ד ואמר שם מאמר דא"ח ד"ה "ציון במשפט תפדה" {{הערה|ראה לקוטי תורה, רשימת הכתבי יד ע' קסח}} שנדפס בלקוטי תורה לפרשת דברים.
+
אדמו"ר הצמח צדק ביקר בבוחאב בשבת [[פרשת דברים]] - [[שבת חזון]] שנת [[תקצ"ד]] ואמר שם מאמר דא"ח ד"ה "ציון במשפט תפדה"{{הערה|ראה לקוטי תורה, רשימת הכתבי יד ע' קסח.}} שנדפס ב[[לקוטי תורה]] ל[[פרשת דברים]].
  
משנת תקפ"ו עד שנת תקצ"ב בערך {{הערה|בשנת תקצ"ב התקבל למ"ץ בליובאוויטש. ראה אודותיו "מבית הגנזים" פרק לג. אג"ק כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ע' כז בהערה}} היה המ"ץ של קהילת בוחוב חדש הרב ישכר בער הורוביץ, שאר בשרו וחסיד אדמו"ר הצמח צדק, והרבה לשאול את הצמח צדק.{{הערה|ראה שו"ת הצמח צדק קה"ת הוצאה חדש סימנים עב. עח. וראה שם יו"ד ע' שמג אודות בוחאב חדש. אהע"ז ח"ב ש, ו. אודות בוחאב ישן. אג"ק שלו לפי הנסמן במפתח שמות מקומות}}
+
==רבני ביחוב==
 +
משנת [[תקפ"ו]] עד שנת [[תקצ"ב]] בערך{{הערה|בשנת [[תקצ"ב]] התקבל ל[[מו"צ]] בליובאוויטש. ראה אודותיו "מבית הגנזים" פרק לג. אג"ק כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ע' כז בהערה}} היה ה[[מו"צ]] של קהילת בוחוב חדש הרב יששכר בער הורוביץ, שאר בשרו וחסיד אדמו"ר הצמח צדק, והרבה לשאול את הצמח צדק{{הערה|ראה [[שו"ת צמח צדק]] [[קה"ת]] הוצאה חדשה סימנים עב. עח. וראה שם יו"ד ע' שמג אודות בוחאב חדש. אהע"ז ח"ב ש, ו. אודות בוחאב ישן. אג"ק שלו לפי הנסמן במפתח שמות מקומות.}}.
  
הגאון רבי ישראל רפפורט היה רבה של ביחוב בתקופת אדמו"ר הזקן ורבנו הזקן כתב לו אגרת{{הערה|אג"ק שלו ע' עה}} להודות לו ולחתנו הגאון רבי יהודה אידל על העמדת האמת והשלום בין החסידים והמתנגדים בעיר.  
+
הגאון רבי ישראל רפפורט היה רבה של ביחוב בתקופת אדמו"ר הזקן ורבנו הזקן כתב אגרת{{הערה|אג"ק שלו ע' עה.}} להודות לו ולחתנו הגאון רבי יהודה אידל על העמדת האמת והשלום בין החסידים והמתנגדים בעיר.  
 
   
 
   
הגאון רבי דוד לוריא (תקנ"ח - תרט"ז) מחבר הגהות ובאור הרד"ל לכמה ספרים היה רבה של ביחוב ישן. יחסים קרובים שררו בינו לצמח צדק, ובין אביו הגאון רבי יהודה אידל לרבנו הזקן (חתנו של רבי ישראל רפפורט). {{הערה|ראה עתון כפר חב"ד גליון 453 עמ' 18. בס' פרקי דרבי אלעזר עם פירוש הרד"ל (ווארשא תרי"ב) אחר ההסכמות מודיע: "גם זכיתי ונתכבדתי ביקר שהדותא ח"י קודש מכ' קדושת אדמו"ר כש"ת מנחם מענדיל שליט"א דק"ק ליובאוויטש".}}
+
הגאון רבי דוד לוריא ([[תקנ"ח]] - [[תרט"ז]]) מחבר הגהות וביאור הרד"ל לכמה ספרים היה רבה של ביחוב ישן. יחסים קרובים שררו בינו לצמח צדק, ובין אביו הגאון רבי יהודה אידל לרבנו הזקן (חתנו של רבי ישראל רפפורט){{הערה|ראה עתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 453 עמ' 18. בס' [[פרקי דרבי אליעזר]] עם פירוש הרד"ל ([[ווארשא]] [[תרי"ב]]) אחר ההסכמות מודיע: "גם זכיתי ונתכבדתי ביקר שהדותא ח"י קודש מכ' קדושת אדמו"ר כש"ת מנחם מענדיל שליט"א דק"ק ליובאוויטש".}}.
 
 
בשנת תרפ"ח התמנה הרב הגאון מנחם מענדל ווארינובסקי לרב בביחוב ישן.{{הערה|מכתב ברכה לקבלת הרבנות מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - אג"ק שלו חלק טז ע' קצג. וראם שם ע' שלג}}
 
  
 +
בשנת [[תרפ"ח]] התמנה הרב הגאון מנחם מענדל ווארינובסקי לרב בביחוב ישן{{הערה|מכתב ברכה לקבלת הרבנות מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - אג"ק שלו חלק טז ע' קצג. וראם שם ע' שלג.}}.
  
 
==חסידים מביחוב==
 
==חסידים מביחוב==
  
ר' אייזיק מביחוב {{הערה|לקוטי רשימות ומעשיות אות מג}}
+
*ר' אייזיק מביחוב{{הערה|לקוטי רשימות ומעשיות אות מג.}}
 
+
*הרב חיים בוגין, מראשי [[כולל חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אב"ד]] בביחוב.  
הרב חיים בוגין, מראשי כולל חב"ד בתקופת אדמו"ר הרש"ב, אב"ד בביחוב.  
+
*ר' ישראל איסר קרומהאנד מביחוב חדש{{הערה|זכרון לבני ישראל ע' ק הערה קעז. כנראה הוא ר' ישראל איסור גוטין תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - ספר התמימים בערכו.}}
 
+
*ר' הלל (דודו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]) ובנו ר' ישראל - שניהם [[שו"ב]] בביחוב חדש.  
ר' ישראל איסר קרומהאנד מביחוב חדש{{הערה|זכרון לבני ישראל ע'ק הערה קעז. כנראה הוא ר' ישראל איסור גוטין תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש - ספר התמימים בערכו}}
+
*ר' [[יצחק רסקין]] שו"ב בביחוב חדש ([[רודניא]], [[י"א כסלו]] [[תרנ"ג]] - [[ח' ניסן]] [[תרצ"ח]] בכלא הסובייטי){{הערה|[[ספר התמימים]] בערכו.}}
 
+
*הרב [[שמואל אליהו עלקין]] רב ואב"ד ביחוב. מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומחבר ספר [[נאות דשא]] פירוש על [[תהלים]] ג' כרכים. לאחר מכן היגר לארצות הברית, בשנת [[תרס"ד]] נשלח על ידי הרבי הרש"ב ל[[מיזורי]] להיות [[רב]] בקהילת ליובאוויטש. הרב אלקין התלווה אל [[הרבי הריי"צ]] בעת ביקורו הראשון בארצות הברית בשנת [[תר"צ]]. הרב אלקין, כיהן כרב במספר קהילות ברחבי ארצות הברית, מאוחר יותר, עלה ל[[ארץ הקודש]] ונפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].
ר' הלל (דודו של הרב ישראל ג'ייקובסון) ובנו ר' ישראל - שניהם שו"ב בביחוב חדש.  
+
*הרב אהרנאווסקי ([[תרצ"ג]]){{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] ע' מח.}}
 
+
{{עיירות ברוסיה הלבנה}}
ר' יצחק רסקין שו"ב בביחוב חדש (רודניא, יא כסלו תרנ"ג - ח' ניסן תרצ"ח בכלא הסובייטי) {{הערה| ספר התמימים בערכו}}
+
{{הערות שוליים}}
 
+
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
הרב שמואל אליהו אלקין רב ואב"ד ביחוב. מתלמידיה הראשונים של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ומחבר ספר נאות דשא פירוש על תהלים ג' כרכים. לאחר מכן היגר לארה"ב, בשנת תרס"ד נשלח על ידי הרבי הרש"ב למיזורי להיות רב בקהילת ליובאוויטש. הרב אלקין התלווה אל הרבי הריי"צ בעת ביקורו הראשון בארה"ב בשנת תר"צ. הרב אלקין, כיהן כרב במספר קהילות ברחבי ארה"ב, מאוחר יותר, עלה לארץ הקודש ונפטר בירושלים בשנת תשכ"א.
+
[[קטגוריה:בלארוס]]
 
 
הרב אהרנאווסקי (תרצ"ג) {{הערה| תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית ע' מח}}
 

גרסה אחרונה מ־07:02, 5 ביולי 2023

ביחוב (בלרוסית: Бы́хаў, Bychaŭ; רוסית: Бы́хов; פולנית: Bychów; יידיש: ביחאָוו; ביחאב; בוחאב. ליטאית: Bychavas) היא עיירה במחוז מוהילב שבבלארוס. לשעבר עיירה יהודית בתחום המושב. העיירה ממוקמת על גדות הדנייפר, ארבעים וארבע ק"מ דרומית למוהילוב. העיירה נחלקה ל"ביחוב ישן" ו"ביחוב חדש".

חסידי חב"ד בביחוב[עריכה]

חסידי חב"ד גרו בעיירה בשני חלקי העיירה ביחוב חדש וישן ובגלילותיה במחוז ("אויעזד") מוהילב, מראשית ייסוד תנועת חב"ד על ידי אדמו"ר הזקן[1]. כבר בשנת תקנ"ב שלח אדמו"ר הזקן שד"ר לחסידים אשר בביחאב להשכין שלום ביניהם ובין המתנגדים בעירם וביקשם לתרום למעות ארץ הקודש.

בין קבוצות החסידים שנסעו לליאדי לחגוג את י"ט כסלו הראשון (תקס"ב) עם אדמו"ר הזקן, היו גם קבוצת חסידים מביחוב[2].

אדמו"רי חב"ד בביחוב[עריכה]

אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק גם ביקרו בעיירה ואמרו בה מאמרי דא"ח.

אדמו"ר הזקן ביקר בעיירה כמה פעמים: בשנת תקס"ג, בליל שבת קודש פרשת תצא ואמר את המאמר המתחיל "לריח שמניך טובים" שנדפס בלקוטי תורה - שיר השירים. בשנת תקס"ז, ביום ב', ט"ז סיון, התקיימה החתונה הגדולה בז'לובין, אחריה המשיך אדמו"ר הזקן ונסע לשקלאוו, ובשבת פרשת בהעלותך, כ"א סיון שבת בביחוב ואמר מאמר דא"ח ד"ה "צאינה וראינה", ומאמר נוסף "להבין שורש הדברים הנ"ל".[3]. ושוב בשנת תק"ע בשבת פרשת בהר, ט"ו אייר, ואמר את המאמר המתחיל "את שבתותי תשמורו"[4].

אדמו"ר האמצעי ביקר במשך שנות נשיאותו כמה פעמים בבוחאב ישן[5]: אדר שני תקע"ה. אלול תקע"ז, בשבת פרשת שופטים אמר מאמר ד"ה "אחרי ה' תלכו"[6]. כסלו תקע"ט. אייר תקפ"א, ובשבת פרשת בהר[7] אמר שם מאמר דא"ח. ביקור נוסף התקיים בשבת פרשת במדבר, ערב ראש חודש סיון תקפ"ג, ואמר מאמר ד"ה "ויאמר לו יהונתן מחר חודש"[8].

בחודש אדר שני תקפ"ד התקיים ביריד בליובאוויטש התרמה של תושבי המחוזות ויטבסק ומוהילב למען מגורשי הכפרים, תושבי ביחוב והסביבה תרמו את חלקם[9].

אדמו"ר הצמח צדק ביקר בבוחאב בשבת פרשת דברים - שבת חזון שנת תקצ"ד ואמר שם מאמר דא"ח ד"ה "ציון במשפט תפדה"[10] שנדפס בלקוטי תורה לפרשת דברים.

רבני ביחוב[עריכה]

משנת תקפ"ו עד שנת תקצ"ב בערך[11] היה המו"צ של קהילת בוחוב חדש הרב יששכר בער הורוביץ, שאר בשרו וחסיד אדמו"ר הצמח צדק, והרבה לשאול את הצמח צדק[12].

הגאון רבי ישראל רפפורט היה רבה של ביחוב בתקופת אדמו"ר הזקן ורבנו הזקן כתב אגרת[13] להודות לו ולחתנו הגאון רבי יהודה אידל על העמדת האמת והשלום בין החסידים והמתנגדים בעיר.

הגאון רבי דוד לוריא (תקנ"ח - תרט"ז) מחבר הגהות וביאור הרד"ל לכמה ספרים היה רבה של ביחוב ישן. יחסים קרובים שררו בינו לצמח צדק, ובין אביו הגאון רבי יהודה אידל לרבנו הזקן (חתנו של רבי ישראל רפפורט)[14].

בשנת תרפ"ח התמנה הרב הגאון מנחם מענדל ווארינובסקי לרב בביחוב ישן[15].

חסידים מביחוב[עריכה]

עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברומיסל · דוברובנה · דיסנא · דישקע · דרויה · לפל · הרדוק · טולצ'ין · סיינו · סוראז · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

הערות שוליים

  1. ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הזקן עמודים: 28. 32. עה-ז. שיח. שכז. תז.
  2. שיחת שבת חול המועד פסח ת"ש.
  3. נדפס בספר המאמרים תקס"ז ע' רי. ובשינוים בתורה אור ז, ד.
  4. נדפס בספר המאמרים תק"ע ע' פא.
  5. ראה אג"ק שלו, מבוא ע' 20.
  6. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי: דברים חלק ב, במפתח המאמרים, ע' תשכח הערה 15. ושם ובהערות שלאחרי זה על עוד ביקור. נ"ך ע' פז
  7. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק ב ע' תרצט בהערה.
  8. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק א ע' קכ.
  9. ראה אג"ק אדמו"ר האמצעי נספח 10 ע' רחצ
  10. ראה לקוטי תורה, רשימת הכתבי יד ע' קסח.
  11. בשנת תקצ"ב התקבל למו"צ בליובאוויטש. ראה אודותיו "מבית הגנזים" פרק לג. אג"ק כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ע' כז בהערה
  12. ראה שו"ת צמח צדק קה"ת הוצאה חדשה סימנים עב. עח. וראה שם יו"ד ע' שמג אודות בוחאב חדש. אהע"ז ח"ב ש, ו. אודות בוחאב ישן. אג"ק שלו לפי הנסמן במפתח שמות מקומות.
  13. אג"ק שלו ע' עה.
  14. ראה עתון כפר חב"ד גליון 453 עמ' 18. בס' פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל (ווארשא תרי"ב) אחר ההסכמות מודיע: "גם זכיתי ונתכבדתי ביקר שהדותא ח"י קודש מכ' קדושת אדמו"ר כש"ת מנחם מענדיל שליט"א דק"ק ליובאוויטש".
  15. מכתב ברכה לקבלת הרבנות מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - אג"ק שלו חלק טז ע' קצג. וראם שם ע' שלג.
  16. לקוטי רשימות ומעשיות אות מג.
  17. זכרון לבני ישראל ע' ק הערה קעז. כנראה הוא ר' ישראל איסור גוטין תלמיד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - ספר התמימים בערכו.
  18. ספר התמימים בערכו.
  19. תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית ע' מח.