יצחק רסקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' יצחק רסקין

ר' יצחק רסקין י"א כסלו תרנ"ג - נרצח בז' ניסן תרצ"ח) (מוכר בשם איצ'ע רסקין) היה מחסידיו של אדמו"ר הריי"צ שהתעסק בהפצת היהדות בברית המועצות ומסר את נפשו על כך.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בערך בשנת תרנ"ב לאביו ר' חיים בן ציון רסקין. בגיל שמונה נשלח ללמוד בליובאוויטש כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד בישיבה, ומילא את כריסו בנגלה ובחסידות.

לאחר חתונתו עבר לגור בלנינגרד. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני היהדות בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, מידי לילה ישנו אצלו קרוב לעשרים אורחים; כמו תמימים שלמדו במקום סתר בעיר, או אורחים שהזדמנו לעיר ולא היה להם מקום להתארח, ובעיקר אירח פליטים 'מסוכנים' שנמלטו מהנ.ק.וו.ד. למרות הסיכון שבדבר. את החסיד ר' חונייע מרוזוב אירח בביתו במשך שבע שנים!

ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'חיידר' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שהמקווה שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם בשחיטה כשרה עבור אלו שחפצו בכך.

פעילות נוספת שעסק בה, היתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מסוכן ליצור קשר עם בני משפחת האסיר מחשש למעקב, אולם ר' איצ'ה היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת בריתות מילה. מידי בוקר יצא מביתו ועבר מבית לבית, לפי כתובות שניתנו לו קודם לכן, והיה מבצע את הבריתות בלוקחו עמו אחד מאנ"ש או התמימים כדי שישמש כסנדק.

לעיתים קרובות היו שומעים אותו מדבר על הרבי באהבה ובגעגועים רבים, באומרו שרק הרבי נותן לו את הכוחות להמשיך הלאה בעבודת הקודש בימים טרופים שכאלו. תפילותיו היו לשם דבר. תפילת קבלת שבת שלו הייתה נמשכת כשעתיים, בדרך כלל היה מתפלל בבית ותפילתו היתה משתפכת בניגון חב"די ערב.

סיפורים אודותיו[עריכה]

לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, היו לו ארבע בנות. הוא היה עצוב מכך מאוד. בצר לו, הלך אל אדמו"ר הריי"צ,וביקש ממנו ברכה לבנים. אך הרבי ברכו: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, ועליו להסתפק בחתנים...

פעם נערכה התוועדות חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. ולהפתעתם, לאחר שנה התקיימה הברכה, ולבית משפחת רסקין נולד בן! אך שמחתם לא ארכה זמן רב, כי התינוק נפטר ימים ספורים לפני הברית.

מאסרו[עריכה]

מצבת הרב רסקין הסמוכה ללנינגרד

בליל ב' אדר תרח"צ נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך בסיביר, מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' ניסן תרח"ץ נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו.ד. האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.

משפחתו[עריכה]