הבדלים בין גרסאות בדף "יואל טייטלבוים"
(עבירם?) |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמאר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים. | מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמאר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים. | ||
| − | הרבי התבטא{{הערה| | + | הרבי התבטא{{הערה|מובא בספר '[[בסוד שיח]]'}} ב'[[יחידות]]', כי:"מעוררי המחלוקת הם ה[[דתן ואבירם]]!" |
ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] אמר הרבי:"ישנם שלושה בדורנו שלא יתנו לדור להגיע למצב של "[[כולו חייב]]"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע' א' "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הרה"ק יואל מסאטמר, הרב קצנלבויגן, ומ.מ.ש." (כאן נקב בשמו הק'). | ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] אמר הרבי:"ישנם שלושה בדורנו שלא יתנו לדור להגיע למצב של "[[כולו חייב]]"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע' א' "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הרה"ק יואל מסאטמר, הרב קצנלבויגן, ומ.מ.ש." (כאן נקב בשמו הק'). | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר 'מענה חכם', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. | בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר 'מענה חכם', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. | ||
| + | |||
| + | ==משפחתו== | ||
| + | *'''סביו''' - [[משה טייטלבוים (מאוהל)]] | ||
| + | *'''בנו''' - [[משה טייטלביום]] | ||
| + | *'''נכדיו''' - [[ברוך אהרן טייטלבוים]] ו[[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''' | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''' | ||
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' | *'''[[שיח שרפי קודש]]''' | ||
| + | *'''[[בסוד שיח]]''' | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
| − | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547 האדמו"ר מסאטמאר בניחום אבלים אצל הרבי] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547 האדמו"ר מסאטמאר בניחום אבלים אצל הרבי] | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17/144&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמאר] | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17/144&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמאר] | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמאר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב"ד און ליין}} | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמאר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב"ד און ליין}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[משה טייטלביום]] מסאטמר}} | {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[משה טייטלביום]] מסאטמר}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:אדמו"רים|טייטלבוים יואל]] | |
| − | + | [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | |
| − | [[קטגוריה:אדמו"רים|טייטלבוים יואל]][[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | + | [[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]] |
גרסה מ־16:01, 10 באוקטובר 2017
רבי יואל טייטלבום (י"ז טבת תרמ"ז-כ"ו אב תשל"ט) האדמו"ר מסאטמר ונשיא העדה החרדית, שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמאר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע לארה"ב שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר במונרו וויליאמסבורג ובבורו פארק. נודע בהתנגדותו החריפה לציונות ולכל מי שהשתייך אליה.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בי"ז טבת תרמ"ז בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר בעיירה סאטמר שבטרנסילבניה. הוסמך לרבנות ונשא את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שברוסיה הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.
בשנת תרצ"ט לאחר כיבוש הונגריה בידי הנאצים הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע לשווייץ.
בשנת תש"ד עלה משווייץ לארץ ישראל. ב-תש"ט היגר לארצות הברית, שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע ויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק. הוא נבחר לכהן גם כנשיא העדה החרדית בירושלים ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור ויליאמסבורג וארצות הברית. בשנת תשל"ד הוקמה קרית יואל באזור הררי במונרו, השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש.
אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת תשנ"ט.
ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.
לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי משה טייטלבוים, אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' צבי חיים מחבר הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.
קשריו עם הרבי
הרבי העריך מאוד את האדמו"ר מסאטמאר. במכתב[1] כותב הרבי:
"במענה על מכתבו מי"ד כסליו, ולפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הרב הגאון כו' מסאטמאר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה".
מסופר [2] כי יהודי מארגנטינה, כנראה מחשובי הקהילה הספרדית בבואנוס איירס, הגיע לפני כמה שנים לארצות-הברית וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות-הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל-כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש ב' מידות - "חסד" ו"גבורה" - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל הרבי (נכנס ביחד עם הרה"ת ר' דובער בוימגרטן, שליח הרבי שם. דיברו בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ"ל. תשובת הרבי היתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס") ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה...[3]
כידוע דעתו של הרבי בנושא מדינת ישראל, ואתחלתא דגאולה, דומה לזאת של האדמו"ר מסאטמאר, אם כי אופן ההתייחסות היתה אחרת. האדמו"ר מסאטמאר היה בביקור אצל הרבי, בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו"ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו.[4].
מסופר כי באחד מהשנים, בחג הפורים, עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמאר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"מילתא דבדיחותא" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.
הרבי התבטא[5] ב'יחידות', כי:"מעוררי המחלוקת הם הדתן ואבירם!"
ב'יחידות'[6] עם הרב שניאור חיים גוטניק אמר הרבי:"ישנם שלושה בדורנו שלא יתנו לדור להגיע למצב של "כולו חייב"[7]; הרה"ק יואל מסאטמר, הרב קצנלבויגן, ומ.מ.ש." (כאן נקב בשמו הק').
שיטתו בענין הציונות
האדמו"ר מסטמר היה מראשי המתנגדים לרעיון הציוני על כל פלגיו והתטבאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.
את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בספר 'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע הקב"ה את ישראל קודם צאתם לגלות, ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית [8].
כמענה לכך, כתב הרב יואל כהן מכתב ארוך ומפורט, בו ביאר בטוב טעם את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה בהוכחות ברורות את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון.
בשנת תשע"ג הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר 'מענה חכם', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.
משפחתו
- סביו - משה טייטלבוים (מאוהל)
- בנו - משה טייטלביום
- נכדיו - ברוך אהרן טייטלבוים ויקותיאל יהודה טייטלבוים
לקריאה נוספת
קישורים חיצונים
- האדמו"ר מסאטמאר בניחום אבלים אצל הרבי
- הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמאר
- אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמאר וליובאוויטש ספרו של הרב יואל כהן באתר
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק כ"א
- ↑ לפי רשימת הרה"ת ר' יעקב שי' הלוי הורוויץ - ראש-חודש שבט תשל"ג.
- ↑ מתוך שבועות התקשרות גליון רמ"ג
- ↑ שמן ששון מחבריך.
- ↑ מובא בספר 'בסוד שיח'
- ↑ ראה בספר 'בין אור לחושך' עמוד 31
- ↑ ע"פ מ"ש במסכת סנהדרין דף צ"ח ע' א' "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב"
- ↑ למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'שלושת השבועות' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל-וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ק"ו על נסיונות גשמיים
| הקודם: - |
אדמו"רי סאטמר י"ז טבת תרמ"ז-כ"ו אב תשל"ט |
הבא: האדמו"ר רבי משה טייטלביום מסאטמר |
