הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות סאטמר"
(שיחזור) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'. | לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'. | ||
| − | + | רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>. | |
| − | |||
בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב"). | בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב"). | ||
| − | + | בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים. | |
| − | בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] | ||
| − | + | כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד. | |
| − | |||
| − | |||
| − | כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד | ||
{{הערה|1= | {{הערה|1= | ||
| − | [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים | + | [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקים מחב"ד אצל אדמו"ר סטמר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. |
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF> | בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF> | ||
| שורה 38: | שורה 33: | ||
גבאו של האדמו"ר מעיד כי האדמו"ר עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]. | גבאו של האדמו"ר מעיד כי האדמו"ר עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]. | ||
| − | בסיון [[תשס"ט]] ביקר האדמו"ר מסאטמר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט. השליח במקום הרב [[יוסי אייזנבך]] ניצל את ההזדמנות והעניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן, וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר | + | בסיון [[תשס"ט]] ביקר האדמו"ר מסאטמר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט. השליח במקום הרב [[יוסי אייזנבך]] ניצל את ההזדמנות והעניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן, וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]</REF> |
ב[[תמוז]] [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבום]] מסאטמאר. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרביכ ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחם את האדמו"ר.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}} | ב[[תמוז]] [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבום]] מסאטמאר. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרביכ ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחם את האדמו"ר.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}} | ||
| שורה 45: | שורה 40: | ||
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז] | *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז] | ||
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די] | *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די] | ||
| − | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר | + | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסטמר בביקור בביתו של הרב לנדא] |
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מססמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן] | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מססמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן] | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 מכתב עידוד לרובאשקין]. | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 מכתב עידוד לרובאשקין]. | ||
גרסה מ־15:07, 21 באפריל 2011
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
חסידות סאטמר היא חסידות שהוקמה על ידי רבי יואל טייטלבום, האדמו"ר מסאטמר, נינו של רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה. הוא נודע במלחמתו החריפה נגד הציונות. גם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מאדמו"ר הרש"ב, ובהמשך אף אדמו"ר הריי"צ והרבי, ששיטותיהם הק' בענין הציונות, מדינת ישראל ואתחלתא דגאולה, היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.[1].
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי משה טייטלבום לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.
רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין[2].
בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת תשנ"ו חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת תש"ס הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת תשס"ב כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב").
בתקופת מבצע אנטבה היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. בחודש טבת שנת תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים ופעם קשקשו חסידי סאטמר על האוהל. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של אדמו"ר הריי"צ[דרוש מקור]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר[דרוש מקור]. הרב אברהם מענדל וכטר, שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב פנחס קארף שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי אהרן טייטלבום ורבי יקותיאל יהודה טייטלבום, הינם ידידי חב"ד.
[3]. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקים מחב"ד אצל אדמו"ר סטמר[4].
בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.[5]
תוכן עניינים
רבי אהרן טייטלבוים
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש בחודש אייר בשנת תשס"ח עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא גאולה ומשיח[6]. בשנת תשס"ט, בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא "בית חב"ד הוא מקום קדוש"[7] ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם[8].
בחודש תמוז שנת תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד, בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס, הרב אהרון יעקב שווי ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר לצד שלוחים ועסקנים שהתלוו לביקור המיוחד.[9]
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
האדמו"ר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים תשכ"ד תשכ"ה.
גבאו של האדמו"ר מעיד כי האדמו"ר עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד תניא, ליקוטי תורה ותורה אור.
בסיון תשס"ט ביקר האדמו"ר מסאטמר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט. השליח במקום הרב יוסי אייזנבך ניצל את ההזדמנות והעניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן, וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן.[10]
בתמוז תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבום מסאטמאר. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרביכ ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחם את האדמו"ר.[11]
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז
- האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די
- האדמו"ר מסטמר בביקור בביתו של הרב לנדא
- האדמו"ר מססמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן
- מכתב עידוד לרובאשקין.
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ כמפורט בערך יואל טייטלבום.
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא -
- ↑ הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים, משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים - .
- ↑ בראיון לשבועון כפר חב"ד גיליון י"ח אדר תש"ע.
- ↑ השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר - .
- ↑ האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש" - .
- ↑ רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס. רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד וכן בבפאלם ספרינקס, קליפורניה -.
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ חב"ד אינפו.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
