עיקרי האמונה
י"ג עיקרי הדת נתחברו על ידי הרמב"ם ומופיעים בהקדמתו למסכת סנהדרין. י"ג עיקרים אלו הם אלו הכוללים את כל התורה כולה, ומי שלא מאמין באחד מהם הוא אפיקורוס.
כיום יש נוהגים לומר את הי"ג עיקרים בנוסח לאחר סדר התפילה, ויש המקפידים לאמרו בכל יום. לא ידוע מי חיבר נוסח זה, אך הוא לא נתחבר על ידי הרמב"ם (כפי שמדגיש הרבי).
תוכן עניינים
מקורה
הרמב"ם מביא שישנם י"ג עיקרים בתורה שהם יסודות שעליהם מיוסדת הדת היהודית, והחולק על זה יוצא הוא מגדר הדת[1]. יש שהביאו שורש לי"ג העיקרים שהם מרומזים כבר בזמן התנאים[2].
נוסח 'אני מאמין'
על יסוד שלשה עשר העיקרים ישנו נוסח המפרט בקצרה כל אחד מעיקרי הדת ומודפס בסידורים, ונהגו רבים מישראל לאומרו. נוסח זה לא חובר על ידי הרמב"ם ואינו מופיע בספריו[3].
למנהג חב"ד אין אומרים את ה"אני מאמין" בנוסח התפילה. עם זאת, הרבי מציין שאי אמירת ה"אני מאמין" בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת במחשבה.
בכמה הקלטות בהם נשמע הרבי מנגן את ה"אני מאמין", לא מושרות המילים "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"[4]. עם זאת, בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא "אם יתמהמה חכה לו"[5].
הוספות לאני מאמין
בהוספות שהוספו בסידור של חסידות ביאלא - לוגנו, הוספו הוספות בנוסח האני מאמין כביכול בשם רבי יחיאל יהושע מביאלא[6] בנימוק שהתקנה היא תקנה מיוחדת לרגל דורות עקבתא דמשיחא, הרב משה יהודה לייב לנדא יצא על כך במחאה נמרצת וכתב:
נדהמתי לראות על שליחות יד שעושים בנוסחאות, להוסיף בסדר נוסח האני מאמין "לרגלי עקבתא דמשיחא". כולנו מאמינים בני מאמינים, בזוהר הקדוש, ברזי האריז"ל ובתורת הבעל שם טוב, אך להוסיף בנוסחאות מקובלות הוא בגדר חוצפא יסגי בעקבתא דמשיחא, והדבר צריך תיקון. ועל זה באתי על החתום משה יהודא לייב לנדא
— עיוני הלכות בני ברק תשס"ט ח"ג
.
העיקר השנים עשר - האמונה בביאת המשיח
| ערך מורחב – האמונה בביאת המשיח |
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה[7]) היא חובה על כל אחד מישראל.
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע, כלומר - שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת[8]. וכפי שמבאר הרמב"ם בפירושו על המשניות[9], שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא", גם "לא יחשוב שיתאחר" - שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק[10]. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך בטחון גמור בביאתו המידית[11][12]. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים, לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים, בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה[13].
מעיקרי הדת
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה, ובכל הנביאים שהתנבאו בזה[14]. הרמב"ם[8] מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת, והוא אחד מי"ג עיקרים.
הרבי מבאר שטעמו של הרמב"ם הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה, שתוכל להתקיים בשלימות אך ורק כשיבוא המשיח. לכן אמונה זו היא פרט נוסף בעיקרי הדת - להאמין בנצחיות התורה[15].
קישורים חיצוניים
- הטקסט המלא של י"ג העיקרים באתר 'דעת'
- נוסחת הרב קאפח באתר צעירי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ ראה תחילת העיקרים.
- ↑ שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' קנ"ו.
- ↑ אגרות קודש חלק ב' עמוד רפח.
- ↑ לדוגמא: http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=202
- ↑ ראה לדוגמא סיום שיחת כ"ה כסלו תשמ"א (מוגה), סיום התוועדות י"ב תמוז תשכ"ד (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).
- ↑ נכדי האדמו"ר מכחישים זאת ולטענתם הדבר לא הוסף על ידו כחלק מנוסח האני מאמין.
- ↑ הפסוק הראשון שהביא הרמב"ם בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך את שבותך", ובהלכה הבאה מביא פסוק נוסף: "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'". הסיבה להבאת שני הפסוקים היא, כיון שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל), והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא. ומכאן, ששני פרטים באמונה: א. גאולה ב. מלך המשיח. - לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114 באתר אוצר 770 וראה שיחת הרבי, לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17 באתר אוצר 770 .
- ↑ 8.0 8.1 רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.
- ↑ סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.
- ↑ בית אלקים למבי"ט שער היסודות פרק חמישים.
- ↑ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה' סי' ח וראה קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך.
- ↑ בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב - ראה ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163 (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.
- ↑ האם דינו רק כופר או גם אפיקורס, ראה לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר באתר אוצר 770 . וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם, שבכל מקרה נחשב גם לאפיקורס, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן. עיי"ש.
- ↑ לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272.
