שבת זכור

השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת בשם שבת זכור (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית עמלק"), ובה קוראים את אחד מתוך ארבע פרשיות שתקנו חז"ל לקרוא בתורה בחודש אדר בנוסף לפרשת השבוע.

בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה למחיית זכרו של המן, כפי שקוראים במגילת אסתר.

בהלכה

המקור לקריאה המיוחדת בתורה מופיע במשנה מסכת מגילה.

פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה לפורים [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל שושן פורים בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את "פרשת זכור".

בשבת זכור לא קוראים את ההפטרה הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר עמלק.

אם שכחו לקרות פרשת זכור, יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.

בשבת זו אין אומרים "אב הרחמים" קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה.

החיוב ההלכתי

בשונה משאר הפרשיות המיוחדות הנקראות בחודש אדר, הרבה פוסקים קבעו להלכה ששמיעת פרשת זכור היא מצווה דאורייתא, ואף נשים וילדות מקפידות להגיע לבית הכנסת ולשמוע את הקריאה בשבת זו.

רבים מקפידים להדר בשבת זו לשמוע את הקריאה מתוך ספר תורה מהודר, ומפי בעל קורא המקפיד על דקדוקי טעמי המקרא הניקוד וההברה.

בחסידות חב"ד

רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית עמלק הרוחני, והסבירו לרוחב ולעומק את גודל השנאה אליו. הדברים פעלו עד כדי כך שחסידים אכן פיתחו שנאה פנימית לעמלק, עד שהחסיד ר' זלמן זעזמער התקרב לחסידות רק בעקבות ראיית גודל השנאה של ר' בנימין קלעצקער לעמלק בעת קריאת פרשת זכור.

בשבת זכור תרל"ב התקיימה סעודת התנאים של הרבנית דבורה לאה גינזבורג, אדמו"ר המהר"ש אמר אז מאמר דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית".

בשבת זכור תרפ"ז אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר בו ביאר דרגות שונות במחיית עמלק. במהלך השבוע הגיע לרבי חסיד שניהל אז מלחמה בחסיד ר' חיים בן ציון רסקין, בטענה שר' חיים בן ציון הקים מקווה בעירו שלא על פי שיטת חב"ד. במהלך התוועדות פורים תרפ"ז פנה אדמו"ר הריי"צ אל אותו חסיד ואמר לו ש"אילו היית פה בשב"ק זכור הייתי אומר פערטין מאל אין קליפת עמלק [=דרגה חמישית בקליפת עמלק]" והוסיף שהצדק עם החסיד ר' חיים בן ציון, ושלל את המלחמה בו בשם "הרבי".

בשנת תשכ"ט הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב בנחלת הר חב"ד בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה.

קישורים חיצוניים

• לקוטי שיחות מועדים - פרשת זכור
• הרב יהודה לייב נחמנסון, דיני שבת זכור
• שבת זכור - הכנה לפורים, עיבוד משיחת הרבי על משמעות השבת
• הרב נפתלי ערלנגר על שבת זכור באור החסידות