תומכי תמימים אטוואצק
ישיבת תומכי תמימים אטוואצק נוסדה בקיץ תרצ"ה בעת שהעתיק אדמו"ר הריי"צ את מקום מגורו, מווארשא לעיירה אטוואצק, הישיבה עמדה שנים ספורות עד שפרצה מלחמת העולם השניה ונתפזרה הישיבה.
תולדות הישיבה
בשנות הפ' הוקמה ישיבה חב"דית באוטווצק על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי. הישיבה החזיקה זמן קצר בלבד.
הרבי הריי"צ באטוואצק
בקיץ תרצ"ה העתיק אדמו"ר הריי"צ את מקום מגורו, מווארשא לעיירה אטוואצק הסמוכה, ויחד אתו העתיקה לשם גם הישיבה המרכזית תומכי תמימים, בבנין בעל 3 קומות, ברחוב סלאָוואַצקעגאָ מספר 1[1].
פרט לבניין המרכזי היו ברשותה של הישיבה עוד כמה בניינים קטנים שנשכרו לחדרי לינה עבור התלמידים[2].
ככל שגדלה הישיבה, נוצר צורך להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים. חלק מהתלמידים ישנו בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהיה במרחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית אדמו"ר הריי"צ באטוואצק.
בתחילת תשרי תרצ"ח הזדמנה אפשרות לרכוש את כל הבנין הזה עבור הישיבה. הבנין עלה הון רב, שלא לפי ערך האפשרויות של אדמו"ר הריי"צ. ואדמו"ר הריי"צ החליט לערוך מגבית מיוחדת לצורך זה, בין אנ"ש בארץ הקודש וארה"ב[3].
בכל זאת האמצעים היו מדי דלים בתקופה ההיא, ולא התאפשרה רכישת הבנין עבור הישיבה. באייר תרצ"ט עלה רעיון שכירת הבנין עבור הישיבה, לתקופה של שנתיים ויותר.
אמנם כעבור חדשים אחדים פרצה המלחמה והתפזרה הישיבה, וכל התכניות שבתו.
בישיבה למדו במשך השנים שלפני המלחמה מאות תלמידים (בשנת תרצ"ט למדו בישיבה כ- 400 בחורים[4]), שרובם נספו בשואה. רק כמאה, או מאה וחמישים מהתלמידים, ניצלו[דרוש מקור].
הייתה קבוצה בת 36 תמימים שהרחיקה נדוד עד שנחאי וזאת בהשתדלותו הנמרצת של אדמו"ר הריי"צ.
הישיבה הייתה המקום הראשון שהרבי התוועד בו.
קישורים חיצוניים
- דוד זקליקובסקי, ה'אטווצקרים', תולדותיהם של הרב משה אליהו גרליצקי ומרדכי בריסקי, מתלמידי הישיבה באוטווצק, עם חומר היסטורי רב אודות הישיבה
(אנגלית)
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מכותרות נייר המכתבים של הישיבה נראה, שבתחלה חשבו שהעתקת הישיבה לאטוואצק היא רק זמנית. ואחר כך שינו את נייר המכתבים, והשמיטו ממנה את המילה "זמני".
- ↑ הכתובות של כל הבתים ששכרה אז הישיבה פורסמו בלוח הישיבה לשנת תרח"צ: "די ישיבה דא געפינט זיך אין 4 געביידעס, סלאוואצקעגא גאס 1-3, ריימאנטא נומער 1, און 1א, און ציילט צוזאמען 34 צעמערן".
- ↑ המכתבים הראשונים בנושא זה, שנכתבו בתחילת חודש תשרי תרח"צ, לא הגיעו לידינו, אמנם הגיעה לידינו אגרת המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שכתב אל ראשי קהלת חב"ד בתל אביב, בכ"ח תשרי תרח"צ (ח"ד נספח לאגרת תתקנג): אם כי הודעתי להם מכללות ההחלטה, בכל זה, להיות כי עניינים כמו אלו דורשים זריזות יתירה, ועל כן אכפול הדברים.
- ↑ מתוך יומנו של אברהם דוב הכט