אחי תמימים חלם
ישיבת 'אחי תמימים חלם', הייתה סניף של ישיבת תומכי תמימים בפולין שהוקמה בעיר חלם. במלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה.
תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר חלם התגוררו רבים מבוגרי ישיבות תומכי תמימים בורשה ואטוואצק שפעלו רבות בעיר בהפצת היהדות והקמת שיעורים בחסידות.
בחג הפסח תרצ"ו התקיימה התוועדות בביתו של התמים משה ברעלאנד מתושבי חלם, אז הוחלט לייסד ישיבת אחי תמימים בעיר. באותו מעמד מונה ליו"ר וועד הישיבה התמים יעקב יצחק רוזנבוים ולמנהל הישיבה ומזכירה התמים אברהם יצחק קורנבליט.
לאחר חג הפסח שלחו לרבי הריי"צ דו"ח על הקמת הישיבה, והרבי השיב כי הוא קיבל את הבשורה בשמחה גדולה, ובירכם להצלחה. שמה של הישיבה התפרסמה בכל האיזור בשל מעלותיה הרבים ומכל האזור היו באים ללמוד שם.
הישיבה סונפה לתומכי תמימים בורשא ואטוואצק, ונפתחה בשתי כיתות. בקיץ מנתה הישיבה כ-40 בחורים, רובם מהעיר חלם וחלקם מערי השדה.
בזמן המלחמה פעל הרבי הריי"צ להצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים, וכחלק מהמאמצים כיסו את חובות הישיבה בחלם והעבירו חלק מהתמימים יחד עם תמימים מישיבות אחרות, לתומכי תמימים בוילנה וחלק אחר עבר לארצות הברית. התמימים שעברו לארצות הברית ניצלו, אך חלקם הגדול נספה בשואה.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצוות הרוחני[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנה הראשונה היה הר"מ של שיעור א' היה התמים אברהם גולדמן והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס מעלער, שאחר כך ייסד את הישיבה בתומכי תמימים לענטשנא.
בשנה השניה היה הר"מ של שיעור א' התמים שלמה חיים מאגער והר"מ של שיעור ב' היה התמים פנחס קליין[1].
הצוות הגשמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
תלמידי הישיבה שהיו גרים בעיר היו אוכלים וישנים בביתם, אך לתלמידים מערי השדה דאגה הצוות הגשמי של הישיבה. התלמידים אכלו "ימים" אצל בעלי בתים בעיר.
בראש הצוות הגשמי שימש ר' זאב ליברמן, שהיה אחראי גם להשגת התקציב השוטף. רבים מבני העיר היו מקציבים כסף חודשי לטובת הישיבה. כספים נוספים היו מקבלים מישיבת תומכי תמימים המרכזית באטוואצק.
הערות שוליים
- ↑ במהלך השנים היו שלוש תקופות בהם לא היה בחלם, ואת מקומו החליפו התמימים מאיר גלזמן, יעקב פלוקינפלד ושלמה שטיין.