לבוב

תחנת הרכבת המרכזית בעיר, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים' במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו'

לבוב (בעבר למברג) הינה עיר בגבול אוקראינה ופולין. בעיר היו במשך דורות רבים קהילה יהודית חשובה, וכיהנו בה מגדולי ישראל, כמו: הטורי זהב, החכם צבי והפני יהושע. כיום בעיר חיים כיום כ-2000 יהודים, ופועלת בה קהילה חרדית. וכן בית חב"ד בראשות הרב מענדי גוטליב.

ראשית החסידות

החסידות תקעה יתד בלבוב כבר עם ראשית התגלותה. בספר הזכרונות, מספר האדמו"ר הריי"צ כיצד התקרב רבה של לבוב באותה עת, הרב חיים הכהן רפפורט לבעש"ט באמצעות שליחות מופתית. בעיר כיהן כרב גם כן, הרב משה מרגליות, מתלמידי הבעש"ט.

בית הכנסת החסידי הראשון נוסד בו כבר בשנת תק"צ, ומאז עד למלחמת העולם השנייה בחורבן יהדות לבוב, לא פסק קול התורה והתפילה מבית כנסת זה.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, כיהן כרב העיר הרב יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב', והצמח צדק התכתב עימו בהלכה רבות.

הויכוח עם הפרנקיסטים

ערך מורחב – המלחמה בכת הפרנקיסטים

בשנת תקי"ט כת הפרנקיסטים ניסו הכריחו את גדולי ישראל ובראשם הבעש"ט ור' חיים הכהן רפפורט ועוד לעמוד איתם לוויכוח אצל הארכיבישוף של לבוב. בחסדי ה' ניצחום לעיני כל השרים והנסיכים שהוכרחו להודות שהצדק עם רבני ישראל.

גם לאחר הנצחון גזרו אוייבי ישראל גזרה על הסרת תפלת עלינו לשבח מהתפלה והסידור, ובנס גדול מאת הבעש"ט בוטלה הגזירה.

תומכי תמימים לבוב

לאחר שעזב האדמו"ר הריי"צ את רוסיה, בשנת תרפ"ח, התגורר בתחילה בריגא שבלטביה, ובאוטבוצק שבפולין. אולם, בלבוב (אז, למברג) שהייתה בקצה המרוחק של פולין, בגבול החופף עם ברית המועצות, לא התקיימה ישיבת תומכי תמימים.

בשנים תש"ו-תש"ז, בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת ברית המועצות וממשלת פולין המתחדשת, ניתנה רשות למשך זמן קצוב לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. המעבר התקיים (בעיקר) בלבוב. בעקבות כך נקבצו רבים מאנ"ש לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול. (בדרך זו עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות, ומבצע ההברחה נקרא לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו').

באותה תקופה קבץ ר' יונה כהן קבוצה של מנין תלמידים והושיב את הרב שמואל נוטיק למגיד שיעור. כך נמשך עד חודש כסלו תש"ז, אז התדלדל היישוב החסידי בעקבות המעברים הרבים ומעצרים ורדיפות מצד הממשל הקומניסטי, והישיבה נסגרה.