מלך המשיח
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
מלך המשיח הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי הקב"ה להביא את העולם לתכליתו ושלימותו בגאולה האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל וישלוט על כל באי עולם, יבנה את בית המקדש ויקבץ את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.
חסידי חב"ד כמו יהודים רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא הרבי מליובאוויטש, בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי הרבי נמצא מתאים להגדרה ההלכתית של חזקת משיח ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.
במקורות
בתורה
התורה מעידה שעתיד הקב"ה להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:
וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.
— דברים ל, ג-ה
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח [1] אמנם בנבואת משה רבינו[2] בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.
— במדבר כד, יז-יח
פסוק זה דרשו אותו חז"ל[דרוש מקור: תנחומה ישן ו. ירושלמי תענית ד,ה. דברים רבה א, יז. רמב"ם הלכות מלכים יא, א.] על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: דוד המלך ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ואכן הרבה מהמפרשים פרשו כולו על מלך המשיח.[3] אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך.[4] גם רש"י מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח. ויש שפירשו על הגאולה העתידה אמנם פירשו הכתובים על כלל ישראל ולא על אישיותו של מלך המשיח.[5]
הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה מביא פסוק זה ומפרשו כדרשת חז"ל גם על מלך המשיח וממנו למד שהכופר באישיותו של מלך המשיח הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס [דרושה הבהרה] אמנם מכיון שפסוק זה נאמר בדרך משל וחידה ואין הייעוד כתוב בו במפורש לכן הביא אף הפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" שבו כתוב במפורש אודות הגאולה וקיבוץ גלויות.[6]
מקור נוסף נמצא בתורה[7]
לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט יהודה.[8]
(אמנם הרמב"ם לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם[9] (וראה להלן))
בנביאים
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"[10] - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:
וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.
— ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.
.
גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ.
— ירמיהו כ"ג ה.
בדברי חז"ל
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו[11] מעלותיו[דרוש מקור] זמן ביאתו[דרוש מקור] ועוד.(ראה בכל זה להלן)
קיסר ופלגי קיסר
התייחסות מעניינת נמצא בדברי חז"ל למלך המשיח העתיד למלוך על ישראל[12]:
אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר, שנאמר (ירמיה ל, ט) "וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים. (ומקשה הגמרא:)אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב (יחזקאל לז, כה.) וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? ( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) כגון קיסר ופלגי קיסר. (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - רש"י).
המשמעות הפשוטה[דרוש מקור] לכאורה בדברי רב יהודה בשם רב הוא שמלך המשיח אינו דוד המלך אלא יהיה אישיות אחרת והוא יהיה "המלך" אולם גם דוד המלך יהיה בגאולה והוא יהיה שני למשיח כעין סגן שלו.
הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם הכוונה על מלך המשיח עצמו. וכוונת הגמרא לומר שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ובפרט שבו מתייחד מלך המשיח נקרא קיסר ובפרט שבו הוא "ממשיך" את דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר.[13][14]
שיטת רבי הלל
בגמרא[15] מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי התנא ר' יוסף שהתרעם על כך ביותר ואמר שרא ליה מריה [דרושה הבהרה] רש"י מפרש את דברי רבי הלל ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שלא תעשה על ידי המשיח. וזאת משום שטען שיעודי הגאולה כבר התקיימו במלך חזקיהו [דרושה הבהרה] [16]
יש שביארו לפי זה את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי יחזקאל ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם".[17]
יש מהראשונים[18] שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל.
אמנם ישנם המבארים דברי רבי הלל שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.[דרושה הבהרה]
אמנם לאחרי פסק הרמב"ם שכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס.
שמותיו
מקור המונח משיח
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם בשמן המשחה, כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה[19]. כך נקרא בתורה[20] הכהן הגדול "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"[21]. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו שאול, דוד ושלמה, ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"[22], ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו כורש מלך פרס[23]: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את בית המקדש השני[24]. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה[25]. האברבנאל מוסיף כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח[26]. אדמו"ר הזקן אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים[27].
שאר שמותיו
שמו של משיח נברא קודם בריאת העולם[28], "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון[29]". המדרש[30] מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר[31] כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא[32], כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי המזבח ועל אבן השתייה.
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים למשיח[33]: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד[34], אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק[35], מנחם[36] מענדל[37].
כינויים
- עבד
במקומות רבים מתואר המשיח בתואר "עבד" החל מדברי הנביאים[38] "הנה ישכיל עבדי" וכן בתפילות רבות מתואר[39] "משיח בן דוד עבדך".
- משיח צדקנו
מאפייני אישיותו
חכמתו
על מלך המשיח נאמר[40] "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה.. רוח דעתויראת ה'", הרמב"ם כותב[41] כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר משלמה" עליו נאמר[42] "ויחכם מכל אדם". וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני הצמצום והפרסא (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום)[43]
(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.[דרוש מקור])
דרגת נשמתו
נשמתו של משיח[44], היא נשמה כללית, שניצוץ ממנה קיים אצל כל יהודי. נשמת משיח בשפת הקבלה היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת יחידה הכללית של עם ישראל[45], הכוללת ממילא את כל נשמות ישראל - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי. ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל[46].
עוד מובא[47] כי בנשמת משיח מאירה בחינתו של אדם הראשון קודם שחטא בחטא עץ הדעת, ובגאולה תאיר הארה רוחנית זו לכל יהודי.
מלך המשיח מרומם מאברהם אבינו, מנושא ממשה רבינו וגבוה ממלאכי השרת[48].
יחוסו
| ערך מורחב – מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך |
למלך המשיח יחוס מכובד[49], הוא מזרע יהודה[50] ותמר[51], מנשה[52] ודן[53], הוא צאצא ישיר לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב[54], דוד[55] ושלמה המלך[56], וזורבבל בן שאלתיאל[57].
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]
- מזכרים או מנקבות
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע דוד המלך מזכרים או מנקבות; באחרונים משמע שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן[58]; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות[59].
- מזרע שלמה
|
| ערך מורחב – משיח מזרע שלמה |
הרמב"ם כותב[60] שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ[61] (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב[62]. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים דדוד אלא יואש - שהוא מזרע שלמה[63], לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.
מדברי הרבי מלך המשיח[64] משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע שלמה.
ענווה
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא הענווה; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים[65].
מלכות
משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כרבינו הקדוש.[66] והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות.[67]
הנהגתו
"מלך" המשיח
התורה מתארת את המשיח בשם "שבט" כדברי יעקב אבינו[68] "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה... עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה". וכן בדברי בלעם המנבאים אודות המשיח:[69] "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל...וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת" משמעות הכינוי שבט הוא על שם זה שגואל זה יהיה "מלך רודה ומושל".[70]
במקומות רבים בדברי הנביאים מתואר המשיח כמלך, ובחלקם אף מתואר פרטים אודות אופן מלכותועל התאחדות עשרת השבטים עם שבט יהודה להמליך עליהם מלך אחד לכל העם.[71]
מלכותו של המשיח הוא הדבר העיקרי והמרכזי שבו והוא מפני שעל פי ההלכה משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד נבואי בלבד שיש חיוב להאמין בו, אלא זמן בו תחזור המלכות לישראל וכל דיני התורה יתקיימו בשלמות.[72]
מלכותו של מלך המשיח תהיה בשיא השלמות הן בדרגת ורוממות מלכותו, הן בפעולותיו, הצלחתו והשפעתו בכלל (כדלהלן).
דרגת מלכותו
מלך המשיח מתואר "מלך מבית דוד", תואר זה מגדיר את עצם מציאותו הוא אינו מתאר תכונה או תפקיד שנוסף על עצם מציאותו אלא תיאור עצם מציאותו הוא שהוא "מלך". מפני שהוא יהיה "מלך בעצם".
במלכים ישנם שני אופנים א. כאלו שכל גדר מלכותם היא רוממותם מהעם ולא שהם מצד עצמם מרוממים. מלכים אלו נעשים על ידי שהעם מרומם אותם ועושה אותם למלך עליהם ומלכים אלו מלכותם היא כדבר נוסף על עצם מציאותם (שהרי מלכותם "ניתנה" להם על ידי העם). ב. "מלך בעצם" שהם מרוממים בעצם ואינם צריכים לעם בכדי להיות מלך שמצד עצם נפשם הם מרוממים מהסובבים ואין לעם מציאות כלפי רוממותם העצמית.[73] מלך המשיח הוא מלך בעצם שהוא לגמרי שלא בערך העם.
זה שמלך המשיח הוא "מלך בעצם" הוא לפי שהוא יזכה שתתגלה בנשמתו דרגת היחידה שעניינה שהיא מקבלת מיחידו של עולם שהוא למעלה מהעולם לגמרי.[74]
תפקידו כמלך
תפקידו העיקרי הוא "להחזיר מלכות בית דוד ליושנה" שעניינה "להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים, ולהלחם מלחמות ה' שאין ממליכין מלך אלא לעשות משפט ומלחמות"[75] וזה יהיה גם תפקידו של המשיח כמלך: הן בתיקון העולם והן בתפקידו "להרים דת האמת" - שלימות בתורה ומצוותיה.
תיקון העולם: בחיזוק וביצור הדת "יכוף כל ישראל לילך בה (-בדרך התורה) ולחזק בדקה",[76] הן במלחמות עם הרשעים ואומות העולם "וילחום מלחמת ה'"[76] והוא יתקן את העולם לעבוד את ה' "שלא יגזלו ולא ישחיתו" "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה'" שכל אלו -פעולותיו בתיקון העולם - הם פעולות המשיח כמלך.[77]
הרמת הדת:משיח יביא לשלימות בקיום התורה והמצוות, על ידי בנין המקדש[78] וקיבוץ הגלויות שעל ידי זה יתווסף בשלימות בקיום המצוות כעבודת הקרבנות שמיטה ויובל.[72] על ידו יחזרו המשפטים בבית דין הגדול, ובימיו יקיים מצוות הקצאת ערי מקלט בשלמות.
פעולות אלו יעשו על ידו בשלימות באופן של "חידוש" שלא בערך לכל המלכים שלפניו. תיקון העולם שיהיה על ידו הוא שלא יהיה עסק העולם אלא לדעת את ה' שהוא חידוש עצום בהנהגת העולם[79] וכן בשלימות שיביא בתורה בתפקידו כמלך "להרים דת האמת" שיהיה באופן המושלם ביותר.
ולכן המלכות הוא הדבר העיקרי בביאת המשיח לפי שעל פי ההלכה ימות המשיח עניינם שיהיה שלימות המצוות וזה נעשה דווקא על ידי המלך כנ"ל (וזה הטעם שלא נדרש ממשיח אותות ומופתים כנביא שאין זה עניינו וגדרו אלא מלך שאין עניינו לשנות הטבע אלא להרים דת האמת).[72]
אולם על אף שתפקידו הוא לתקן את העולם, מלכותו בעצם למעלה מתיקון העולם ואינה מתבטאת בתיקון העולם, לפי שמשיח הוא "מלך בעצם" כנזכר למעלה. לפיכך תיקון העולם על ידו אינה ביטוי למלכותו העצמית, ועיקר העילוי של ביאת המשיח היא עצם הופעתו וביאתו בעולם "יעמוד מלך מבית דוד" שבזה עומד בגילוי עצם מציאותו של משיח ("רוחו של מלך המשיח") ותיקון העולם על ידו וכל פעולותיו לגאול את ישראל הם תוצאה ומסובב מעצם עניינו - "מלך בעצם".[80] וגילוי זה בשלמות ב"עולם" יהיה דווקא לאחרי תיקון העולם כשיושלם זיכוך והכשרת העולם לגילוי.[81]
תפקידו כמלך על פי החסידות
מלך ישראל מגלם בעולם את מלכותו של הקב"ה. כלומר, מלכותו והתנשאותו של המלך על העם תוכנם ופנימיותם מלכותו של הקב"ה והמלך הוא ממוצע בין עם ישראל להקב"ה לגלות מלכותו בעולם. וביטול העם למלך הוא הביטול שלהם להקב"ה וכן היראה שחשים מהמלך הוא יראה מהקב"ה המגלה מלכותו דרך המלך.[82][83]
אמנם בזה דרגות שונות יש שהיראה שמשפיע המלך הוא יראה תתאה - יראה הגורמת לסור מרע בפועל שלא לחטא. אולם לאנשים בדרגות גבוהות יותר (שאינם נמצאים בניסיון לחטא) השפעתו של המלך גורמת ליראה ביטול עמוקים יותר יראה עילאה.
ומכיוון שמלכותו של מלך המשיח היא התנשאות עצמית שהוא "מלך בעצם" (כנ"ל) שמלכותו לא נוצרת על ידי העם (כמלכים אחרים). לכן ביטול והעדר תפיסת העם כלפיו היא גדולה ביותר, לפיכך הוא ימלוך על עם ישראל כולו גם על הנשמות הגבוהות ביותר, לפי שעל ידי מלכותו ימשיך גם לנשמות הגבוהות דרגות גבוהות ביותר בביטול ויראת שמים.[84]
מלכותו בגלות
המשיח יכהן כמלך כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה, קודם לשאר פעולתיו בכפיית העם ללכת בדרך התורה ומלחמותיו.[85][86] מלכותו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא[87] וממילא גם לא תהיה על ידי משיחה בשמן[88] אלא היא תהיה על ידי שיקבלו כל ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו ועל ידי הנהגתו שלו במנהגי המלך.[89]
בונה המקדש
עניינו בבניין המקדש הוא שבזה מביא לשלמות קיום המצוות התלויות במקדש כמצוות הקורבנות וכדומה.
ומקבץ נדחי ישראל
בזה הוא מביא לשלמות קיום המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כשמיטה ויובלות
מחזיר המשפטים
"רב" - מלמד תורה
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל עם ישראלוכדברי הרמב"ם[90]:
שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.
זה ש"באותו הזמן" בני ישראל "יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים"[91] יהיה זה על ידי שמשיח ילמד את כל העם.[92]
דרגת התורה
התורה שהתגלתה במתן תורה היא תורת הנגלה העוסקת בהלכות בענייני העולם ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, וכל עסק חכמת התורה היא בהלכות אלו העוסקים באיסור והיתר. (וגם לימוד פנימיות התורה בגן עדן היא אפס קצהו מסוד פנימיות התורה)
והוא מפני שהתגלות התורה בזמננו הוא מחיצוניות החכמה - "נובלות חכמה", ופנימיות אור החכמה של הקב"ה שהוא סוד טעמי התורה לא התגלתה (אפילו לא למשה רבינו) והיא תתגלה לעתיד לבוא בימות המשיח.[93] ובאמת על ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - חכמה סתימאה והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.
פנימיות התורה היא בלי גבול אמיתי בעוד שתורת הנגלה יש לה גבול, על פנימיות התורה שתתגלה על ידי משיח נאמר:[94] "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים"[95]
ובהכרח לומר שהתורה שמשיח יגלה תהיה פנימיות וסודות התורה מפני: א. לעתיד לבוא כשיתקיים היעוד[דרוש מקור]: "ואת רוח הטומאה העביר מין הארץ" לא יהיה צורך בלימוד הלכות התורה איסור והיתר. ב. איך ישפיע לכל ישראל שיהיו אלפי אלפים ורבבות לאין שיעור (לאחרי תחיית המתים) את תורת הנגלה.[96] ג. מכיוון שיקומו בתחיית המתים גם משה רבינו ויהושע, ומשיח ילמד תורה את כל ישראל מה ילמד אותם המשיח הרי הם יודעים כל התורה הנגלית כולה. [97]
אופן הלימוד
משיח ילמד תורה באופן של ראיה (על דרך ראית עיני השכל) משום שכאשר האדם לומד על ידי כח הבינה בהבנה והשגה, אור ההשכלה מתעלם בלבושי ההשגה ואפילו בדרגת החכמה שהיא נקודת ההשכלה המופשטת עדיין מפרטי ההשגה ולבושיה, עדיין היא בגדר ההשגה המעלימה על מהות הדבר. משאין בכח הראיה שרואה את מהות הדבר ללא העלומות (שלכן יכול ברגע אחד לראות דבר שההבנה שלו ולהסבירו לזולת יימשך שנים רבות ובראיה הוא ברגע אחד) ומשיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק[דרוש מקור]: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי" (וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך").[98] על-ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.[99].
שייכות הלימוד למשיח דווקא
גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות עתיק יומין מעצמות המאציל והוא יהיה "מלך" שעניינו רוממות והתנשאות עצמית שמורה על דרגתו המרוממת משאין כן משה ששרשו מבחינת החכמה (פנימיות אבא[100]) והוא נקרא "משה רבינו" ולא "מלך" הוא גילה את תורת הנגלית. אולם משיח מפני שרשו הגבוה הוא זה שיגלה את פנימיות התורה משרשו מעצמות המאציל.
על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "נשיא" - שהתואר נשיא "קורין אותו החכמים נשיא..הוא העומד תחת משה רבינו"[101]. ונקרא אף "רועה"[102] על שם זה שעניינו להמשיך המשכה פנימית בבני ישראל - רב - ולא רק מקיף כמלך.[92] ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך [103] לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.[104]
אך פעולה זו אינה עיקר עניינו[105]. ואף שעיקר ענינו הוא "מלך" הרי לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "להרים דת האמת ולשבור זרוע הרשעים" "ויתקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו[106] ללמד תורה את כל העם.[107]
ביאתו וסדר התגלותו
משיח בזמן הגלות
|
| ערך מורחב – משיח שבכל דור |
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא[108] מתארת שכבר בתשעה באב במהלך חורבן בית המקדש, נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על ירושלים עשרה בטבת[109]). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח להתגלות, ולגאול את עם ישראל[110][111]
רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות[דרוש מקור: ?.] כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת חתם סופר[112]: "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין[113] כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".
לפירושים מסוימים בגמרא[114] אודות דברי רב זירא שאילו המשיח מין החיים הרי הוא רבי יהודה הנשיא. הרי שרב זירא זיהה בגלות מי הוא הראוי להיות משיח בדורו בסיבת הזיהוי בו יש כמה ביאורים: א. סבלו של רבי וחסידותו.[115] ב.שלטונו בזמן הגלות המעידים על תכונת מלכותו.[116] ועל פי זה בכל דור היה משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח בדורם - כך כותב ה'שדי חמד'[117].
ביאורים ותכונות שונות נאמרו על האיש שראוי להיות משיח.[דרוש מקור] הרבי מבאר[118] שנשיא הדור (הנשיא של תורת החסידות[דרושה הבהרה][119]) הוא המשיח שבדור[דרושה הבהרה].
מקום שהותו
בהיותו בגלות, נמצא מלך המשיח בפתחה של רומי[120], שם הוא ממתין לגאול את ישראל.
האברבנאל מבאר[121] שהפסוק "הנה מלכך יבוא לך" מוכיח שהמשיח יבוא מחוץ לארץ, וכך מפרש בזוהר[122] "מכיוון שעד עתה אינו במקומו אלא בנכר".
הרבי הזכיר פעמים רבות את העובדה שמקומו של המשיח קודם שגואל את ישראל הוא בחוץ לארץ. לדוגמה[123]: "...שמשיח יבוא מחוץ לארץ, יחד עם רוב מנין ורוב בנין של בני ישראל שנמצאים בחוץ לארץ..."
בזמן הגלות קודם הגאולה פועל המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן הגאולה.
- על כל העמים - משפטים נ"ב.
- 'בונה מקדש במקומו[124]' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות בית המקדש השלישי על ידו, בונה מלך המשיח את מקדש מעט העיקרי שבדורו, שהוא מעין בית המקדש, ואף יתחבר אליו בעתיד; 770[125].
שלבי התגלותו
תקדים להתגלותו
קודם להתגלות המשיח מאורעות שמימיים בעולם המורים על ההתגלות הקרובה מלחמות.[דרוש מקור: כמו שהרבי מוכיח בקונטרס בית רבינו שהמדרש בשעה שמלך המשיח בא" מדבר על זמן קודם לגאולה]
התגלותו
|
| ערכים מורחבים – בחזקת משיח, משיח ודאי |
הרמב"ם שהינו הפוסק היחידי בהלכות אלו[דרוש מקור] מתאר את אופן התגלותו ובזיהויו של המשיח. ומבדיל בין שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח" כלומר פעולותיו מוכיחים על תחילת תהליך התגלות המשיח אמנם מצב זה עודנו הפיך לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל ואינם מוכיחים על "מלך המשיח", רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שני התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים בעולם[דרוש מקור: זכור לי בהערה בספר השיחות תש"נ][דרושה הבהרה]
בחזקת משיח
אותו אדם ש"ראוי" להיות משיח מצד נשמתו כשהוא יעמוד כ"מלך" על ישראל [126] על ידי הנהגתו בהנהגת מלכות וקבלת מלכותו על ידי ישראל להיות לו ל"עבדים"[127] (ראה לעיל) ויכוף כל ישראל ללכת בדרך בתורה וילחם עם אומות העולם וישלוט עליהם[דרוש מקור]הרי הוא "בחזקת משיח"[76]
פעולות אלו אינם מחייבים שהעושה אותם הוא המשיח, לפי שפעולות אלו הם הפעולות של כל מלך מבית דוד, שמלך המשיח בא להמשיכם ולהחזיר מלכותם. אמנם כשיפעל בהנהגות אלו ויצליח הרי זה מעמידו "בחזקת משיח" ולכן ממשיך הרמב"ם שבכדי לוודאות שהוא "משיח ודאי" עליו לעשות (ולהצליח) בפעולות השייכים למלך המשיח.
משיח ודאי
לאחר שהוכח כמלך ממלכי בית דוד הכשרים והרי הוא בחזקת משיח. ממילא כשיבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל הרי הוא משיח ודאי.
בשלב זה תהיה התגלות מושלמת[דרושה הבהרה] לעין כל יחד עם שלימות הגאולה. מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'[128], וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'.
עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה התוועדות לכל השבים בקיבוץ גלויות[129].
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני הקדוש ברוך הוא[130], יוריד את המן ויעלה את המים מהבאר - כמו משה רבינו, הגואל הראשון[131].
מלך המשיח יתקן את אומות העולם לעבוד את ה' ביחד, שנאמר[132]: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".
בהשפעתו של המשיח על האומות, ישנם שני שלבים[133]: שלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.
חיים נצחיים
|
| ערך מורחב – חיים נצחיים במלך המשיח |
למלך המשיח יש חיים נצחיים, הרמב"ן[134] כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"[135], ואף "לא יטעום טעם מיתה"[136], כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"[137].
בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי משיח בן דוד מגיעים מ"אין סוף", לעומת חיי משיח בן יוסף, שאינם נצחיים[138], ודוד מלכא משיחא, שחייו שאולים מאדם הראשון[139].
בתלמוד[140] מובא שלפני גילוי משיח בן דוד שואלו הקדוש ברוך הוא: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, דוד המלך [141]: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".
האמונה במשיח
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה[142]) היא חובה על כל אחד מישראל. אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת[143]. וכפי שמבארו הרמב"ם בפירושו על המשניות[144]שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.[145] ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך בטחון גמור בביאתו המידית.[146]
ועל זה אמרו חז"ל[147]: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל - שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא מאבד את האמונה.[דרוש מקור: נראה שכן הוא הפי' ברש"י על הגמ' ויל"ע] וכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה.[148]
האמונה בביאת המשיח כוללת לא רק את האמונה בביאתו לגאול את עם ישראל מגלותו כי אם האמונה במציאותו כמלך מבית דוד שיחזיר המלוכה והמשפטים לישראל וקיום המצוות יהיו בימיו בשלמותם.[72] ויתירה מזו שהיא כוללת גם את האמונה במצב העולם לעתיד שיאפשר את קיום המצוות בשלימות שלכן האריך הרמב"ם גם בזה.[149][150]
יסודה
האמונה בביאת המשיח מיוסדת על נבואת הנביאים, (שכל ספריהם מלאים מדבר זה[76]) על נבואת משה רבינו, על עדות התורה וכן היא חלק מ'מצוות' התורה. (מצוות ערי מקלט ששלימותה תהיה בביאת המשיח). ותוקף ומעלה בכל אחת מהם, המעלה בנבואת משה ובעדות התורה על נבואת הנביאים היא שהתאמתות נבואת הנביאים אצלנו היא על פי האותות והמופתים שעשו[151] בשונה מהתורה ומשה רבינו שנבואתו התאמתה בהחלטיות אצל כל ישראל "שכל ישראל עדים" לנבואתו כשהם עצמם ראו אותו במתן תורה עולה ומדבר עם אלקים.[152]
נבואת נביא מצד עצמה היא בעלת שינוי, כגון במקרה שישנם חטאים ביכולתם לגרום לביטול הנבואה (גם כשהנבואה נאמרה לציבור שאינה בטילה הרי זה רק גזירת ה' שלא תבטל כדי להבחין בין נביא אמת לשקר והנבואה מצד עצמה אינה נצחית) אבל דברי התורה אינם בטילים לפי שהתורה היא חכמתו של ה' שלמעלה מהזמן וכשם שהוא נצחי כך תורתו נצחית. ויעוד המשיח בנוסף לנבואתה הינה חלק מעדות התורה. אמנם יש חומרה בדברי נביא על התורה שהרי העובר על דברי הנביא חייב מיתה ללא שינוי בתוכן הנבואה. משאין כן בדברי התורה שישנם הבדלים בין עבירות חמורות לקלות והעונשים עליהם שונים.
ביאת המשיח היא גם פרט במצוות התורה - הנצחיות שבמצוות היא החזקה ביותר, שכן בתורה אף שהיא נצחית (שלא כנבואה ש"מצד עצמה" שייך בה שינויים כנ"ל) עדיין מצאנו ששייך לפרש דברי התורה ברוחניות שלא כפשוטן. אמנם 'מצוות' התורה המפרשן שלא כפשוטן הרי הוא כופר ואפיקורס ולכן אדם הכופר בגאולה ומפרש את יעודי הגאולה שלא כפשוטן הרי הוא אפיקורס (שהרי מכחיש בזה את מצוות התורה להקצות ערי מקלט נוספים לעתיד לבוא).[153]
בנוסף לאמונה מצד עדות התורה והנביאים, תוכנה של האמונה בגאולה היא האמונה בנצחיות התורה - שמאמין שיבוא זמן שקיום המצוות יהיה בשלמות מפני שנצחיות התורה היא לא רק שציוויה לא ישתנו, אלא שגם יגיע זמן שקיומה בפועל יהיה בשלימות.[154]
מעיקרי הדת
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה[155] הרמב"ם[143] מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מי"ג עיקרים אמנם ישנם החולקים עליו[156][157] ולטענתם אין סיבה שאמונה זו תהיה יסוד הדת אף שגם הם מודים שהחולק עליה הוא "כופר" ככופר בשאר דברי התורה.
יש שביארו[158] שיטתו של הרמב"ם בכמה אופנים א. ימות המשיח הוא פרט ב"שכר ועונש" שהוא אחד מי"ג העיקרים. ב. היות והי"ג עיקרים עניינם לשלול הטוענים בראיות נגד ההשגחה העליונה בראותם צדיק שרע לו ורשע שטוב לו (קובלים על חוסר צדק) לכן באה העיקר השנים עשר (והשלש עשר - תחיית המתים) להשלים האמונה בהשגחה. ג. היות והאמונה במשיח מיוסדת גם על פסוקי התורה גם נבואת משה רבינו וגם היא נבואת כל הנביאים לכן היא עיקר התורה שהכופר בה כופר בכל התורה כולה.[159] הרבי מבאר - שטעמו של הרמב"ם הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית.[72]
טענתם של החולקים הוא מהשיטה של רבי הלל המובאת לעיל ש"אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" ואף שאין ההלכה כמותו שחלקו עליו והסובר כן היום הוא כופר כדברי הרמב"ם, אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה איך נמצא חולק על זה.[156] והחולק עליו דינו כ"כופר" איך צטטו את החולק על זה ובתואר 'רבי'.[157]
אמנם טענתם היא רק לביאורים שכוונתו היתה לשלול את ביאתו (ראה המתבאר לעיל) אולם ישנם המבארים שגם לפירושים אלו, אף שטעותו הייתה בעיקרי הדת בכל אופן לא היה לו דין כופר מכיוון שטעותו הגיעה מתוך לימוד הפסוקים שטעה בדרשתם ממילא אנוס הוא. ולכן אין דינו כ"חולק" על עיקרי האמונה שהוא "כופר".[160]
אמנם לפי המבארים דברי רבי הלל שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא ב'זכות' ישראל שאבדו זכויותיהם בזמן חזקיהו כמובא לעיל אין כלל ראיה או קושיה מדבריו.[158]
במנין המצוות
האמונה בביאת המשיח אינה נמנית עם המצוות לפי שהיא מצווה כללית שעניינה קיום כל המצוות בשלימות[72][דרושה הבהרה]
הוכחות וחיזוק האמונה
הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח
|
| ערך מורחב – הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח |
בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא הרבי מליובאוויטש. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של הרבי בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של אדמו"ר הריי"צ[162], עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"[163].
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.
עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
לקריאה נוספת
- שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי ומיכאל פרידמן, מלך המשיח - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, תשנ"ו.
קישורים חיצונים
ספרי חסידות
- אדמו"ר האמצעי שער אמונה - פרק נה -סא - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.
- הצמח צדק דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג - גדר מלכותו של מלך המשיח.
- הרבי לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב) - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)
- הרבי לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג) - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.
- הרבי לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג) - האמונה בביאת המשיח וודאותה.
מאמרים שונים
- הרב גרשון אבצן, האם משיח יכול לבוא מן המתים?
- הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: משיח שבכל דור
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.
- ↑ תרגום יונתן, רמב"ן בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק
- ↑ אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על 'מלך המשיח ורק בנביאים.)
- ↑ חזקוני ספורנו ועוד
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114
- ↑ בראשית מט, י.
- ↑ בראשית רבה (?) רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד115 [דרוש מקור]
- ↑ לשון הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א'
- ↑ סנהדרין צח, ב
- ↑ סנהדרין צח עמוד ב
- ↑ ראה להלן "דרגת מלכותו" ו"פעולתיו" שבזה מתייחד מלך המשיח שיתקן את העולם ו"מלמד תורה את כל העם" שאינו חידוש ביחס לדוד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)
- ↑ סנהדרין צט, א
- ↑ שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח ובספר העיקרים בתחילתו.
- ↑ חידושי הר"ן סנהדרין שם. הובא בלקוטי שיחות שם.
- ↑ ראה חידושי יד רמ"ה בגמ' שם
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 201.
- ↑ ויקרא פרק ד, ג
- ↑ במדבר פרק לה, כה
- ↑ שמואל א כד, ו
- ↑ ישעיהו פרק מה, א
- ↑ כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".
- ↑ ישעיהו סא, א
- ↑ דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 110.
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.
- ↑ אגרא דכלא, צירופי בראשית.
- ↑ מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.
- ↑ מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.
- ↑ ילקוט הראובני בראשית א' ב'.
- ↑ חלקם נתבאר בספר נצח ישראל להמהר"ל.
- ↑ הרמב"ם באגרת תימן.
- ↑ "ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א הערה 67).
- ↑ פ"י דסנהדרין. בדפוסים של תלמוד בבלי שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)
- ↑ "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.
- ↑ ישעיהו נב, יג.
- ↑ תפילת יעלה ויבוא בתפילת העמידה ובברכת המזון.
- ↑ ישעיהו יא, ב
- ↑ הלכות תשובה ט, ב
- ↑ מלכים א' ה, יא
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא א, עמוד קצ"ה.
- ↑ ראה גם בקונטרס עניינה של תורת החסידות, משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, אות ה' ואילך.
- ↑ רמ"ז לזח"ב מ, ב.
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.
- ↑ ר' הלל מפאריטש, פלח הרימון על חומש ויקרא דף תק"ה.
- ↑ מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא
- ↑ ילקוט מעם לועז, תהילים, ח"א, עמ' רע"ג.
- ↑ ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.
- ↑ בראשית רבה, פ"ה, א.
- ↑ במדבר רבה, י"ד, א'
- ↑ ילקוט שם.
- ↑ במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, מסכת סנהדרין, צ"ג, ב'.
- ↑ רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.
- ↑ ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, אדר תשס"ג - ברשימתו של התמימים מנחם מענדל פלדמן.
- ↑ מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.
- ↑ ליקוט בעניין במכתבי שואל לר' חיים קנייבסקי.
- ↑ בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.
- ↑ פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, ספר המצוות מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.
- ↑ ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.
- ↑ ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.
- ↑ ימות המשיח בהלכה במקומו.
- ↑ ליקוטי שיחות חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א
- ↑ ע"פ היום יום לא' אב, ועוד.
- ↑ מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.
- ↑ וראה התוועדויות שנת תשנ"ב כרך א' תשרי - כסלו באתר אוצר 770 שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.
- ↑ בראשית מט, י.
- ↑ במדבר כד, יז.
- ↑ רש"י במדבר שם וראה רש"י בראשית שם.
- ↑ יחזקאל לז, כא-כה.
- ↑ 72.0 72.1 72.2 72.3 72.4 72.5 לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק
- ↑ ראה שערי אמונה פרק מ"ו. וראה המשך תער"ב חלק א פרק קכב ובמאמר ד"ה וידבר אלוקים תרד"ע בחילוק בין רוממות עצמי (שהזולת אינו מציאות כלל) לרוממות על עם (שהזולת מציאות, אלא שהוא עומד בהתנשאות כלפיו).
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 256. ובהערה 36 ו 37
- ↑ רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ג
- ↑ 76.0 76.1 76.2 76.3 רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים הלכה ג
- ↑ לקוטי שיחות חלק לה עמוד 208
- ↑ בשייכות המלך לבנין המקדש ראה לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 301
- ↑ גם לפי הרמב"ם שעולם כמנהגו נוהג הרי זה רק ביחס לטבע העולם שלא ישתנה אבל 'הנהגת' העולם הרי בטח תשתנה כמו שהוא עצמו כתב כבפנים ובפרט בתקופה השנייה לקוטי שיחות חלק לה שם
- ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256, ושיחת פרשת תולדות תשנ"ב התוועדויות שנת תשנ"ב כרך א' תשרי - כסלו באתר אוצר 770
- ↑ אף שהפעולות עצמם הם מחוץ למציאותו העצמית של משיח. וראה לקוטי שיחות חלק כז שם.
- ↑ "דרך מצוותיך" מצוות מינוי מלך.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 104 ואילך.
- ↑ תורת מנחם התוועדות שבת בראשית תשמ"ב
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא
- ↑ ראה המתבאר לעיל שבמלוכתו זו מתגלה עצם מלכותו שמעל לפעולותיו כמלך.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה. (ראיה מבן כוזיבא ה'מלך' (ראה רמב"ם שם))
- ↑ אף שבתקופה הב' מסתבר שכן יהיה שעל שם זה נקרא שמו "משיח" - לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובהערה.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועכ"פ דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' ועיין פרדס חב"ד גליון א' עמוד 45. ועיין בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה תשכט עמוד 12 ואילך. (וראה תורת מנחם התוועדיות תשמ"ג חלק א עמוד 472 ואילך.)
- ↑ רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.
- ↑ רמב"ם סוף הלכות מלכים.
- ↑ 92.0 92.1 לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 208
- ↑ ראה ביאור רש"י (שיר השירים א, ב) "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה...וזהו ישקני מנשיקות פיהו".
- ↑ איוב יד, ט
- ↑ ראה גם בשולחן ערוך רבינו הלכות תלמוד תורה [דרוש מקור]
- ↑ ראה להלן שפנימיות התורה שעל ידי משיח תתגלה בראיה לכל ישראל.
- ↑ בשער האמונה שם שראיות אלו וכן ראיה הא' היא לאחר תחיית המתים משאין כן לפני זה נאמר אין בין ימות המשיח..אלא שיעבוד מלכיות. (ויל"ע שמשמע בכמה מקומות שתיקון העולם יהיה אפי' לפני תקופה הב')
- ↑ ראה בכל זה בספר שער אמונה לאדמו"ר האמצעי פרקים נ"ו עד ס"א.
- ↑ תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139.
- ↑ ראה שם בשערי אמונה פרק נ"ו [דרושה הבהרה].
- ↑ לשון הרמב"ם סנהדרין פרק א הלכה ג. וראה בזה לקוטי שיחות חלק יט עמוד 166 בהבדל בין נשיא למלך לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 192 ואילך.
- ↑ וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם (יחזקאל לז,כד.) ואינו נמנה בין השבעה רועים (סוכה נב, ב.) מפני שעיקר עניינו הוא המלכות כבפנים.
- ↑ ראה לעיל בפנים "דברי חז"ל" שפלגי קיסר שנאמר על דוד המלך הכוונה למשיח כפי שהוא "ממשיך" את עניינו של המלך דוד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק לה שם הערה 27.
- ↑ אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות חלק ב' עמ' 292
- ↑ אמנם באמת גם אז ישאר עיקר עניינו מלך מצד עניין המלך על פי חסידות. (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).
- ↑ לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.
- ↑ אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 230.
- ↑ שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 134 הע' 93
- ↑ וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישעות משיחו העיון השני פרק א.
- ↑ חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
- ↑ פרשת דברים, אות י"ג.
- ↑ סנהדרין צח ב
- ↑ רש"י שם
- ↑ מהרש"א שם וראה לעיל "מלכותו בגלות"
- ↑ פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 470.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 472.
- ↑ מס' סנהדרין?.
- ↑ ישועות משיחו עיון ראשון פרק ג'
- ↑ ח"ג, ס"ט, א'
- ↑ שיחת י"ט כסלו ה'תשט"ז, בלתי מוגה
- ↑ רמב"ם, בסימני משיח וודאי.
- ↑ נתבאר בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל הערה 35, וראה שם הערה 37.
- ↑ כפי שהרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא) מתאר את המשיח בגלות "יעמוד מלך מבית דוד", וראה לעיל שדווקא שלב זה הוא עיקר התגלות מציאותו של משיח.
- ↑ ככל הלכות מלכים המובאים לפני זה ברמב"ם
- ↑ תוי"ט בסוף מסכת עוקצין
- ↑ לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 241.
- ↑ מדרש תהילים.
- ↑ קהלת רבה, א, ט, א.
- ↑ צפני' ג', ט'.
- ↑ משיחת הרבי ליקוטי שיחות חלק י"א ע' 283
- ↑ כתבי הרמב"ן חלק א' עמ' שכ"ה.
- ↑ ברכת שמואל עה"ת, חומש בראשית, פ"ב פ' סט"ז.
- ↑ אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ב, י'.
- ↑ מדרש "אותיות דרבי עקיבא" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.
- ↑ תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, פרשת ויחי דף ק"ו
- ↑ ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על דוד המלך כי אם על נינו, מלך המשיח. מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים, ד"ה "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".
- ↑ מסכת סוכה, נ"ב.).
- ↑ תהילים, כ"א, ה'
- ↑ הפסוק הראשון שהביא הרמב"ם בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואח"כ מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114 באתר אוצר 770 וראה שיחת הרבי, לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17 באתר אוצר 770
- ↑ 143.0 143.1 רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם
- ↑ סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'
- ↑ בית אלקים למבי"ט שער היסודות פרק חמישים
- ↑ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה' סי' ח וראה קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך.
- ↑ סנהדרין צז, ב
- ↑ פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם
- ↑ משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים פרק יב
- ↑ הדרן על הרמב"ם תשמ"ו - לקוטי שיחות חלק כז עמוד 255 וראה בהערה 35 שם ש"לחכות" הוא רק לשלימות התורה אמנם האמונה הוא גם למצב העולם
- ↑ משנה תורה לרמב"ם פרק ח מהלכות יסודי התורה
- ↑ לקוטי שיחות חלק יח עמוד 279 הערה 57
- ↑ לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114 ואילך
- ↑ ראהלקוטי שיחות חלק יח עמוד 277 סעיף ט ואילך.
- ↑ האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר באתר אוצר 770 וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש
- ↑ 156.0 156.1 שו"ת חת"ם סופר חלק יורה דעה סימן שנ"ו
- ↑ 157.0 157.1 ספר העקרים בתחילתו.
- ↑ 158.0 158.1 ראש אמנה לאברבנאל פרק שלישי הספק החמישי ובפרק הארבע עשר
- ↑ בחתם סופר שם טוען שאינו עיקר בפני עצמו.
- ↑ שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח ובעיקרים בתחילתו והעיקרים עצמו חלק על זה וס"ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין בו היה דינו ככופר. ובלקוטי שיחות חלק לד הערה 42 מציין שכמו"כ האומר שמשיח לא יבוא ח"ו מפני שגרם החטא שאינו כופר שהרי אינו חולק על הנבואה אמנם מצד גדר המצווה שבמשיח כופר הוא עיין שם.
- ↑ לקו"ש חלק חי עמוד 273 ואילך ובמצויין שם בשם ה'קרית ספר' וכן בספר בית אלקים למביט שער היסודות פרקים חמישים ואחת ואילך
- ↑ שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.
- ↑ ובדורנו - נשיא דורנו, צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.