המונח "מרדכי שמואל אשכנזי " מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרב אשכנזי (פירושונים).

המונח "מרדכי שמואל אשכנזי " מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשכנזי (פירושונים).

מרדכי שמואל אשכנזי

רבו של כפר חב"ד בין השנים תשד"מ - תשע"ה
לידה כ"ח אייר תש"ג
פטירה כ"ג טבת תשע"ה
מקום פעילות כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
הרב מרדכי אשכנזי באירוע מטה משיח בכפר חב"ד, לידו המשפיע הרב זלמן נוטיק
הרב אשכנזי, כילד קודם החאלקה, מוחזק על ידי הרב זאב וולף זלמנוב
תמונת קברו בטבריה
הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב אליעזר קרסיק
הרב שלום בער גנזבורג יחד עם הרב אשכנזי

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח אייר תש"ג (1943) – כ"ג טבת תשע"ה (2015)) כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, רבו של כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, מהרבנים שתמכו בהקמת מטה משיח בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בכ"ח באייר תש"ג בתל אביב לרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בעיר וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ולאמו הרבנית דבורה אשכנזי בתו של הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ורב קהילת חב"ד בתל אביב. בילדותו חונך בתלמוד תורה 'בני תמימים' בתל אביב ובבחרותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, בשנת תשי"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ניו יורק ולאחר מכן לישיבה במונטריאול, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' בשנת תשכ"ד.

בהיותו בחור, הורה לו הרבי סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם מסגרת השולחן, סידור (פסקי אדמו"ר הזקן בסידור תורה אור) עם הדרך החיים ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (בת הרב יצחק זאב וולפא), למד בכפר חב"ד ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק. בתקופה זו שימש גם כנושא ונותן וכמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

רבנות כפר חב"ד

הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד, נהרג בתאונה בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונה חתנו של הרב גרליק הרב נחום טרבניק לרב הכפר ובמקביל הרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד, בעקבות סירובם של שניהם לשאת בתפקיד בצורה מלאה - הרב טרבניק היות והיה יותר מתעסק בלימוד הגמרא מאשר בלימוד ההלכה, והרב אשכנזי מפני כבודו של הרב טרבניק. לאחר פטירתו של הרב טרבניק בשנת תשד"מ מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

כאשר היה צריך לעשות שימוש בתעודת רב עיר, קיבל אותה ללא בחינה ממועצת הרבנות הראשית לישראל, היות והוא הוגדר על ידה בתואר "גדול בתורה".

בשנת תשנ"ד התחיל לעסוק בהכנת מראי מקומות על הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן.

חיזוק האמונה בענייני משיח

לאחר ג' תמוז תשנ"ד חיזק את החסידים באמונה שהרבי הוא מלך המשיח ובנצחיות חייו[1]. ואף נאם בכל חמשת הכינוסים שנערכו לקבלת פני משיח צדקנו בשנת תשנ"ה. בשנת תשנ"ח חתם על הפסק דין שהרבי הוא מלך המשיח.

בשנת תנש"א קיבל ברכה מהרבי לערוך מסעות לקברי אדמו"רי ליובאוויטש בחבר העמים, ומאז במשך שנים רבות ערך מסעות כדי להתפלל שהרבי יתגלה כמלך המשיח ויגאל את עם ישראל[2]. דבר המשלחת פורסם בשבועון בית משיח: "ביום ראשון יצאה מישראל הקבוצה המסורתית לרוסיה להשתטח על קברו של אדמו"ר הזקן בהאדיץ וקברו של אדמו"ר האמצעי בנייעז'ין, בראש המשלחת מישראל עומד הרב של כפר חב"ד הגאון האדיר הרב מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א... כבכל שנה נאמרים במקום פרקי תהילים, שרים את ניגוני הרביים נ"ע, וניגוניו של הרבי מלך המשיח ומסיימים בהכרזת 'יחי'"[3].

הרב אשכנזי היה מהרבנים שהקימו את מטה משיח בארה"ק והשתתף בכינוסי מטה משיח וכינוסים נוספים לחיזוק האמונה בנבואת הרבי מלך המשיח כי הנה זה בא.

נהג להכריז 'יחי' באירועים פומביים כמו בברכת החמה כאשר כלל תושבי כפר חב"ד התאספו יחד, והמעמד שודר לייו ל120 נקודות ברחבי הארץ, הרב הקריא את ברכת החמה וחתם בהכרזת הקודש 'יחי אדוננו'[4].

פטירתו

ביום רביעי כ"ג טבת תשע"ה נסע הרב אשכנזי לצפת להשתטח על ציון אביו הרב משה אשכנזי שיום פטירתו חל באותו יום, הוא תיכנן להשתתף בכינוס השלוחים לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)[5], להתוועד בכפר-חב"ד, ובתוכניתו היה להשתתף במספר אירועי שמחה בכפר חב"ד ולאחר מכן לטוס בלילה, להאדיטש, ובדרכו הוא לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבעה פטירתו, בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

ספריו

  • מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה (שישה חלקים)
  • שערי תפילה ומנהג, כפר חב"ד, תשע"ד
  • ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

מראי מקומות לשולחן ערוך הרב

בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו הרבי ביחידות לערוך את הספר "מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השולחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לניו יורק, הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת מזכיר הרבי הרב בנימין קליין לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר מזכיר הרבי הרב יהודה קרינסקי שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של הרבי מהצד הפנימי של הכריכה: "נתקבל ות"ח").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו למר זלמן שז"ר ולרב לרב זווין. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים לסידור אדמו"ר הזקן, ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים בשבועון כפר חב"ד אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

בשנת תשפ"ב יצאו לאור כל הטורים בשני כרכים בעריכה מורחבת בהוצאת מעיינותיך.

פסקיו והנהגותיו ההלכתיות

  • טבילה במקווה מידי יום לפני תפילת שחרית - חובה לכל חסיד חב"ד.
  • פסק להקל בעיגול פינה בשמיכה בעלת ארבע כנפות[6].
  • פסק שעל נשים השומעות קריאת מגילה המיועדת להן בלבד לברך על מקרא מגילה[7].
  • הגביל את השימוש בכוס של ברכה בחופה ליין אדום בלבד[8].
  • החמיר בקבלת עדות לכתובה מעדים בעלי חתימת זקן בלבד אך הקפיד על כך בצנעה מתוך הקפדה שלא לבייש עדים שהוזמנו למתן עדות אך היו ללא חתימת זקן[9].

משפחתו

אחיו
גיסיו

למשפחת אשכנזי:

למשפחת וולפא:

בניו
חתניו

לקריאה נוספת

 
שער בית משיח בעקבות פטירת הרב אשכנזי
 
הספד המודיע

לאחר פטירתו

בעקבות פטירתו הפתאומית פורסמו כתבות רבות בכלי התקשורת הדתיים בכלל והחב"דיים בפרט;

  • שבועון כפר חב"ד גיליון 1591 כתבות, טורים.
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 20-21, הרב לוי יצחק גינזבורג, בראש אומרי ה'יחי'
  • שבועון בית משיח גיליון 958 ע' 24-31, ר' שניאור זלמן ברגר, תולדות הרב מרדכי אשכנזי
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 32-33, הגיס הרב שלום בער וולפא, גאון וחסיד
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 34-40, ר' שניאור זלמן ברגר, כך נבחר הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ע' 41, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הלב ממאן להאמין
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ישראל לפידות, חיזוק האמונה אחרי ג' תמוז, 5 נאומי אמונה
  • שבועון בית משיח גיליון 958, ר' בנימין ליפשיץ יו"ר ועד כפר חב"ד, הרב שלי
  • שבועון בית משיח גיליון 958, הרב שניאור חביב, הרב אשכנזי שלי

ספר ביוגרפי

  ערך מורחב – הרב אשכנזי (ספר)
  • יוסף אשכנזי, הרב אשכנזי (חלק א' 833 עמודים, חלק ב' 831 עמודים[11]) - יחידויות, התוועדויות וגילויים מרתקים והיסטוריים אודות בית רבי וחסידות חב"ד, בהוצאת חזק תשע"ז.

ראיונות וכתבות

קישורים חיצוניים


הקודם:
נחום טרבניק
רבו הראשי של כפר חב"ד הבא:
מאיר אשכנזי

הערות שוליים

  1. "אין צורך בהוכחה שהרבי חי"    , ב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו  •  תפקידו של רב אחרי ג' תמוז    , נאום על חיזוק האמונה שהרבי משיח, שנת תשנ"ה  •  על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח      •  אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו! - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה  .
  2. הרב אשכנזי,חלק ב, עמוד 14
  3. בית משיח גיליון 71 עמוד 49
  4. הרב אשכנזי שליח ציבור בברכת החמה
  5. בראש הישיבה בצפת עומד גיסו הרב וילישאנסקי. הרב אשכנזי נהג למסור בה שיעור מדי שנה
  6. מפי הרב מיכאל שלמה אבישיד האם שמיכה שיש לה ארבע כנפות, צריכה ציצית?
  7. כדעת הפר"ח סי' תרפט בשונה מדעת הרמ"א תרפט, ב, ודעת המגן אברהם תרצב סק"ה שיש לברך לשמוע מגילה. עדותו של בנו בקובץ הלכות פורים ע' 26
  8. שלא כנוהגים להקל בחופה מחשש ששמלת הכלה תוכתם מהיין.
  9. מפי ר' יוסף לוי מכפר חב"ד.
  10. בין השאר, שימש כעורך המאמרים ההלכתיים שפרסם אביו מעת לעת.
  11. ידיעה על הוצאת החלק השני של הספר