האוכלוסיה החב"דית

האוכלוסייה החב"דית ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים[1], דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

בדור השביעי של החסידות, עם עלותו של הרבי על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהצטרפות של בעלי תשובה לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) יהודים מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד[דרושה הבהרה].

האוכלוסייה לאורך הדורות

הדור הראשון - אדמו"ר הזקן

" אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" באגרת הקודש "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת "

היום יום, י' מנחם אב

כאשר אדמו"ר הזקן ייסד את חסידות חב"ד בשנת תקל"ב, היה זה עוד בחייו של רבו המגיד ממעזריטש. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת ליטא לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה[2].

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת תקנ"ה נערך מפקד על ידי השד"רים והמשפיעים שמינה אדמו"ר הזקן להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי רוסיה ואוקראינה[2].

בשנת תקנ"ז הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף[3], מה שהביא לכך שאדמו"ר הזקן הגביל את הנסיעה אליו בשורת תקנות מיוחדות והדפיס את ספר התניא מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' נחמן מברסלב בשנת תק"ע שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים קופת צדקה המיועדת עבור החזקת ביתו והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו[4].

הדור השני - אדמו"ר האמצעי

עם הסתלקותו של אדמו"ר הזקן התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי אהרן מסטרשלה לבין בנו אדמו"ר האמצעי שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך צ'רניגוב, ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר[5].

הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים למתנגדים, ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי חיים רפאל הורביץ ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי אהרן מסטרשלה, ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

בזמן אדמו"ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ־600,000 חסידים (שישים ריבוא).

עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה העיירה החסידית שצעדרין שהייתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד[6].

הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש

לאחר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק, המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל אדמו"ר המהר"ש שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד[דרוש מקור], ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל"ו[7] לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.

הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב

לאחר הסתלקות אביו, במשך עשר שנים לא הסכים אדמו"ר הרש"ב לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם חורבן ליובאוויטש וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב.

בחודש אלול תרנ"ז הקים אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים והעמיד בראשה את בנו אדמו"ר הריי"צ. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי רוסיה גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה בפולין שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה מלחמת העולם הראשונה, שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ

 
מכתב אדמור הריי"צ משנת תש"א לנשיא ארה"ב דאז מר רוזבלט בו מציין שיש בארה"ב וקנדה כמאה וחמישים אלף חסידי חב"ד

ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת תרפ"ד הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות תלמודי תורה ישיבות ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה בסיביר שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה למקווה טהרה, והן בגלל עליית גיל הנישואין והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של הק.ג.ב. תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת תרפ"ח לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ללטביה ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ופולין שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה בורשה שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך[8].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ברוסיה מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד בפולין ליטא ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת תש"ו, החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית יציאת רוסיה תש"ו, ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו בפריז שבצרפת, בכפר חב"ד שבארץ ישראל, ובקראון הייטס שבברוקלין. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם[9] אם כי במכתב שכתב אדמו"ר הריי"צ לנשיא רוזבלט בשנת ת"ש ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת).

הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א

עם עלותו של הרבי על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של בעלי תשובה רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל במבצעי המצוות ומפעל השלוחים העולמי תחת הסיסמא 'ופרצת'. נכון לשנת תשפ"א ההערכה היא כי חסידי חב"ד בעולם מונים כ-20,000 בתי אב.

התייחסויות מרבותינו נשיאינו

אדמו"ר הזקן נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי המתנגדים, התקשרו בני תורה רבים למגיד ממעזריטש. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של אדמו"ר הצמח צדק ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" באגרת הקודש "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"[10].

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל החסידים יחיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה"[11], ונכדו אדמו"ר הצמח צדק טבע את הביטוי "חסידים איין משפחה" - חסידים הינם משפחה אחת.

האוכלוסייה החב"דית כיום

המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

שלוחי הרבי בעולם

משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם

ארצות הברית[14]

סך הכל - 7,700

קנדה

סך הכל - 1,100

אוסטרליה

סך הכל - 450

אירופה

אוסטריה

ווינה - 60.

אנגליה

סך הכל - 600

איטליה

סך הכל - 80

צרפת

סך הכל - 1,850

בלגיה

גרמניה

ברלין - 20.

הונגריה

בודפסט - 30.

רוסיה

סך הכל - 150

אוקראינה

סך הכל - 250

דרום אפריקה

  • יוהנסבורג - 600.
  • קייפטאון - 20.

סך הכל - 620

ברזיל

ארגנטינה

ארץ ישראל

נכון לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות[15].

להלן מספר המשפחות המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ:

סך הכל בארץ - 12,210

סך כללי בכל קצוות תבל: 24,520 משפחות

קישורים חיצוניים

  • בנין עדי עד, מפת הדיור החב"די של הקהילות הצעירות בארץ, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 36

הערות שוליים