ספר תורה של משיח
ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו או בקיצור ספר תורה של משיח הינו ספר תורה שנכתב במבצע שמימי, שהחל בו אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל.
על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בכ"ג תשרי תש"ב. וזו לשונו הקדושה:
"בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי נדר להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם".
השתלשלות העניינים
כבר באסרו חג של שמחת תורה יצא מנשר מטעם מזכירות אדמו"ר הריי"צ אודות היוזמה[1].
תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל בכ' מר חשוון תש"ב, אולם הדבר נדחה עד לב' באייר באותה שנה.
באגרת מיום ב' אייר תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו יתברך הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.
ובהמשך האגרת: "לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".
ואכן בב' אייר החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.
כתיבת ספר-התורה הייתה על גבי קלף מיוחד של עור בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של האדמו"ר הריי"צ היה שהקלף יהיה מעובד בארץ הקודש, ופנה בבקשה זו במברק לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. באגרת מפורטת אליו, בב' חשוון: "שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש".
בג' בכסלו כותב לו שוב: "אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה."
את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' אייר תש"ב, לרב אליהו נחום שקלאר: "בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים".
ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר (שמריהו פאַקטאָר וישראל חיים סאמעט), היה על חשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חינוך" וקופת "מחנה ישראל". את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומו התעכב שנים רבות.
ועד מיוחד מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב אליהו יאכיל סימפסון שגם זכה לארגן את סיום הספר.
סיום כתיבת הספר תורה
לקראת יו"ד שבט תש"ל הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות נשי חב"ד בכפר חב"ד, מרת לאה רייזל הלמן [2], הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה, והרבי קיבל הצעה את. בהתוועדות שבת פרשת וארא, ג' שבט תש"ל, הודיע הרבי על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מארץ הקודש לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הספר תורה - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו בשיחה שנאמרה בעת סיומה: "מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מהסתלקותו.
וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו שהקב"ה הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)".
ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פרשת בא, ט' שבט תש"ל לאחר חצות, סיימוה בהתוועדות בהשתתפות הרבי. מאורע זה הביא איתו המוני חסידי חב"ד שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על המאמר באתי לגני.
לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב שמואל הלוי לויטין ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו נשיאנו - סוימה כתיבת ספר-התורה.
לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", ניגון "פרזות תשב ירושלים", הרב סימפסון עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי[3]. לאחר מכן לקח הרבי את ספר-התורה[4] לארון הקודש תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר מאמר "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.
התעוררות מיוחדת
הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח והתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח.
ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:
"כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א
מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מבית דוד והוגה בתורה וכופה כל ישראל לחזק בדקה ולוחם מלחמת ה' ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".
על המכתב באו על החתום החסידים: זושא וילימובסקי, בערקע חן, בן ציון שם טוב, שלום ליברוב, אהרן פרידמן, וועלוועל קסלמן, בערל שם טוב, נחמן סודאק, בערל בוימגארטן ובערל קסלמן.
כך גם חברי "ועדת העשרים" שהגיעו מארץ הקודש התאספו בחצרות קדשנו וביחד עם המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן החליטו לכתוב פ"נ לרבי ולבקש ממנו על הכל. בשעות הבוקר של יום שישי ט' שבט, המתינו חברי הועד לבואו של הרבי ל-770 כשהגיע הרבי, נכנסו לחדרו ומסרו לו את הפ"נ ואמרו שהגיע הזמן ורוצים משיח בפועל ממש וכו'... הרבי האזין לדבריהם ברוב קשב, תוך שהוא מביט לעברם במבט חודר, ולבסוף הורה להם שיסעו אל ה'אוהל' ושם ימסרו את הדברים[5]
ימים בהם משתמשים בספר תורה לקבל פני משיח
במהלך השנים התגבשה רשימה בהתכתבות בין הרבי לבין סופר בית חיינו הרב ישעיהו מאטלין, באיזה ימים להשתמש בספר תורה מיוחד זה, ובסופו של דבר הרבי השאיר ההחלטה הסופית לידי ה גבאים. להלן רשימת הימים בהם משתמשים בספר תורה זה:
- ראש השנה
- צום גדליה
- שבת תשובה
- יום הכיפורים
- שבת שבין יום הכיפורים לסוכות
- חג הסוכות (כולו)
- שמחת תורה (בעליה של חתן בראשית)
- שבת פרשת בראשית
- שבת פרשת נח, כאשר היא חלה בראש חודש חשון
- כ' מר חשון - יום ההולדת של אדמו"ר הרש"ב
- ראש חודש כסלו - יציאתו של הרבי לציבור בפעם הראשונה לאחר שמיני עצרת תשל"ח
- ט' כסלו - יום ההולדת ויום ההילולא של אדמו"ר האמצעי
- י' כסלו - חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי
- י"ד כסלו - יום הנישואין של הרבי
- י"ט כסלו - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן וראש השנה לחסידות
- כ' כסלו
- חנוכה (כולו)
- ה' טבת - יום ה'דידן נצח' במשפט הספרים
- כ"ד טבת - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן
- י"ג שבט - יום היארצייט של הרבנית שטערנא שרה
- ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות
- שבת פרשת יתרו
- ט' אדר - יום הצלתו והגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (אם השנה מעוברת רק באדר שני)
- פורים ופורים קטן
- שושן פורים ושושן פורים קטן
- כ"ה אדר - יום ההולדת של הרבנית חיה מושקא
- ארבע פרשיות: שבת שקלים, שבת זכור, שבת פרה, שבת החודש
- ב' ניסן - יום ההילולא של אדמו"ר הרש"ב
- שבת הגדול
- ערב פסח
- חג הפסח (כולו)
- ל"ג בעומר
- ערב שבועות
- חג השבועות
- כ"ח סיון - יום ההצלה של הרבי והרבנית
- ג' תמוז - התחלת גאולת הרבי הריי"צ
- י"ב תמוז - יום ההולדת ויום גאולת הרבי הריי"צ
- י"ג תמוז
- י"ז תמוז (גם כשחל בשבת וגם כשחל ביום חול)
- שבת חזון
- ט' באב (שחרית בלי כתר, מנחה עם הכתר)
- שבת נחמו
- חמשה עשר באב
- שבת מברכים החודש אלול
- שבת ראש חודש אלול
- ח"י אלול - יום הולדת המאורות הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן ויום התגלות הבעל שם טוב
- שבת פרשת נצבים (וילך)
לקריאה נוספת
- 50 שנה לספר תורה של משיח, במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח ה' שבט תש"פ
קישורים חיצוניים
- אלבום תמונות מיו"ד שבט תש"ל
- השידור הראשון מ-770
הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל - י' שבט תש"ל: סיום ספר תורה של משיח
- העיתונות מדווחת על המעמד
- הסטייפלר רכש אות בספר תורה של משיח
- החוזה בחתימת הרבי על הקלף וכתיבת ספר תורה של משיח
- יומן מרתק מהאירוע
- הספר השמיימי, מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז
- הרב צבי הירש טלזנר, ספר תורה לסיום הגלות, בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem - ניסן תש"פ
- תשורה מחתונת נכד הרב מטלין, עם מענות בקשר לספר תורה לקבלת פני משיח
- [70years.com/topic.html#a-torah-for-moshiach ספר תורה למשיח], בפרוייקט שנת ה-70 של חברת המדיה החב"דית jem
- מענות הרבי לסופר הרב מאטלין בנוגע לימי קריאת התורה בהם מוציאים את הספר, תשורה מחתונת לאזאר,
תש"פ
הערות שוליים
- ↑ תצלום המכתב בארכיון ספריית ליובאוויטש.
- ↑ בת הרה"ח יהודה שמוטקין ואחותו של השליח הראשי במילווקי הרב ישראל שמוטקין.
- ↑ בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".
- ↑ בדרך כלל לוקח הרבי את הספר תורה כאשר הכתב לגבי הקהל, אך בפעם הזו לקח את הספר כאשר גב הספר כלפי הקהל ופניו כלפי הרבי.
- ↑ מפי הרב חנוך גליצנשטיין. ואולי זהו הפ"נ שבפיסקא הקודמת