אהרון רוקח

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רבי אהרן רוקח (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה"), אלול ה'תר"ם - כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 - 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.

רבי אהרן מבעלז

קורות חייו

רבי אהרן רוקח נולד בחודש אלול בשנת תר"מ לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר בעיירה בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי אהרן מצ'רנוביל ועל שם סב זקנו, רבי אהרן מקרלין. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק בתורה ועבודת ה'. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מויז'ניץ). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום כ"ב בחשוון תרפ"ז הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו באדמו"רות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל רוח הקודש גלויה מלומד בניסים ובמופתים גדול ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות מלחמת העולם השניה, לאחר שאיבד את כל משפחתו(כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל שמחת תורה בשנת ת"ש ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע לארץ ישראל. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, סוריה ולבנון, עד שביום ט' בשבט תש"ד הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם אדמו"ר הריי"צ. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ונביא והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני השואה.

פרישותו מחיי עולם וקדושתו

ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל בשר ובקושי לחם, וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, והיה רוב ימיו צם, כך שגם מה שאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, ומתי שאכל לחם או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. אשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר "האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי...". מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו!

היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה משמש חדש, אחד משלושת הכללים שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"...

הסתלקותו

במוצאי שבת קודש פרשת עקב, כ"א במנחם אב שנת תשי"ז הסתלק בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'הר המנוחות' בירושלים.

קשריו עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ

רבי אהרן רוקח בזיקנותו, בשמחת שבע ברכות של אחד מחסידיו

ועד עזרה ליהודי רוסיה

כשיצא אדמו"ר הריי"צ מרוסיה והגיע לפולין, יזם אסיפת אדמ"ורים בכדי לדון ביסוד "ועד עזרה ליהודי רוסיה". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו, ענה הרבי אהרן:

רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד דושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ברוסיה ובכל מקומות מושבותיהם...

מאמצי אדמו"ר הריי"צ להצלת הרבי מבעלזא

מכתבו של אדמו"ר הריי"צ אל הרב משה בלוי למען הצלת רבי אהרון רוקח

כשפרצה מלחמת העולמם השניה, נשאר האדמו"ר מבעלז בפולין, דבר שהיה כרוך בסכנה מידית לאדמו"ר מבעלז. ועד חסדי בעלז פנו במכתב לאדמו"ר הריי"צ, בו ביקשו סיוע מאדמו"ר הריי"צ בהצלת האדמו"ר מבעלז.

לאחר קבלת המכתב, ענה אדמו"ר הריי"צ כי הוא מוכן לסייע, ועבור כך עליו לדעת "באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות".

במקביל, עוד באותו היום פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב אל הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, ופירט לפניו מה עליו לעשות כדי להשיג לרבי מבעלז רשיון יציאה מאירופה ורשיון כניסה לארץ ישראל.

הרבי הריי"צ פנה במתב גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה ""ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח"". מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי יושב ראש אגודת ישראל, אל רבי אברהם ישעיה העשיל - האדמו"ר מקופיטשניץ, ואל האדמו"ר מצעלים והרב לוי יצחק גרינוואלד.

הרב אלימלך אשכנזי, אב בית דין "מחזיקי הדת" שבמלבורן, היה אחד מפעילי הועד של חסידי בעלזא שבקשו את הסיוע מאדמו"ר הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז, כותב בספרו "קדושת אהרון":

סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת תש"ב, הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי...

.

"תודתו הגדולה, איננה ניתנת לביטוי"

לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב שאול דוב זיסלין ואל הרב מנחם מענדל קופרשטאך, וביקשם לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו.

ביום ראשון י"ט שבט תש"ד (עשרה ימים לאחר שהגיע לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל הרבי מבעלזא. השתתפו בה גם הרב שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב, רבה של חברון; הרב יצחק אורנשטיין, והרב יהודה לייב סלונים.

חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ

כאשר הגיע אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ דו"ח על ביקור זה, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ביום כ' שבט, הודה לו על הביקור באיגרת ב'שצט "נהנתי לשמוע מביקורם ושיחתם, יעזרהו השי"ת וימלא משאלות לבב קדשו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות".

ביום ו' אדר כתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא (איגרת ב'רצג) וז"ל: כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!

ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו.

כ"ק אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב משה גוראריה בתל אביב, וביקשו להעבירו לידי האדמו"ר מבעלזא.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב: כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו לארץ הקודש תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא.

ובכ"ג סיון תש"ד ב'תיג כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ: על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני בארץ הקודש ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת עפ"י התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם.

לקראת ראש השנה תש"ה השיב האדמו"ר מבעלזא על מכתב זה, ממקום מושבו בצפת, לשם נסע לקראת חודש תשרי: שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א.

אחר כך השיב האדמו"ר מבעלזא על שאלותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת ב'תרי"ד מראש חודש שבט תש"ה. (המכתב הנ"ל של האדמו"ר מבעלזא, פורסם בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" ע' קס"ט).

שליח אישי להתוועדות

בהתועדות י"ב תמוז שנערכה בהיכל ישיבת "תורת אמת" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריא.

ב"קובץ ליובאוויטש" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא: הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מפולין היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות במסירות נפש, בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל תרנ"ה-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את המסירות נפש לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.

כשחלה כ"ק אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת תש"ה, כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ובאגרת ב'תשד מכ"ג אייר מודה לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ על ברכת הרפואה.

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת תש"י, בברכת השנה.

קשריו עם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח

"פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט"

כאשר גרו הרבי והרבנית חיה מושקא בברלין. באחד הימים נודע כי האדמו"ר מוהר"א מבעלזא הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, השתוקק לראות את הצדיק המפורסם. הוא ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מחברון שנסע כשד"ר מארץ הקודש. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות.

על סיפור זה שזכה לראות בעיניו, היה ר' חיים שניאורסון חוזר שוב ושוב לפני אנ"ש בירושלים.

אישור נוסף לסיפור זה הגיע מהרב יחזקאל בעסער - מראשי "אגודת ישראל" בניו יורק, שסיפר בראיון לעיתון כפר חב"ד, שאותו חסיד גור, ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג מברלין, שהתלווה אל הרבי בהליכתו לפגוש את האדמו"ר מבעלזא, התיידד עמו שנים רבות אחר כך כאשר גר בניו-יורק, וסיפר לו את הדברים ממקור ראשון.

הרב בעסער הוסיף, שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו "יחידות" עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

מאורע דומה בעיר וינה

סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב אלחנן הילפרין שליט"א, נשיא התאחדות קהילות החרדים בלונדון, סיפר לרב שלום דובער וולפא על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה הרש"ג) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש.

"משחק באש"

בשנים הראשונות לנשיאות,שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמורי"ם שיעוררו אודות התוועדות לכבוד י"ט כסליו חג הגאולה לאדמו"ר הזקן או שיערכו התוועדות בעצמם. בין האדמורי"ם שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט.

הרבי קיבל שיריים מרבי אהרן

הרב יחזקאל בעסער מספר שפעם כשהיה אצל כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הזכיר את בעלזא בענין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלזא אמר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שהאדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שקיבל "שיריים" מרבי אהרן מבעלזא זצוקלל"ה.

"ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"

באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא שליט"א אצל הרבי מלך המשיח שליט"א והרבי מלך המשיח שליט"א סיפר לאדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא שליט"א כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא הרה"ק רבי אהרן רוקח זצוקלל"ה נבג"מ זיע"א, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף".

משפחתו

• סבו הגדול - רבי שלום רוקח מבעלז
• אחיו - מרדכי רוקח - האדמו"ר מבילגוריא
• אחיינו - יששכר דוב רוקח - האדמו"ר מבעלז

לקריאה נוספת

• הרב בן ציון גרוסמן, "צנצנת המן" (קשריו עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, תשע"ה.

קישורים חיצונים

• בגד הגלות מתגלה
• כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז.
• "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"
• הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון
• מי החב"דניק שביקש להציל את האדמו"ר מבעלזא? ● חשיפה
• מדוע כתב אדמו"ר הריי"צ על האדמו"ר מבעלזא "שאר בשרי"?

הקודם: האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח (הראשון) מבעלז

אדמו"רי בעלז אלול תר"מ - כ"א מנחם אב תשי"ז

הבא: האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח (השני) מבעלז