חסידות סאטמר
חסידות סאטמר היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שברומניה. מייסדה היה הרב יואל טייטלבוים ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב משה טייטלבוים, ששימש גם כנשיא העדה החרדית. לאחר פטירתו בשנת תשס"ו התפצלה החצר בין שני בניו, הרב אהרן טייטלבוים והרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם בוויליאמסבורג. חסידי סאטמר גרים גם בארץ ישראל, בעיקר בירושלים ובבני ברק (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).
קשריהם עם חסידות חב"ד
רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין[1].
בתקופת מבצע אנטבה היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. בחודש טבת שנת תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים ופעם קשקשו חסידי סאטמר על האוהל. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאוהל הרבי הריי"צ והביאו לשם פגר של 'דבר אחר'. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של אדמו"ר הריי"צ. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר[דרוש מקור].
בקיץ תשמ"ג הרב אברהם מענדל וכטר - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, זקנו ופיאותיו נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב פנחס קארף שמסר שיעור תניא בויליאמסבורג, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי מאסר אדמו"ר הריי"צ - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין היבסקים שאסרו וחקרו את הרבי הריי"צ, לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה[2].
בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
בשנת תשמ"ה, בעקבות דברי זלזול וליצנות שנכתבו בעיתון "דער איד" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד הרמב"ם היומי, מים אחרונים ונצחיות תורת החסידות והפצתה, הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום ביטול תורה, מושב לצים וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות[3]. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויטול את כרמו".
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי אהרן טייטלבום ורבי יקותיאל יהודה טייטלבום, הינם ידידי חב"ד[4]. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר[5].
בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.[6]
רבי אהרן טייטלבוים
רבי אהרן טייטלבוים הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה וכראש ישיבות סאטמר שבה.
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש בחודש אייר בשנת תשס"ח עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא גאולה ומשיח[7]. בשנת תשס"ט, בעקבות הפיגוע בבית חב"ד מומבאי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא "בית חב"ד הוא מקום קדוש"[8] ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם[9].
בחודש תמוז שנת תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס, הרב אהרון יעקב שווי ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים[10].
כששמע במהלך ראיון כי המראיין[11] מקורב לליובאוויטש אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, צאצא לאדמו"ר הזקן)"
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים תשכ"ד ותשכ"ה. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד תניא, ליקוטי תורה ותורה אור.
בחודש סיון שנת תשס"ט ביקר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן[12].
בחודש תמוז שנת תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו[13].
לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר על ידי חסידי ליובאוויטש דוקא [דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן
- האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די
- האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא
- האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן
- האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין
- האדמו"ר ר' אהרן מסאטמר מתפעל מהתמימים בפוסטוויל אייווה.
- האדמו"ר ר' אהרן מסאטמר עורך 'מבצעים' בבית חב"ד בפאלם ספרינג
- המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752.
- ↑ "בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "ליצנות" מלימוד הרמב"ם וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור בזקן ופאות?!
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי זקן ופאות – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים! ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"ביטול תורה" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"! ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה בתורת החסידות, בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת הבעל שם טוב" או הטענה שאדמו"ר הזקן כתב את דבריו עבור "אנשי שלומנו" בלבד – דברים שהם שקר גמור!... ואף על פי כן בא אותו "מחוצף" וכותב ומדפיס דברי שקר! ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות! ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא איסור גמור!" תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילך (שם עמוד 2219)(ההדגשות והגרשיים במקור) - ↑ ראו גם רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא -
- ↑ הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים, משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים - .
- ↑ בראיון לשבועון כפר חב"ד גיליון י"ח אדר תש"ע.
- ↑ השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר - .
- ↑ האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש" - .
- ↑ רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס. רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד וכן בבפאלם ספרינקס, קליפורניה -.
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ בראיון לר' אריה ארליך, בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ חב"ד אינפו.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
| הקודם: -האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר |
אדמו"רי סאטמר ? |
הבא: - |