אחרון של פסח
אחרון של פסח הינו יום טוב ביומו האחרון של חג הפסח (חל בחוץ לארץ ביום השמיני של פסח, יום טוב שני של גלויות לחג שביעי של פסח; ובארץ ישראל היום השביעי של פסח הוא היום האחרון). ביום זה מאירה הארת המשיח ואוכלים בו סעודת משיח.
גילוי המשיח באחרון של פסח
אדמו"ר הריי"צ אמר[1], שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.
ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה מקודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.
סעודת משיח
| ערך מורחב – סעודת משיח |
הבעל שם טוב הנהיג אשר ביום אחרון של פסח יערכו סעודה שלישית, ונקראת "סעודת משיח" מכיוון שברגעים אלו של צאת החג "מאיר גילוי הארת משיח". בסעודה יאכלו מצות. בתרס"ו, תיקן הרבי הרש"ב לשתות גם ארבעה כוסות יין בעת הסעודה.
מאמרי אחרון של פסח
בשנת תרל"א החל אדמו"ר המהר"ש באמירת המשך 'והחרים', באחרון של פסח.
כבר מהנשה הראשונה לנשיאות, החל הרבי לומר בכל שנה מאמר באחרון של פסח מאמר[2], רוב המאמרים[3] פתחו בדיבור המתחיל "והחרים", "והניף ידו על הנהר" וציטוטים נוספים מתוך ההפטרה של אחרון של פסח, המדברת על משיח וגאולה, מתוך מאמרים אלו יוצאת תמונה שלמה מיוחדת על הפטרה זו.
הערות שוליים
- ↑ שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).
- ↑ השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח, היתה בשנת תשמ"ט, להעיר שתאריך זה הוא הזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.
- ↑ מלבד כמה בודדים שהדיבור המתחיל שלהם היה "כימי צאתך", יש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.