שלמה מיידנצ'יק

שלמה מיידנצ'יק
[[קובץ:|250px]] ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
לידה	י"א ניסן תרפ"ד
	מינקוביץ', אוקראינה
פטירה	ט"ו בניסן תשס"ד
	כפר חב"ד
מקום פעילות	כפר חב"ד, ארה"ק
תפקידים נוספים	יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, חבר הנהלת ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק, יו"ר ועד כפר חב"ד, מקים ומייסד מטה משיח בארה"ק, התאחדות החסידים, ועדת החינוך החב"די, יד לילד המיוחד, שפרה ופועה, תומכי תמימים באר שבע ועוד

ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, תשרי תשמ"ד

ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה

ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי כוס של ברכה

ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד חלוקת דולרים

ר' שלוימק'ה

יצחק שמיר בביקור במאפיית המצות בכפר חב"ד לצידו של ר' שלוימק'ה

הרב שלמה מיידנצ'יק (מוכר בכינויו: שלוימ'קה, י"א ניסן תרפ"ד - ט"ו ניסן תשס"ד), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת ריכוזי חב"ד ומוסדות חב"ד המרכזיים בארץ הקודש; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין חסידות חב"ד עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה מנחם בגין בבר מצווה ליתומי צה"ל

ר' שלוימק'ה נולד בעיירה מינקוביץ' שבאוקראינה בי"א ניסן תרפ"ד למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק. מצד אביו יוחס למהר"ל מפראג, ומצד אימו לרבי ישראל מרוז'ין, לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, למגיד ממעזריטש, ולרבי אדם בעל שם. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו חינוך יהודי, לימד אותו בגיל צעיר חומש עם רש"י והקנה לו יסודות מרכזיים ביהדות. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.

בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת העולם השנייה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו יהודי, על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר טשקנט. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה חשדו בו שהוא מרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות החל החסיד ר' אהרן חזן לקרבו לחסידות חב"ד, לאחר מכן הדריכו המשפיע החסיד ר' שלמה חיים קסלמן הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא בבריחה הידועה דרך לבוב עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד בתומכי תמימים פוקינג. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק’ה מכתב לאדמו"ר הריי"צ בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו אדמו"ר הריי"צ שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה בנפש הבהמית ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.

בהיותו בפוקינג שהתה שם גם אמו של הרבי הרבנית חנה, ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, בתשכ"א כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו "אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני".

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עברו חלק גדול מהתמימים ואנ"ש ור' שלוימק'ה עימם מפוקינג לעיירה ברינואה, שם התאחדו עם ישיבת תומכי תמימים ברינואה. שם אף השתדך עם רעייתו מרת רוזה לבית משפחת גרינברג.

לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את הרבי הריי"צ ולהשתקע עם משפחת רעייתו בקראון הייטס, אך הרבי הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והתחתן.

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי כפר חב"ד ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מאדמו"ר הריי"צ. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת אחי תמימים תל אביב.

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק’ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק’ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על משקה. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שלוימק’ה היה בית קטן ופשוט בכפר חב"ד, והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שלוימק’ה היה יושן בקומה השנייה בבית אגו"ח 770, כך היה עד לפטריתו בט"ו ניסן תשס"ד.

יו"ר ועד כפר חב"ד

במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו"ר ועד כפר חב"ד, שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו.

כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו"רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' מענדל פוטרפס ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את כפר חב"ד לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' אהרון נחמן פרידמן.

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק’ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק’ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק’ה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.

מפעלותיו של ר' שלוימק’ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..

עשרות שנים עסק ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונה.

פעילות עם ראשי המדינה

גזיר עיתון המראה את ר' שלוימק'ה עם פרזינדטי המדינה, בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה

ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד

במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.

בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; שמעון פרס, אריאל שרון, אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי צה"ל לדורותיהם ועוד רבים.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.

פעולתו לטובת מוסדות חב"ד

ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות האהבה והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו.

ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא"י. היה לו קשר עם כל הרמט"כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם פנ"ים, וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת רבני חב"ד אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של ישראל בנסיון לשכנעו למנות שלוחים וחסידי חב"ד לרבני ערים ושכונות בארץ ישראל.

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק’ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת נחלת הר חב"ד, את ייסודה של קהילת חב"ד ברמת שלמה בירושלים, ועוד.

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש בחודש שבט תשד"מ את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:

"בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' ובהכנעה ובזריזות וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה שלהם נגדו וגם לאחרי שראו בפועל ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית סר למלאכה למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ מהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח".

יו"ר אגו"ח באה"ק

באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ק בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה לרבני חב"ד למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד בלוד, בנחלת הר חב"ד ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ברמת שלמה בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים.

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את 'מטה משיח בארץ הקודש' בניהולו של הרב שמואל הנדל כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת תשס"ד - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון יד לילד המיוחד המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב מנחם מענדל בליניצקי.

מקושר לרבי

מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ליחידות הוא נתן לרבי פ"נ בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק’ה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר’ שלוימק’ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר’ שלוימק’ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"ן..

לר' שלוימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכשהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי פנה אל ר' אפרים וולף והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת תשל"ו כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' יצחק מאיר גרינברג מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ליחידות מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן תשל"ב - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט זלמן שז"ר, אחת בשביל אחייניתו של הרבי דליה רוטמן, אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי לי"א ניסן, ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח, וכשהרבי ערך את הסיבוב בסדר פסח של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני חג הפסח קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור ירמיהו ברנובר לחדרו הקדוש ליחידות, שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מרוסיה לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים בירושלים. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לר’ שלוימק’ה אירע בעיצומו של יום כיפור תשל"ז, בהפסקה שהתקיימה בין תפילת מוסף לנעילה כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' חיים מרדכי אייזיק חדקוב לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר ועד כפר חב"ד) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את שפרה ופועה ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

כמו כן כשהורה הרבי להקים את נחלת הר חב"ד ר' שלוימק’ה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו קריית מלאכי (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה בבית כנסת המרכזי בכפר חב"ד בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק’ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק’ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד.

בהכנסת ספר תורה של משיח בירושלים בשנת תש"ל כתב הרבי מכתב לועדה המארגנת של הכנס שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ההתוועדות בערב ראש השנה תשד"מ, כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם 'טנקיסט', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק’ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק’ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי לרבי היה ר' דוד רסקין מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של 770 שם היה ר' שלוימק’ה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק’ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק’ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שלוימק’ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים בכפר חב"ד בכלל ובחב"ד בפרט.

פטירתו

כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו

בבוקרו של יום ראשון של חג הפסח תשס"ד, התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון "יחי אדוננו" ו"מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח", כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב"ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, בכפר חב"ד, במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "בית מנחם" ומשם לעבר בית העלמין 'אחיעזר', שם נטמן.

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - אריק שרון. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק’ה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של בול חב"ד שר' שלוימק’ה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת תשס"ד לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון בית חב"ד לאישי ציבור שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' ישראל מיידנצ'יק ונכדיו ר' אברהם מיידנצ'יק ור' מנחם מענדל בליניצקי.

בשנת תשס"ז הקים ארגון התאחדות החסידים קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב משה אשכנזי הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה".

בתשע"ג יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה.

בתשע"ו הוכנס ספר תורה לבית חב"ד שדה תעופה לעילוי נשמתו.

משפחתו

אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.

בניו

• הרב צבי הירש מיידנצ'יק - כפר חב"ד.
• הרב נחמן יוסף מיידנצ'יק - כפר חב"ד, מנהל בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג), וחבר אגו"ח באה"ק.
• הרב ישראל מיידנצ'יק - כפר חב"ד, מנהל בנין 770 כפר חב"ד.
• הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, מורה באהלי תורה כפר חב"ד.

חתניו

• הרב חיים אברהם בלינצקי - כפר חב"ד, משלוחי הרבי בשדה התעופה.
• הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
• הרב בערקה מנדלסון - כפר חב"ד, איש אגו"ח וחבר ועדת החינוך החב"די.
• הרב עופר מיודובניק - צפת, משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
• הרב בן-ציון קארף - מיאמי פלורידה, מנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי.
• הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

לקריאה נוספת

• שלומי חסקי, מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד, תשע"ג (2013)

קישורים חיצוניים

• התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק
• הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד
• גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק
• ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד", אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח
• שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון, בתוך שבועון בית משיח גליון שבת פרשת צו תשע"ו

הקודם: אפרים וולף

יושב ראש אגו"ח תש"נ - תשס"ד

הבא: –