ט"ו בניסן

ט"ו בניסן הוא היום החמשה עשר בחודש ניסן ויומו הראשון של חג הפסח.

אירועים ביהדות

• ב'י"ח - נערך ברית בין הבתרים בין אברהם אבינו לאלוקים.
• ב'כ"ג - אברהם אבינו נלחם עם כדרלעומר והמלכים אשר אתו.
• ב'מ"ז - המלאכים באו לאברהם אבינו, לבשר על לידת יצחק.
• ב'מ"ח - יצחק אבינו, נולד.
• ב'תמ"ז - ה' דיבר עם משה רבינו לראשונה, בסנה.
• ב'תמ"ח - בני ישראל יצאו ממצרים.
• ג'רי"ג - מלאך ה' הרג במחנה אשור 185,000 ראשי גייסות.
• ג'ת"ד - היהודים בימי אחשוורוש צמו ולא קיימו סדר ליל פסח בגלל גזירות המן.
• ג'ת"ד - המשתה הראשון שערכה אסתר המלכה עם אחשוורוש והמן (לאחת הדעות).
• ג'תתל"ג - הקנאים התבצרו במבצר מצדה ההרודיוני ומסרו את נפשם לבל יטמאו נפשותיהם בידי הלגיון הרומאי.

ימי חב"ד

אירועים

• תשמ"א – בשנה זו הייתה הפעם האחרונה שהרבי ערך ביקורים במוסדות בליל הסדר.

נולדו

• ת"פ – רבי אליהו מווילנה (הגר"א), נולד.
• רע"ב – רבי יהודה ליואי (המהר"ל מפראג), נולד.
• תרנ"א – רבי צבי יהודה קוק, ראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד.
• תרס"ב – הרב עוזיאל חזנוב, שוחט חב"די בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שנמנה על זקני חסידי חב"ד בקראון הייטס. זכה להיות חסיד של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.
• תרצ"ז – הרב משה יחיאל פלר, שליח הרבי במיניסוטה, מייסד מכון חנה בקראון הייטס, וחבר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד העולמית.
• תשט"ז – הרב ישראל הלפרין, שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.

נפטרו

• תכ"ט – רבי יונה תאומים, מחבר ספר 'קקיון דיונה', נפטר.
• תקע"ה – רבי יוסף מאיר קרסניפלר, אב"ד בראד וגלינא, נפטר.
• תרפ"ז – רבי זאב וואלף ציטרון, אב"ד דאראג, נפטר.
• תשע"ה – רבי שמואל וואזנר הלוי, גאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק מחבר שו"ת שבט הלוי, ומגדולי פוסקי ההלכה בדור האחרון (נולד ב-ה'תרע"ג)
• תשס"ד – הרב שלמה מיידנצ'יק, יושב ראש ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
• תשס"ח – הרב יששכר דב גורביץ', מנהל 'בית רבקה' בצרפת ומשפיע קהילת אנ"ש המקומית.

הפתגם היומי - ט"ו בניסן - מלוח היום יום

א' דחג המצות. למרור וחזרת - הן חריין והן סלט. 'קידוש' בעמידה. "הא לחמא" - הה"א בציירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך. בסדר הראשון היה אבי אדמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט' וגומרו בשעה ג'-ד' אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה. אדמו"ר הזקן אמר: "מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק (= כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים).