צבי יהודה קוק

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה) היה ממנהיגי הציונות הדתית, ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים, בנו וממשיך דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

תולדות חייו

נולד בליל הסדר תרנ"א בליטא לאביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולאמו רייזא רברה בת הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים. אבי סבתו, רפאל פלמן, היה ממקורבי אדמו"ר הצמח צדק. בשנת תרס"ד עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר ביפו שם כיהן אביו כרב. למד בישיבת תורת חיים בירושלים, בישיבת אביו ביפו ובהלברשטט שבגרמניה. את עיקר תלמודו קיבל מאביו.

בשנת תרפ"ד נשא את חווה לאה הוטנר, אך לא נולדו להם ילדים. לאחר שובו לארץ ישראל התמסר לעריכה, סידור והדפסה של כתבי אביו.

לאחר פטירת אביו ובהמשך פטירת הרב חרל"פ, מונה לראש ישיבת מרכז הרב בירושלים שייסד אביו. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוקד המרכזי של הציונות הדתית. הוא חינך דורות של רבנים ומנהיגים על פי התפיסה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל הם יחידה אחת בלתי נפרדת, וכי מדינת ישראל היא "אתחלתא דגאולה". הוא הוביל את תלמידיו להקים את גוש אמונים ואת מפעל ההתנחלות וההתיישבות ביהודה ושומרון, והיה מתנגד נחרץ לכל נסיגה ופינוי יישובים בארץ ישראל. בפרט הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מסיני וחבל ימית. במקביל, הקים מוסדות תורניים וחינוכיים והעמיד דור של תלמידי חכמים שהפיצו את תורתו ומשנתו, והפכו אותה ליסוד בתפיסה הציונית-דתית.

נפטר בי"ד באדר תשמ"ב ונקבר בהר הזיתים ליד קבר אביו.

הקשר לחב"ד

לאחר ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט (במהלכו ביקר בבית הרב קוק), שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובסופה הוסיף: "פ"ש [=פרישׂת שלום] וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א". באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הראי"ה, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לרב צבי יהודה .

בשנת תרפ"ט כתב הרב צבי יהודה מאמר בשם "שר התורה של חסד" על אדמו"ר הריי"צ, ובו כתב בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו".

הרצי"ה נחשב לפחות קרוב לחב"ד ולחסידות מאשר אביו. עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר התניא, לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין. תלמידו הרב זלמן ברוך מלמד כתב שהרצי"ה הורה לתלמידיו ללמוד "נפש החיים" ואחר כך את ספר התניא . הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק.

כשביקר הרב ישראל מאיר לאו אצל הרבי בכ"ג באדר תשל"ד (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך היחידות את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "מיהו יהודי", וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים".

בכ"ו אדר שני תשמ"א נכנס הרב משה לוינגר, מראשי המתיישבים בחברון ליחידות ב"גן עדן התחתון", במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה (שהיה אז חולה ונפטר כשנה לאחר מכן).

סיפר הרה"ג ר' איסר קלונסקי, רב גבעת מרדכי בירושלים: "פרופסור ישראל בן זאב, יהודי משכיל ממשפחה ירושלמית, הקים ועדה לסיוע לגֵרים, אף כתב ספר על גרוּת. באותם ימים – חשוב לציין – שלא כמו היום, כמעט לא היו גרים במדינה.

"יום אחד הגיע הלה לישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ביקש ממנו הרב צבי יהודה הכהן קוק ז"ל 'אנא הראה לי את ספרך'". עיין רצי"ה בספר, ולאחר שנוכח לדעת כי דברים רבים הכתובים בו אינם תואמים להלכה, הציע למחבר לשבת עמו לדון בספר ולתקן את הדרוש תיקון. ואכן, פעמים רבות הגיע פרופ' ישראל בן זאב, נועד עם רצי"ה שעות ארוכות ותיקן את כל ספרו שיהיה תואם את ההלכה. יום אחד הגיע רצי"ה לישיבה, ניגש אלי [=איסר קלונסקי] ושאלני: 'אתה מתכתב עם הרבי מליובאוויטש?'. השבתי בחיוב; לפעמים אני כותב לו מכתב וזוכה לקבל תשובה ממנו בכתב. אמר לי הרצי"ה: 'רְאה, יש לי בעיה. תיקנתי לפרופסור בן זאב את כל ספרו, שיהיה בהתאם להלכה. המחבר הדפיס את ספרו, ואף ציין שעברתי על הכתוב בו, אולם השמיט את כל תיקוניי. כעת מתעתד לנסוע לאמריקה, ומן הסתם ילך להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. הרבי יעיין בספר ולא יבין איך יתכן שעברתי על הספר והותרתי את כל הטעויות. לכן, אנא, כתוב לרבי, שאמנם עברתי על הספר, אך המחבר לא הכניס דבר וחצי דבר מכל תיקוניי'"....