שמריהו גוראריה
| הרב שמריהו גוראריה | |
|---|---|
 חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי | |
| הרש"ג | |
| לידה | א' בכסלו תרנ"ח |
| קרעמנצ'וג | |
| פטירה | ו' באדר א' תשמ"ט |
| ניו יורק | |
| תפקידים נוספים | מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים |
הרב שמריהו גוראריה (א' בכסלו תרנ"ח - ו' באדר א' תשמ"ט; מכונה בראשי תיבות הרש"ג), היה חתנו של אדמו"ר הריי"צ, גיסו של הרבי ומנהל רשת ישיבות תומכי תמימים. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת מצרים (שם ביקר יחד עם הרבי הריי"צ).
תולדות חיים
הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר קרעמנצ'וג שברוסיה בראש חודש כסלו תרנ"ח לנגיד החסיד הרב מנחם מענדל גוראריה, שהיה מגדולי חסידי הרבי הרש"ב ולמרת שיינדל.
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
בי"ב תמוז תר"פ[2] (שלושה חודשים לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב) נערכו קישורי התנאים בינו לבין בת הרבי הריי"צ מרת חנה, ובי"א סיון תרפ"א התקיימה חתונתם ברוסטוב. החתונה שהתקיימה כשנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, נערכה באווירה קודרת, כשאפילו לא התקיימו ריקודים[3].
מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו הרבי הריי"צ, והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי הרבי הריי"צ ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.
בעת מאסרו של חמיו הרבי הריי"צ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את רוסיה לריגה שבלטביה, ומשם לפולין. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ט וביקורו של הרבי בארצות הברית.
על פי ארכיון מכתבים שהיה בידי הרב מרדכי שמואל אשכנזי ובו מכתבים רבים מהרב אלתר שימחוביץ' נראה שבין תשרי שנת תרצ"ה ועד לסיון תרצ"ז הגיע הוא ובני ביתו לביקור בארץ הקודש שם התגורר תקופה בתל אביב ומידי פעם גם יצא למזרח אירופה בכמה נסיבות לדוגמא בר המצווה לבנו שהתקיימה בנוכחות הרבי הריי"ץ בוורשא בשנת תרצ"ו.
מהמכתבים ניכר שבביקורו עסק באפשרות להקים אגודת חסידי חב"ד בארץ. וכן עסק בהשגת סרטיפיקטים ליהודי רוסיה. בנוסף גם רכש קרקעות במקומות שונים. מהמכתבים אף עולה העובדה שרצה לשוב לארץ הקודש וכנראה מלחמת העולם השניה שינתה את תוכניתו. [4]
כאשר הגיע עם הרבי הריי"צ לארצות הברית, מגוריו נקבעו בקומה השלישית של 770. על פי הוראת הרבי הריי"צ[5] היה הרש"ג מתוועד וחוזר מאמר דא"ח בכל שבת ברעווא דרעווין ב-770.
התקשרותו לרבי
לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ והתחלת נשיאותו של גיסו, הרבי - התקשר בכל נפשו לרבי[6], בהתוועדות שבת פרשת בשלח תשי"ד ביקש ברכה מהרבי לדינר לישיבה בלי תנאים והרבי ענה שהוא מוסר מה שאמרו לו בליל א' דחג הפסח תשכ"ט ביקש להיות בחבורת קרבן פסח של הרבי וחמיהם הרבי הריי"צ. ובהתוועדויות ישב לצידו של הרבי. בעת ההקפות של שמחת תורה, בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי ערך[7] את ההקפה על הבימה וספר תורה בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג[8].
בהתוועדות אחרון של פסח תשי"ג אמר הרש"ג לרבי כשהוא מעט מבושם: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של הבעש"ט הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני", כמו כן, ביקש הרש"ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.[9].
שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר מאמר כעין שיחה.
באיגרת ששיגר הרש"ג בח"י במרחשוון תשל"ח לר' שניאור זלמן גורביץ' ממונטריאול, כתב: "בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות תומכי-תמימים בארצות-הברית, אשר בבואו [=הנמען] מזמן לזמן בביקור לכ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א - ישלח לו [=לרבי] השי"ת רפו"ש ורפואה קרובה במהרה[10] וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל".[11].
כאשר בנו יחידו, שלום דובער גוראריה, גנב את הספרים מספריית ליובאוויטש בשנת תשמ"ה - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו אשתו של הרש"ג ובנו את ביתו.
הייתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.
פטירתו
בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מהישיבה המרכזית ב-770 ששימשו אותו.
בבוקר יום השבת קודש, ו' אדר ראשון תשמ"ט, נפטר הרש"ג. בהתוועדות באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת תומכי תמימים[12]. למחרת התקיימה הלוויתו לבית העלמין מונטיפיורי, שם נטמן ליד אוהל חמיו - והרבי השתתף בה, ואחריה אף ניחם את בנו, וכן נכנס לאוהל.
לאחר פטירתו
בכל ימי האבל התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של תניא לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, י"ד אדר א' (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, בהתוועדות השבת[13], והשתתף במעמד הקמת המצבה.
בשנת תש"נ - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי מאמר לכבוד היארצייט[14].
בהתוועדות יום היארצייט הראשון שחל בשבת דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין הגאולה. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של משיח צדקנו. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך התוועדות לתלמידי התמימים לרגל היארצייט[15].
בהתאם להוראת הרבי, נערכה התוועדות על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן משקה להתוועדות והתייחס לכך[16].
בשנת תשנ"ב, לאחר שיחה שאמר הרבי בליל ז' אדר א' - ירד הרבי למקום חלוקת הדולרים, ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו[17].
משפחתו
- רעייתו, חנה גוראריה - בתו הגדולה של הרבי הריי"צ
- בנו יחידו, שלום דובער (בערי) גוראריה
לקריאה נוספת
- "כבוד קדושת גיסי אדמו"ר שליט"א" • סקירה מקיפה על הרב גוראריה והתבטלותו לרבי
- מתוך שבועון בית משיח, גיסי שליט"א - הקשר בין הרש"ג לרבי, באתר ו׳ באדר ה׳תשפ״ג
- הרב מרדכי מנשה לאופר, גיסא דבי נשיאה
- שניאור זלמן לוין, חתנא וגיסא דבי נשיאה - מתוך שבועון בית משיח
קישורים חיצוניים
- תמונות
- הרב גוראריה בציון חותנו, אדמו"ר הריי"צ
- הרב גוראריה בהדלקת נרות חנוכה
- צרור תמונות מהרב גוראריה
- פדיון נפש ששלח הרב גוראריה לרבי - ערב י' בשבט תשל"ד
- הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת' - מכתב ששלח לרבי בהושענא רבה תשמ"ב
- גלריית תמונות ממעמד הקמת המצבה על קברו
- הרש"ג ושז"ר
- וידאו
- הקמת מצבתו של הרב גוראריה (י"ד באדר א' תשמ"ט)
- הרב גוראריה מקבל 'משקה' מהרבי - י"ג באלול תשמ"ב
- הרבי מתפלל בביתו של הרש"ג
- שיחת הרבי על הרב גוראריה - ליל ז' אדר א' תשנ"ב
- וידאו ממסע ההלוויה והקבורה של הרש"ג בהשתתפות הרבי וחסידים
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ שמועות וסיפורים חלק א' ע' 199.
- ↑ שמועות וסיפורים שם עמוד 201.
- ↑ הספר "הרב אשכנזי חלק ב'" עמודים 165 ואילך
- ↑ בעת קישורי התנאים שלו.
- ↑ מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך לדבריו, אחת הסיבות שהביאוהו להתבטל בפני הרבי היה הסיפור הבא שסיפר לימים לרב עזריאל זליג סלונים: פעם החליט להתייעץ בעניין מסויים עם גיסו הרבי. הרבי שקל את העניין בזהירות ואמר כי אינו רוצה לקחת אחריות בנושא כזה, אך היום מבקר הוא בציון ושם ישאל את אדמו"ר הריי"צ. אמר הרש"ג: "גיסי הרבי, לא אומר גוזמאות. אם אמר שבכוונתו לדבר עם השווער באוהל הרי שכך היה, ואני על עצמי אני יודע שאינני מסוגל לכך, ולכן אני מסור אליו בלב ונפש".
- ↑ עד שנת תשמ"ח
- ↑ בשנת תשמ"א, היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מכך מאוד (מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, שבועון בית משיח גליון 1008).
- ↑ מיומן הרב יואל כהן.
- ↑ המכתב נכתב לאחר האירוע הבריאותי בשמיני עצרת תשל"ח.
- ↑ המכתב נדפס ב"כפר חב"ד", גיליון 374, עמ' 23
- ↑ שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט.
- ↑ שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט.
- ↑ ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.
- ↑ שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ.
- ↑ ראה שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א.
- ↑ להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |