ליל הסדר
ליל הסדר, הנקרא גם - בפסוק - ליל שימורים, הוא ליל יום טוב הראשון - ובחו"ל גם השני - של פסח. בלילה זו ישנם ארבעה מצוות מהתורה 1.סיפור יציאת מצרים 2. אכילת קרבן הפסח 3. אכילת מצה 4. אכילת מרור לכמה שיטות אף אמירת הלל. מלבד זאת ישנם גם מצוות מדרבנן כד' כוסות וכאכילת מרור בזמן הזה, ומנהגים רבים נוספים כהסיבה אכילת מאכלים מטובלים ועוד.
קיום מצוות אלו נעשים על פי תקנת חז"ל בסדר מיוחד המפורטת באריכות בפרק האחרון במסכת פסחים ובזמן הזה על פי המבואר בשולחן ערוך, על שם סדר זה מכונה לילה זה בשם "ליל הסדר".
ההכנות לליל הסדר
קערת ליל הסדר
את הקערה נוהגים לסדר, בעת שחוזים מבית הכנסת.
נוהגים לסדר את הקערה בלילה כשחוזרים מבית הכנסת לפני הקידוש.
הרבי היה מסדר את הקערה כשהוא עומד, ולפני שהי' מבצע פעולה בסידור הקערה, היה קורא (בלחש) את המילים הקשורות באותה פעולה ואחר כך מבצע זאת. לדוגמה, תחילה אומר את המילים "הזרוע מימין" ואחר כך מניח את הזרוע וכו'.
מקפידים שתהא "קערה", לכל בן מצוות (ויפה להשים קערה גם עבור הקטנים משום חינוך). גם אצל הרבי סידרו כל אחד מהמסובים, שלוש מצות וקערת מינים לעצמו.
במשך כל זמן הסדר נמצא כוסו של הרבי לימין הקערה.
מאפייני הקערה
- מצות: בשביל "מצוות אכילת מצה" בליל הסדר, יש להכין לכל אחד מהמסובים (מעל גיל בר מצווה) שלוש מצות, ומצות נוספות לשאר המשתתפים. המצות צריכים להיות מקופלות במעט, ויש להפריד בין מצה למצה ע"י מפה[1].
- זרוע: לזכר קרבן הפסח שהיה נאכל בזמן שבית המקדש היה קיים, נוהגים לצלות את הזרוע קודם החג, ואם לא צלה לא יצלה בחג עצמו, ויניח במקום זה בשר מבושל[2][3],נוהגים לקחת לזרוע מצוואר העוף, וכמו כן לא אוכלים את הזרוע בליל הסדר ואף בימים שלאחר מכן, כדי שלא יהיה לזה דימיון לקרבן הפסח. אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב היו מסירים את רוב הבשר מהזרוע[4].
- ביצה: לזכר קרבן ביצה, ויש לקחת ביצה מבושלת וקשה, ומותר לבבשל אותה בליל החג, הרבי היה שומר שקליפת הביצה לא תשבר.
- מרור: לזכר המרור שהיה בקרבן הפסח, ולוקחים חסה (וצריך שתהיה נקייה מחרקים) ו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תמכא[5], הרבי לא היה אוכל את "הקלחים" של החסה. - חרוסת: זכר לטיט, ונוהגים לקחת תפוחים ואגסים ואגוזים, וצריך שיהיה בו חמיצות, ולאחר מכן שופכים לתוכו יין אדום (זכר למכת דם), הרבי היה שופך את היין האדום רק לפני אכילת המרור[6].
- כרפס - ר"ת ס' - פרך , כלומר ששישים ריבוא ישראל עבדו עבודת פרך[7], ולוקחים בצל לכרפס, ברשימות אדמו"ר שליט"א מובא שהיו לוקחים בצל אולם בגלל חלישות הדורות היו לוקחים תפוח אדמה במקום, אולם אדמו"ר המהר"ש לא היה מרוצה מכך[8].
סידור הקערה
מנהג חב"ד בסידור הקערה הוא ע"פ מנהג האריז"לשבה הקערה מסודרת בסדר הרומז לעשר ספירות וכך הוא: את שלוש המצות מניחים למעלה, כנגד ספירות חכמה בינה ודעת (המוחין). תחתיהן מצד ימין הזרוע כנגד חסד, והביצה בצד שמאל כנגד גבורה. ומתחתם באמצע מרור לברכה כנגד תפארת. ומתחתם בצד ימין חרוסת כנגד נצח, וכרפס משמאל כנגד הוד, ותחתיהם באמצע המרור (לכורך) כנגד יסוד. והקערה עצמה כנגד מלכות[9], ואת מי המלח מניחים מחוץ לקערה[10]. על פי האר"י נוהגים להפסיק במפה בין מצה למצה, שכל מצה רומזת לספירה בפני עצמה. ויש נוהגים שלא להפסיק ביניהן[11].
סימני הסדר
קדש
ורחץ
כרפס
יחץ
מגיד
רחצה
מוציא
מצה
מרור
כורך
שולחך עורך
צפון
ברך
הלל
נרצה
ארבעת הכוסות
| ערך מורחב – ארבע כוסות |
אכילה ושתייה לאחר אפיקומן
סיפור יציאת מצרים
בתורת החסידות
קישורים חיצוניים
הרבי מליובאוויטש, שערי המועדים - פסח , באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ ספר-המנהגים.
- ↑ שו"ע אדמוה"ז סי' תעג סכ"א.
- ↑ כף-החיים שם ס"ק סג.
- ↑ ספר-השיחות תש"ב עמ' 93.
- ↑ שו"ע אדמוה"ז סי' תעג ס"ל.
- ↑ 'התוועדויות' תשמ"ו ח"ג עמ' 181. ספר המנהגים
- ↑ אבודרהם, מהרי"ל – 'ליקוטי טעמים ומנהגים' לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
- ↑ רשימות' חוב' צ (יומן ניסן תרצ"ה, וורשא) עמ' 14
- ↑ כה"ח תעג, נח
- ↑ הגדה של פסח ע"פ הרב מרדכי אליהו עמוד סז, הוצאת דרכי הוראה לרבנים.
- ↑ ספר חיי אדם.