לדלג לתוכן

אביי הוה מסדר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ל. ק. (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מיזוג הערות שוליים, תיקון קישור לפירושונים
 
שורה 5: שורה 5:
|מקור=
|מקור=
|ניקוד=כן}}
|ניקוד=כן}}
'''אביי הוה מסדר''' הוא קטע בסדר הקרבנות הנאמר לפני [[תפילת שחרית]]. הקטע מבוסס על דברי [[אביי]] במסכת יומא{{הערה|ל"ג, עמ' א'}}, והוא מפרט את סדר י"ג העבודות שנערכו ב[[בית המקדש]] מדי בוקר.  
'''אביי הוה מסדר''' הוא קטע בסדר הקרבנות הנאמר לפני [[תפילת שחרית]]. הקטע מבוסס על דברי [[אביי]] במסכת יומא{{הערה|ל"ג, עמ' א'}}, והוא מפרט את סדר י"ג העבודות שנערכו ב[[בית המקדש]] מדי בוקר.


== בתפילה ==
== בתפילה ==
על פי תקנת חז"ל "ונשלמה פרים שפתינו", אמירת סדר הקרבנות נחשבת כהקרבתם בפועל. ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מופיע קטע זה לאחר [[פרשת התמיד]] ולפני [[פרשת הקטורת]].
על פי תקנת חז"ל "ונשלמה פרים שפתינו", אמירת סדר הקרבנות נחשבת כהקרבתם בפועל. ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מופיע קטע זה לאחר [[פרשת התמיד]] ולפני [[פרשת הקטורת]].


ב[[חסידות]] מוסבר כי התפילה היא כנגד הקרבנות, ועל כן "אביי הוה מסדר" מהווה את ההכנה ל[[מזבח]] שב[[נפש]]. כשם שבמקדש לא הקריבו לפני שסידרו את המערכה, כך בתפילה לא ניתן להגיע ל[[דביקות]] ללא סדר ובירור ("סידור המערכה"){{הערה|[[סידור עם דא"ח]], דף מ"ב ואילך}}.
ב[[חסידות]] מוסבר כי התפילה היא כנגד הקרבנות, ועל כן "אביי הוה מסדר" מהווה את ההכנה ל[[בית המקדש|מזבח]] שב[[נפש]]. כשם שבמקדש לא הקריבו לפני שסידרו את המערכה, כך בתפילה לא ניתן להגיע ל[[דביקות]] ללא סדר ובירור ("סידור המערכה"){{הערה|שם=סע"ד|[[סידור עם דא"ח]], דף מ"ב ואילך}}.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
* '''אביי''' - ראשי תיבות: '''א'''שר '''ב'''ך '''י'''רוחם '''י'''תום. הקטע נאמר בתחילת התפילה, כאשר היהודי נמצא עדיין בתוך ענייני העולם הזה ומרגיש כ"יתום" – רחוק ומנותק מאביו שבשמים. "אביי הוה מסדר" היא העבודה להפוך את תחושת היתמות לצימאון וגעגוע, ולהמשיך "רחמים" ("ירוחם") אל תוך הכלים{{הערה|[[סידור עם דא"ח]], דף מ"ב ואילך}}.
* '''אביי''' - ראשי תיבות: '''א'''שר '''ב'''ך '''י'''רוחם '''י'''תום. הקטע נאמר בתחילת התפילה, כאשר היהודי נמצא עדיין בתוך ענייני העולם הזה ומרגיש כ"יתום" – רחוק ומנותק מאביו שבשמים. "אביי הוה מסדר" היא העבודה להפוך את תחושת היתמות לצימאון וגעגוע, ולהמשיך "רחמים" ("ירוחם") אל תוך הכלים{{הערה|שם=סע"ד}}.
 
* '''סדר המערכה''' - שייך לעולם ה[[עשייה]] שב[[תפילה]]. העבודה הרוחנית בקטע זה כוללת שני עניינים: א. דישון ה[[מזבח]] ו[[המנורה]] - הסרת ה"אפר" – שהם השאריות של תאוות העולם והרע שבנפש הבהמית, כדי שיהיה מקום לקדושה. ב. סידור המערכה: סדר כוחות הנפש ([[מחשבה דיבור ומעשה|מחשבה, דיבור ומעשה]]) שיהיו מכוונים כולם לעבודת השם, בבחינת "אורות בתוך כלים"{{הערה|[[תורה אור]], פרשת תרומה, דף ס"ג ע"ב}}.
* '''סדר המערכה''' - שייך לעולם ה[[עשייה]] שב[[תפילה]]. העבודה הרוחנית בקטע זה כוללת שני עניינים: א. דישון ה[[מזבח]] וה[[מנורה]] - הסרת ה"אפר" – שהם השאריות של תאוות העולם והרע שבנפש הבהמית, כדי שיהיה מקום לקדושה. ב. סידור המערכה: סדר כוחות הנפש ([[מחשבה דיבור ומעשה|מחשבה, דיבור ומעשה]]) שיהיו מכוונים כולם לעבודת השם, בבחינת "אורות בתוך כלים"{{הערה|[[תורה אור]], פרשת תרומה, דף ס"ג ע"ב}}.
* '''משמא דגמרא''' - "גמרא" (גימטריה 232) מכוונת כנגד ד' שמות הוי"ה. ולכן כדי שאדם יוכל "לסדר" את נפשו הבהמית בתפילה ולהתגבר על המניעות והעיכובים, הוא זקוק לכוחה של התורה (גמרא). רק על ידי לימוד והתבוננות לפני התפילה, יכול האדם לעשות סדר בנפשו{{הערה|שם=סע"ד}}.
 
* '''קודמת לקטורת''' - מלשון התקשרות (קטר). כלומר, רק לאחר ש"אביי הוה מסדר" – לאחר שהיהודי עשה סדר במידותיו ובמחשבותיו, הוא יכול להגיע לדרגת "[[קטורת]]" – התבטלות מוחלטת והתקשרות עצמית עם האין סוף בתפילת [[שמונה עשרה]]{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד קס"ט ו[[דרך מצוותיך]] דף י"ח, עמוד ב'}}.
* '''משמא דגמרא''' - "גמרא" (גימטריה 232) מכוונת כנגד ד' שמות הוי"ה. ולכן כדי שאדם יוכל "לסדר" את נפשו הבהמית בתפילה ולהתגבר על המניעות והעיכובים, הוא זקוק לכוחה של התורה (גמרא). רק על ידי לימוד והתבוננות לפני התפילה, יכול האדם לעשות סדר בנפשו{{הערה|[[סידור עם דא"ח]], דף מ"ב ואילך}}.
 
* '''קודמת לקטורת''' - מלשון התקשרות (קטר). כלומר, רק לאחר ש"אביי הוה מסדר" – לאחר שהיהודי עשה סדר במידותיו ובמחשבותיו, הוא יכול להגיע לדרגת "[[קטורת]]" – התבטלות מוחלטת והתקשרות עצמית עם האין סוף בתפילת [[שמונה עשרה]]{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד קס"ט ו[[דרך מצוותיך]] דף י"ח, עמוד ב'}}.  


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה אחרונה מ־22:50, 31 במרץ 2026

אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר

אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא, וְאַלִּבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל, מַעֲרָכָה גְדוֹלָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת, וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קוֹדֶם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֶם לְהַטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וְהַטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֶם לְהַטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וְהַטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לִקְטֹרֶת, וּקְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין קוֹדְמִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. שֶׁנֶּאֱמַר, וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, עָלֶיהָ הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם:

אביי הוה מסדר הוא קטע בסדר הקרבנות הנאמר לפני תפילת שחרית. הקטע מבוסס על דברי אביי במסכת יומא[1], והוא מפרט את סדר י"ג העבודות שנערכו בבית המקדש מדי בוקר.

בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי תקנת חז"ל "ונשלמה פרים שפתינו", אמירת סדר הקרבנות נחשבת כהקרבתם בפועל. בסידור אדמו"ר הזקן מופיע קטע זה לאחר פרשת התמיד ולפני פרשת הקטורת.

בחסידות מוסבר כי התפילה היא כנגד הקרבנות, ועל כן "אביי הוה מסדר" מהווה את ההכנה למזבח שבנפש. כשם שבמקדש לא הקריבו לפני שסידרו את המערכה, כך בתפילה לא ניתן להגיע לדביקות ללא סדר ובירור ("סידור המערכה")[2].

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אביי - ראשי תיבות: אשר בך ירוחם יתום. הקטע נאמר בתחילת התפילה, כאשר היהודי נמצא עדיין בתוך ענייני העולם הזה ומרגיש כ"יתום" – רחוק ומנותק מאביו שבשמים. "אביי הוה מסדר" היא העבודה להפוך את תחושת היתמות לצימאון וגעגוע, ולהמשיך "רחמים" ("ירוחם") אל תוך הכלים[2].
  • סדר המערכה - שייך לעולם העשייה שבתפילה. העבודה הרוחנית בקטע זה כוללת שני עניינים: א. דישון המזבח והמנורה - הסרת ה"אפר" – שהם השאריות של תאוות העולם והרע שבנפש הבהמית, כדי שיהיה מקום לקדושה. ב. סידור המערכה: סדר כוחות הנפש (מחשבה, דיבור ומעשה) שיהיו מכוונים כולם לעבודת השם, בבחינת "אורות בתוך כלים"[3].
  • משמא דגמרא - "גמרא" (גימטריה 232) מכוונת כנגד ד' שמות הוי"ה. ולכן כדי שאדם יוכל "לסדר" את נפשו הבהמית בתפילה ולהתגבר על המניעות והעיכובים, הוא זקוק לכוחה של התורה (גמרא). רק על ידי לימוד והתבוננות לפני התפילה, יכול האדם לעשות סדר בנפשו[2].
  • קודמת לקטורת - מלשון התקשרות (קטר). כלומר, רק לאחר ש"אביי הוה מסדר" – לאחר שהיהודי עשה סדר במידותיו ובמחשבותיו, הוא יכול להגיע לדרגת "קטורת" – התבטלות מוחלטת והתקשרות עצמית עם האין סוף בתפילת שמונה עשרה[4].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ^ ל"ג, עמ' א'
  2. ^ 1 2 3 סידור עם דא"ח, דף מ"ב ואילך
  3. ^ תורה אור, פרשת תרומה, דף ס"ג ע"ב
  4. ^ ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד קס"ט ודרך מצוותיך דף י"ח, עמוד ב'