חיים קיז'נר: הבדלים בין גרסאות בדף

תולדות חיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה אדר]] [[תשל"ז]] במוסקבה [[ברית המועצות]] לאביו ר' גרשון קיז'נר{{הערה|לאחר עלייתו לארץ, מאנשי קהילת חב"ד בנתניה. נפטר בי' כסלו תשפ"ה.}}.
נולד ב[[כ"ה אדר]] [[תשל"ז]] ב[[מוסקבה]] [[ברית המועצות]] לאביו ר' גרשון קיז'נר{{הערה|לאחר עלייתו לארץ, מאנשי קהילת חב"ד בנתניה. נפטר בי' כסלו תשפ"ה.}}.


בהיותו ילד בשנת תשמ<nowiki>''</nowiki>ו ''החל לבקר ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|בית הכנסת מרינה רושצ'ה]] בה השתתף קבוע בפעילות חב''ד ולימודי הישיבה שאורגנה על ידי חסידי חב''ד מקומיים וע"''י  ארגון  ''[[לשכת עזרת אחים|עזרת אחים']]'.''
בהיותו ילד בשנת [[תשמ"ו]] החל לבקר ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|בית הכנסת מרינה רושצ'ה]] בה השתתף קבוע בפעילות חב"ד ולימודי הישיבה שאורגנה על ידי חסידי חב"ד מקומיים וע"י  ארגון [[לשכת עזרת אחים|עזרת אחים]].


אחר עלייתו עם הוריו לארץ הקודש החל לימודיו בישיבה קטנה בכפר חב<nowiki>''ד . בשנת תשנ"ג הגיע לראשונה לחצרות קודשינו ושם ראה את הרבי מלך המשיח בעת יציאתו למרפסת לעידוד שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, בקיץ שנת ה'תש"נ נסע למוסקבה להיות מדריך בקעמפ גן ישראל  ובסיומו השתתף בהנחת אבן הפינה לבית כנסת מארינה רוזצ'</nowiki>ה (אחר שריפתו) בו גדל ובילה הרבה בילדותו.     
אחר עלייתו עם הוריו ל[[ארץ הקודש]] החל לימודיו בישיבה קטנה ב[[כפר חב"ד]].  


אחר סיום לימודיו בישיבת תות<nowiki>''ל בכפר חב''ד בשנת ה'תשנ''</nowiki>ז, נסע לשנת הקבוצה בה אף השתתף בכתיבת חידושי תורה בקובצי הערות .  
בשנת [[תשנ"ג]] הגיע לראשונה ל[[חצרות קודשינו]] ושם ראה את הרבי מלך המשיח בעת יציאתו למרפסת לעידוד שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, בקיץ שנת [[תש"נ]] נסע ל[[מוסקבה]] להיות מדריך ב[[גן ישראל]] המקומי ובסיומו השתתף בהנחת אבן הפינה לבית כנסת [[מארינה רושצ'ה]]{{הערה|(אחר שריפתו)}} בו גדל ובילה הרבה בילדותו.    


אחר חזרתו מחצרות קודשנו היה בשליחות בעיר אודסה.
אחר סיום לימודיו בישיבת [[תות"ל כפר חב"ד]] בשנת [[תשנ"ז]], נסע ל[[שנת הקבוצה]] בה אף השתתף בכתיבת חידושי תורה בקובצי הערות .  


בחזרתו לארה<nowiki>''ק  בשנת ה'תשנ''ט מונה לר''מ ומשפיע בישיבת הבוכרים בכפר חב''</nowiki>ד, אך אחר סיום השנה העדיף לעזוב את תפקידו לטובת לימודי רבנות ודיינות.
אחר חזרתו מ[[חצרות קודשנו]] היה בשליחות בעיר [[אודסה]].  


בשנת [[תש"ס]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל לבית [[צבי רוכוורגר|רוכוורגר]] מ[[ראשון לציון]].
בחזרתו ל[[ארה"ק]] בשנת [[תשנ"ט]] מונה לר"מ ו[[משפיע]] ב[[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]], אך אחר סיום השנה העדיף לעזוב את תפקידו לטובת לימודי רבנות ודיינות.  


בהמשך [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] לרב עיר וכושר לרבנות ולדיינות, וכן עבר שימוש בבית דינו של הגאון הרב [[שמואל וואזנר]]. ובשנת התשס<nowiki>''ד מונה לדיין ומו''</nowiki>צ בעמנואל.       
בשנת [[תש"ס]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל בת הרב [[צבי רוכוורגר]] מ[[ראשון לציון]].


בשנת התשס<nowiki>''</nowiki>ה עמד גם בראש כולל הוראה ולימודי רבנות.         
בהמשך [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] לרב עיר וכושר לרבנות ולדיינות, וכן עבר שימוש בבית דינו של הגאון הרב [[שמואל וואזנר]]. ובשנת [[תשס"ד]] מונה ל[[דיין]] ומו"צ ב[[עמנואל]].         


ב[[י' אדר]] [[תשס"ז]] נערך [[בית כנסת|בבית הכנסת]] [[חב"ד]] בעמנואל טקס חגיגי, בו הוכתר כ[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] באופן רשמי. בטקס השתתפו חברי בית דין רבני חב<nowiki>''ד הרב מרדכי שמואל אשכנזי ז''ל הרב יוחנן גוראר' והרב מנחם מענדל גלוכובסקי וכן הרב רצון ערוסי רב העיר קרית אונו וראש כולל לדיינות בו למד וכן הרב מאיר צבי גרוזמן מראשי ישיבת תות''ל כפר חב''</nowiki>ד בה למד, ורבנים נוספים.  
בשנת [[תשס"ה]] עמד גם בראש כולל הוראה ולימודי רבנות.      


באותה שנה אף נמנה על '''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31411 'אנשי השנה']''' באתר חבד אינפו    
ב[[י' אדר]] [[תשס"ז]] נערך [[בית כנסת|בבית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[עמנואל]] טקס חגיגי, בו הוכתר כ[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] באופן רשמי. בטקס השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] וכן הרב רצון ערוסי רב העיר קרית אונו וראש כולל לדיינות בו למד וכן הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] מראשי ישיבת [[תות"ל כפר חב"ד]] בה למד, ורבנים נוספים.   


בתשע"ו הצטרף  לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]' ושותף בהגהת ויצירת הספרים 'הלכה למעשה' שבהוצאת המכון
באותה שנה אף נמנה על '''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31411 'אנשי השנה']''' באתר חבד אינפו. 


בשנת התשע<nowiki>''</nowiki>ז הקים ישיבת תומכי תמימים בעמנואל ועמד בראשה .  
ב[[תשע"ו]] הצטרף  לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]' ושותף בהגהת ויצירת הספרים 'הלכה למעשה' שבהוצאת המכון.  


בשנת [[תשע"ט]] החל לשמש כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בית דין רבני חב"ד]] - לשבת ולהשתתף בדיונים מסוימים .
בשנת [[תשע"ז]] הקים ישיבת [[תומכי תמימים עמנואל]] ועמד בראשה.  


בשנת [[תשפ"ב]] אחר פטירתו של הרב [[מאיר אהרן]] נכנס למלא את מקומו בבית הדין ב[[כפר חב"ד]]
בשנת [[תשע"ט]] החל לשמש כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בית דין רבני חב"ד]] - לשבת ולהשתתף בדיונים מסוימים.


ב[[חודש אייר]] [[תשפ"ד]] מונה לחבר בבית דין רבני חב"ד.
בשנת [[תשפ"ב]] אחר פטירתו של הרב [[מאיר אהרון]] נכנס למלא את מקומו בבית הדין ב[[כפר חב"ד]].
 
ב[[חודש אייר]] [[תשפ"ד]] מונה לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]].


הרב קיז'נר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
הרב קיז'נר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].