חסידות סאטמר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש"{{הערה|התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.}}.
-הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו.  הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר).
+הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר).
-הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות  של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו{{הערה|חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.}}.
+הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו{{הערה|חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.}}.
 בכמה הזדמנויות הורה הרבי לעסקני שכונת קראון הייטס ללמוד מהנהגתם של חסידי סאטמר בויליאמסבורג בעסקנות בציינו לשבח את פועלם המחושב והנמרץ בענייני שכונת ווילאמסבורג ובכלל{{הערה|ראו לדוגמה ב[[ליקוט מענות קודש]] תשכ"ז-תשכ"ט מענה רצב, תשל"ב-תשל"ג מענה מג, תשמ"ז מענה רסא, ועוד}}.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 כמה פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}.
-בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית  (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.
+בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.
-ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו  חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.
+ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.
 בט"ו סיון ערש"ק פרשת בהעלותך [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]] כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שאסור לאכול בשר שתחת הכשרם (גם אם יש עוד הכשר) ושאסור לאכול מוצרים שתחת ההכשר שלהם בלבד (ללא עוד הכשר) וכן חרם על חברות מסוימות{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf צילום החרם]}}, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|ראה ב[[הרב אשכנזי (ספר)]] חלק ב ו[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 100}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!
-ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את  קוציו".
+ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".