הושענא רבה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) ←מנהגים: מה הפשט לא נהוג כך כיום? |
אין לזה מקור |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*'''איחול 'פתקא טבא'''' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|1=ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות [[תש"ח]] סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}. | *'''איחול 'פתקא טבא'''' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|1=ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות [[תש"ח]] סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}. | ||
*'''חלוקת תפוח בדבש''' - בשיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.}} {{הערה|'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים. מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]]}}. | *'''חלוקת תפוח בדבש''' - בשיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.}} {{הערה|'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים. מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]]}}. | ||
*'''להישאר ערים כל הלילה''' - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת התהילים, נשארים ערים כל הלילה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א ניסן|היום יום כ"א ניסן, שביעי של פסח]]. | *'''להישאר ערים כל הלילה''' - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת התהילים, נשארים ערים כל הלילה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א ניסן|היום יום כ"א ניסן, שביעי של פסח]].}}. | ||
*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי [[לולב]] דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.}}. | *'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי [[לולב]] דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.}}. | ||
*'''הסרת הכריכות העליונות של הלולב''' - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}} על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.}}. | *'''הסרת הכריכות העליונות של הלולב''' - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}} על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.}}. | ||