הושענא רבה – הבדלי גרסאות

אלפא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אלפא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל הושענא רבה ב-[[770]]]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל הושענא רבה ב-[[770]]]]


== עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת ==
העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.
ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.


ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט"ז.}}.


== מנהגים ==
== מנהגים ==
שורה 34: שורה 27:
[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]]
[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]]
בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה הייתה החלוקה על פתח סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין [[770]], ומשנת [[תשנ"ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש.
בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה הייתה החלוקה על פתח סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין [[770]], ומשנת [[תשנ"ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש.
==בחסידות==
העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.
ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.
ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט"ז.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==