שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב"
חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב"
===מהות הל"ט מלאכות===
===מהות הל"ט מלאכות===
טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.
טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכל|שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.


בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, ואריגת שני חוטים, היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ויצור לבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.
בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, ואריגת שני חוטים, היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ויצור לבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.
שורה 29: שורה 29:
==שלוש דרגות בשמירת שבת ==
==שלוש דרגות בשמירת שבת ==


א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר}}; [[מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה}}.  
א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר}}; [[מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה}}.  


חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל [[הקב"ה]] שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו.
חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל [[הקב"ה]] שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו.

גרסה מ־09:16, 21 באוקטובר 2024

נרות שבת
קידוש של ליל שבת. איור שולם פייגין
שולחן ערוך לקידוש, נרות דולקים ולחם משנה
אביזרים לשולחן שבת

יום השבת הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש מצוות עשה לשבות, ומצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכה.

טעם המצווה על פי תורת הנגלה הוא מכיון שעל הקב"ה נאמר כי "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו בתורה "וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה".

בקבלה ובחסידות מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת האורות למקומם.

מבואר כי ביום השבת ישנה עליית העולמות. בימי החול ישנה עבודת הבירורים שיורדת מלכות דאצילות בעולמות בי"ע לברר את הניצוצות, וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל באצילות.

בתורת החסידות

מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב"

מהות הל"ט מלאכות

טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות עבודת הבירור בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ושכלו, ובכח ושכל זה מתפלל ולומד ומקיים מצוות, ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.

בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, ואריגת שני חוטים, היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ויצור לבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ולבושים ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.

בירור זה, הוא בירור של הרפ"ח ניצוצין שנפלו בשבירת הכלים בעולמות בריאה-יצירה-עשייה, שצריך להעלותם מבי"ע לאצילות. עולם אצילות הוא עולם התיקון שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.

האיסור לעשותן בשבת

מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא בימות החול אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".

עבודת ימות החול היא בבחינת מים נוקבין ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת מים דכורין.

שלוש דרגות בשמירת שבת

א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת לבושי הנפש: מעשה - לא לעשות מלאכות חול; דיבור - לא לדבר על מלאכות חול, "לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר"; מחשבה - לא להרהר על מלאכות חול, "צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה".

חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב"ה שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו.

ראו גם

קישורים חיצוניים