ביטול חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
והטעם לשינוי הוא מפני שבביטול שלאחר [[בדיקת חמץ]] לא מבטל את החמץ שמצניע למחר לאכול{{הערה|1=[[ב"ח]] סתל"ד.}}. | והטעם לשינוי הוא מפני שבביטול שלאחר [[בדיקת חמץ]] לא מבטל את החמץ שמצניע למחר לאכול{{הערה|1=[[ב"ח]] סתל"ד.}}. | ||
==פולמוס רבני חב"ד בהגדרת איסור תשביתו לשיטת אדמו"ר הזקן== | |||
{{להשלים|סיבה= להביא מספר משמיע שלום (תשורה משמחת נישואי צאצאיו של הרב וולפא) ומיגדיל תורה (נסמן שם) את הסבר הרב אזדבא שאדמוה"ז פוסק כרש"י, ואת הסבר הרב וולפא שאדמוה"ז פוסק כתוס'}} | |||
== ביטול חמץ ב[[תורת החסידות]] == | == ביטול חמץ ב[[תורת החסידות]] == | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
ביטול החמץ על פי [[חסידות]] ענינו הוא שבירת ה[[גאווה]] בליבו של האדם, שהרי ה[[חמץ]] רומז ל[[גאווה]], ולכן ביטול החמץ רומז לשבירת הגאוה{{מקור}}. | ביטול החמץ על פי [[חסידות]] ענינו הוא שבירת ה[[גאווה]] בליבו של האדם, שהרי ה[[חמץ]] רומז ל[[גאווה]], ולכן ביטול החמץ רומז לשבירת הגאוה{{מקור}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
[[קטגוריה:איסור חמץ]] | [[קטגוריה:איסור חמץ]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:15, 16 באפריל 2024
בביטול החמץ אנו מבטלים את כל החמץ הנמצא ברשותינו לפני פסח, על מנת שלא לעבור על איסור חמץ בפסח.
ביטול החמץ הוא מדאורייתא, אך זמן הביטול הוא דרבנן.
את ביטול החמץ עורכים פעמיים לפני פסח, פעם אחת לאחר בדיקת חמץ בי"ג בניסן בערב (וביטול חמץ בזמן זה הוא תקנת חכמי הגמרא[1]), ופעם אחת לאחר ביעור חמץ בי"ד בניסן בבוקר, (וביטול זה הוסיפו בדורות האחרונים[2]).
נוסח הביטול[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם שינויים קלים בין הנוסחאות של שתי הפעמים בהם מבטלים את החמץ:
לאחר בדיקת חמץ אומרים: "כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא".
ולאחר ביעור חמץ אומרים: "כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה דימעתיה ודלא חמיתיה דבערתיה ודלא בערתיה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא".
והטעם לשינוי הוא מפני שבביטול שלאחר בדיקת חמץ לא מבטל את החמץ שמצניע למחר לאכול[3].
פולמוס רבני חב"ד בהגדרת איסור תשביתו לשיטת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביטול חמץ בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביטול החמץ על פי חסידות ענינו הוא שבירת הגאווה בליבו של האדם, שהרי החמץ רומז לגאווה, ולכן ביטול החמץ רומז לשבירת הגאוה[דרוש מקור].
הערות שוליים
- ↑ שו"ע אדמו"ר הזקן סתל"ב סי"ג.
- ↑ שם.
- ↑ ב"ח סתל"ד.