משה פיינשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 81: | שורה 81: | ||
מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי. | מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי. | ||
כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"א]], הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת שלטון הקומוניסטים התפעל עמוקות משיעור קומתם הרוחנית בתורה ויראה. | |||
באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהן, ועימן נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]], לא פחות מבחור ממוצע בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו], עמוד 84}}. | |||
בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם. | בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם. | ||
גרסה אחרונה מ־16:33, 22 בפברואר 2024
| הרב משה פיינשטיין | |
|---|---|
 יושב ראש מועצת גדולי התורה באמריקה | |
| לידה | ז' באדר תרנ"ה |
| רוסיה | |
| פטירה | י"ג באדר שני תשמ"ו |
| מקום פעילות | ניו יורק |
| השתייכות | ליטא |
| רבותיו | ר' פסח פרוסקין |
| חיבוריו | ראו בהמשך |
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר תרנ"ה - י"ג באדר שני תשמ"ו) היה נשיא 'אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה בארצות הברית', ראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם הרבי במאבקיו לשלימות התורה וניהל עימו דיונים תורניים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום ז' באדר שנת תרנ"ה בפלך אוזדה שליד מינסק, אז ברוסיה, לרב דוד פיינשטיין רבה של קהילת החסידים בעיירה, ומצאצאי משפחת הגאון מוילנא[1], ואמו פייא גיטל מצאצאי השל"ה.
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלוש מסכתות הגמרא העוסקות בדיני ממונות - בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת תר"ע, בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל הש"ס ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי השולחן ערוך עם מפרשיהם.
בשנת תרע"ו התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת תרפ"א התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת תרצ"ז, בה הגיע לארצות הברית. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענה להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.
הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על גדולי ישראל ורבבות יהודים. האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר (ה"לב שמחה") מגור התבטא עליו שהוא ה"חפץ חיים" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, פרשת השבוע עם פירוש הרמב"ן וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.
בחודש אדר שני בשנת תשכ"ט, התמנה לנשיא אגודת הרבנים בארצות הברית[2], במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת תשמ"ג החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת ספר תורה לזכות הרב פיינשטיין.
בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר בי"ג באדר שני בשנת תשמ"ו בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מארצות הברית והמשיכה להר המנוחות בירושלים שם נטמן.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
סבתו של אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר ליאזנא, עירו של אדמו"ר הזקן. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ואהבה גדולה ללימוד תורה. אביה פנה לאדמו"ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם אדמו"ר הצמח צדק שהיה אז ילד[3].
בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות ברית המועצות, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי"צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדש. מכתב דומה נשלח לרבי הריי"צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם "הרב דסטאראבין [=ר' דוד פיינשטיין, אביו של ר' משה] והגבאים"[4].
הרב פיינשטיין השתתף בהתוועדות חסידית שנערכה בביתו של ר' ניסן טלושקין בחג הגאולה י"ט בכסלו שנת תרצ"ד[5].
כשאדמו"ר הריי"צ[6] והרבי הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "עדינו" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות[7]. בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ליהודי לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך בשבת. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא[8]. בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד פנימיות התורה. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של הגאון מווילנא עצמו ועוד[9].
בתקופה הראשונה לייסוד ישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי, היתה מחשבה למנות אותו כראש הישיבה, דבר שלא הבשיל לידי גמר בסופו של דבר[10].
בשנת תשכ"ט דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי[11].
במוצאי ראש חודש ניסן תשל"ד הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ליחידות ושהה שם, יחד עם הרב שמחה עלברג והרב צבי הירש גאנזבורג[12], במשך למעלה משעה. עקב היחידות הממושכת נתאחרה תפילת ערבית במניינו של הרבי עד לשעה 10:30. לאחר תום השיחה ליווה הרבי את הרב פיינשטין בדרך יציאתו חוצה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"חתן פטור מקריאת שמע". גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"[13].
בשנת תשל"ד עסק הרבי רבות בנושא תיקון חוק מיהו יהודי. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה[14]. בשנת תשל"ה שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מרוסיה. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק[15]. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה[16]. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתבים באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק[17] ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"[18].
גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. בפורים שנת תשל"ו דיבר הרבי שכל נער מגיל בר מצווה שיתחיל להניח גם תפילין של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח תפילין דרבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו תפילין הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'[19]. בערב שבת פרשת שקלים תש"מ הוא החל להניח את התפילין[20].
הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי "האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין?!"[21].
צאצאיו של הרב פיינשטיין כותבים[22]: "אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש היה מקורב במיוחד לרבינו [=רבי משה פיינשטיין] והיה מפנה אליו שאלות רבות בהלכה".
במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת[23] וענייני גיור[24]
במענה משנת תשל"ד, מפנה הרבי אשה שהייתה לה שאלה הלכתית בעניין גט, לרבי משה פיינשטיין, ומציין: "...והרב פיינשטיין שי' עונה לכל השואלים - גם כשאינו מכירם (ולפעמים גם ע"י טליפון) ונשאר בסוד, כמובן". (אג"ק חלק כט, עמ' רסט, אגרת יא'רסא.)
במכתב לרב משה דוד ליברמן (ראו בערכו), כותב הרבי: "מכתבו הגיעני... ונהניתי לשמוע כי קיבל סמיכה מהרה"ג וכו' הר"מ פיינשטיין שי'"[25].
בחודש ניסן תשל"ח לקראת חנוכת בית כנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד שנבנה על שם הרבי, התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: "ליום חנוכת בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים".
באיגרת לסופר היהודי האמריקאי הרמן ווק (איגרת באנגלית מיום ד' אייר תשמ"ה – נדפסה בתרגום ללשון הקודש בספר 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 140), התייחס הרבי לפרט ביוגרפי בחייו של הרב משה פיינשטיין:
"....הזכרתי את פסק-הדין המפורסם של הרבנים וראשי-הישיבות הבולטים, שאחד מהם, דרך אגב, הוא גם הרב משה פיינשטיין שליט"א, אשר במשך שנים רבות לפני בואו לארצות-הברית, החזיק במשרה של רב בקהילה חסידית ברוסיה בתור רב חסידי. כשהגיע לניו-יורק, חברי הקהילה שלו כללו חסידים ומתנגדים ומגוון של קבוצות יהודיות אחרות.
כשזה הגיע למנהגים, הוא הורה לחברי קבוצה מסויימת לנהוג לפי המנהגים המיוחדים שלהם. אבל כשזה הגיע לענין שנגע בקידוש-השם, או ההיפך מזה, לא היתה יכולה להיות שום גמישות, ואף לא חריגה, בייחוד לאור העובדה שזה היה מתפרש ברבים, כפי שהוזכר לעיל".
בשנת תש"מ הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה בירושלים העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". בתשמ"ג הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם[26].
הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל[27].
בז' אדר תשמ"ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת תהילים לרפואתו בהוראת מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר[28].
קבוצות אצל הרב פיינשטיין[עריכה | עריכת קוד מקור]
מספר פעמים ביקרו בחורי ישיבות חב"ד אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי.
כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת תשל"א, הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת שלטון הקומוניסטים התפעל עמוקות משיעור קומתם הרוחנית בתורה ויראה.
באחד מימי חול המועד סוכות תשל"ב הכריזו בזאל הקטן שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מרוסיה לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"[29]. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב ירחמיאל בנימין קליין ור' חיים יהודה קרינסקי עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהן, ועימן נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר המהפכה הקומוניסטית, כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף גמרא, לא פחות מבחור ממוצע בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב יעקב נוטיק בקי בחצי מהש"ס, הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" במסכת קידושין. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו[30].
בשנת תשל"ח הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו ספר פלפולים שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב אריה לייב קפלן ממונטריאול, הרב חיים צבי גרונר והרב אהרן לייב רסקין. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.
תמיכה במבצעי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות והמבצעים של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.
בשנת תשל"ו, כשיצא הרבי עם מבצע נרות שבת קודש, הוא כתב[31]: "ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרבי סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל".
בשנת תשל"ו הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח במבצע חינוך. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב[32]: "והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש".
בשנת תשל"ח, לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי בשמיני עצרת, כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: "בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות תפילין מזוזה נרות שבת וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו".
בחודש אייר שנת תש"מ, בתקופה בה הרבי חיזק את נושא תהלוכות ל"ג בעומר, פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות[33].
בשנת תשמ"ב, כשהרבי הכריז על כתיבת ספרי התורה הכללים לאחדות עם ישראל, קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב אברהם שמואל לוין, מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב נחום טרבניק שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".
בשנת תשמ"ד כשהרבי הכריז על תקנת לימוד הרמב"ם, הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי[34]. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"ירחי כלה" בניו יורק, היה שולח פלפול תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: "ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות לימוד התורה לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".
את רשת ישיבות תומכי תמימים, מיסודו של אדמו"ר הרש"ב, ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את השואה באירופה ושגשוגה בארצות הברית על ידי אדמו"ר הריי"צ, בהנהגת הרבי[35]. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס[36] ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס[37].
באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם[38]: "בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה".
ציטוטים על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:
הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן האדמו"ר מליובאוויטש, שבמסירת נפש נפלאה שומר את חומות הדת ומפיץ תורה ויראה בקרב עם ישראל. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ומצוותיו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל משיח צדקנו, ובנין בית מקדשנו, ולחוג חג הפסח עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם באהבה ובשמחה, בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.
לקראת י"א בניסן שנת תשמ"ב, יום הולדתו השמונים של הרבי, כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:
בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה.. במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין בתורת הנגלה ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו.. שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה.. בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה.. לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים.. ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.
— "ויהי בישורון מלך", תשמ"ב
שנה לאחר מכן, בשנת תשמ"ג, כתב כנשיא אגודת הרבנים:
מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".
בספרית אגודת חסידי חב"ד נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:
על הספר "דברות משה" על מסכת בבא בתרא כתב: "להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"". על ה"דברות משה" של מסכת שבת כתב: "בעזרת השם יתברך. למעלת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"". על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: "בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ"."
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגרות משה (9 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית, תשי"ט-תשנ"ו.
- דברות משה (15 כרכים) - על הש"ס.
- קול רם (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.
- דרש משה.
- בדי משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער
- טהרת משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 31–48.
- עיתון המתאר היחידות בתשל"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספריו
- 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים א, אבן העזר א) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה א) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט א, אורח חיים ב, אבן העזר ב) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה ב, אורח חיים ג, אבן העזר ג) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים ד, יורה דעה ג) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר ד, חושן משפט ב) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ה, יורה דעה ד) - היברו-בוקס
- 'דברות משה' בבא קמא חלק א' - היברו-בוקס
- 'דברות משה' בבא קמא חלק ב' - היברו-בוקס
- כתבות ופרסומים אודתיו
- הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד - חב"ד אינפו
- פרטים על הקשר בין הרב פיינשטיין לחב"ד, באתר עלי ספר
- תיעוד נדיר > פוסק הדור הגר"מ פיינשטיין יוצא מ'יחידות' אצל הרבי
- תמימים מתארחים בביתו של הרב פיינשטיין
- הילד שנדרש להיעלם, הרב יוסף יצחק זלצמן מספר על פגישתו עם הרב פיינשטיין, גליון 'הסיפור שלי' מס' 358, ערב חג הפסח תשפ"ב
- בין ענקי הרוח, הרב אלכס שטרן מספר על היחס של הרב פיינשטיין לרבי, גיליון 'הסיפור שלי' מס' 418, כ"ז סיון תשפ"ג
- כשהרב פינשטיין הגיע ליחידות אצל הרבי, מגזין
גליון 8 פרשת ויחי ה'תשפ"ד (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.
- ↑ באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי יוסף דוב סולובייצ'יק ועוד רבנים חשובים רבים.
- ↑ הקדמת נכדי ר' משה פיינשטיין ל"אגרות משה", חלק ח, עמ' 5.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא. צילום המכתב של ר' מרדכי, שם עמ' קפז.
- ↑ "זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' ישראל ג'ייקובסון - ע' קצ"ז-ח'
- ↑ ראו גם מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' רג) בו מודה לרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ששלח לו במתנה ומברכו.
- ↑ ראו: מבוא לאגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' 20.
- ↑ ממכתב בי"ד במנחם אב שנת תשט"ז. מודפס באגרות קודש אגרת ד'תרכד
- ↑ וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב חיים ויטאל (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת רבינו הזקן, ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".
- ↑ כיצד כמעט והיה ר' משה פיינשטיין לראש ישיבת 770
- ↑ המכתב מכ"ה באייר הודפס בירחון ה"הפרדס" מחודש סיוון תשכ"ט: "הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה".
- ↑ נוכחות הרב גאנזבורג בביקור - עפ"י שבועון כפר חב"ד גל' 416 ע' 16
- ↑ מתוך ראיון בשבועון כפר חב"ד גיליון 149.
- ↑ מכתבו מיום ג' באדר תשל"ד וכך הוא כותב "לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!"
- ↑ בשם ר' ליפא קליין (קריית מלאכי) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו בשבועון כפר חב"ד גיליון 868.
- ↑ בחודש כסלו שנת תשל"ה דיווח הירחון: "קבלת פנים מרשימה מאוד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאוד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של מסירות נפש.. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שבמסירות נפש אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדיכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם בגמרא ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה הייתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להילחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי רוסיה השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי הייתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאוד מהתשובה התמימה."
- ↑ מכתב מי"ד בשבט תשל"ה: "הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נְבָלָה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם".
- ↑ את מכתבו השני כתב בשנת תשמ"ג.
- ↑ שבועון כפר חב"ד גיליון 252 מאת חתנו, הרב טנדלר ושבועון בית משיח גיליון 648.
- ↑ על פי מכתבו אל הרבי. מודפס ב"אגרות משה" אורח חיים, חלק ד' סימן ט'. וראה את מענה הרבי לר' משה פיינשטיין, שנדפס ב"שולחן מנחם", או"ח, חלק א, עמ' סו-סז.
- ↑ מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.
- ↑ במבוא לאגרות משה, חלק ח, ירושלים תשנ"ו, עמ' 127
- ↑ את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. שבועון כפר חב"ד גיליון 869.
- ↑ מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי מנחם בגין לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור בארצות הברית.
- ↑ איגרת מז' תשרי תשי"א, נדפסה בתשורה חיטריק תשע"א.
- ↑ מכתבו מחודש סיוון אודות העיר עמנואל.
- ↑ בספרו "פרקי תשובה וגאולה".
- ↑ יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ
- ↑ "דערציילט אים אלץ, אן עניוות"
- ↑ מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף התמים, גליון לט - אדר ראשון תשע"ו, עמוד 84
- ↑ במכתב אל ידידו הרב נחום טרבניק, הרב של כפר חב"ד, באותה תקופה
- ↑ במכתבו מיום ז' בתשרי שנת תשל"ט
- ↑ במכתבו מא' דראש חודש אייר תש"מ הוא כותב "לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום ל"ג בעומר תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל"תהלוכה" חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל".
- ↑ על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר, הובאו דבריו בספר החגיגה העולמית לסיום ספר משנה תורה - מחזור ו עמ' 23
- ↑ לשון המכתב: "הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש"ב זצוק"ל, בט"ו אלול שנת תרנ"ז.. וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמו"רי חב"ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי"ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה על ידי הגאון הצדיק מוהריי"צ זצוק"ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי"ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ"מ שליט"א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל".
- ↑ לשון המכתב "הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר"מ דישיבתם הרה"ג ר' ברוך ווינער שליט"א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובוודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה פלפול התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע"ז באתי על החתום בערב שבת קודש כ"ח ניסן. משה פיינשטיין."
- ↑ מכתב מיום ב' באייר שנת תשל"ח: "הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב"ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה"ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט"א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.. וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על מסכת כתובות שבוודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה פלפול התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה."
- ↑ היה זה בפני משתתפי ה"ירחי כלה" של חב"ד בהרי הקטסקילס בניו יורק