משה פיינשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

 
שורה 81: שורה 81:
מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי.
מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי.


באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהם, ועימם נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]] לא פחות מבחור בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו],  עמוד 84}}.
כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"א]], הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת שלטון הקומוניסטים התפעל עמוקות משיעור קומתם הרוחנית בתורה ויראה.


כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"א]], הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת הקומניסטים התפעל עמוקות, ושאל איך יכלתם להתחנך לתורה ומצוות שם? הבחורים ענו: 'היה לנו ברירה?', הרב פיישנטיין התפעל מאוד.
באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהן, ועימן נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]], לא פחות מבחור ממוצע בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו],  עמוד 84}}.


בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.
בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.
משתמש אלמוני