חג הפסח והקהל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פסח}}
את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".
את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".


שורה 4: שורה 5:


ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".
ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".
[[קטגוריה:הקהל ומועדי השנה]]
[[קטגוריה:הקהל ומועדי השנה]][[קטגוריה:פסח]]

גרסה מ־09:32, 28 במרץ 2010

את חג הפסח חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".

בשנת הקהל, משתחרר היהודי מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ומתאחד עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של מצות הקהל, "ליראה את השם" ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מהיצר הרע ומ"מצרים" שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו"לקבל את התורה".

ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה לגאולה האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".