30,992
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ערב פסח היה גם זמן ביעור המעשרות בשנת רביעית ושביעית לשמיטה. | ערב פסח היה גם זמן ביעור המעשרות בשנת רביעית ושביעית לשמיטה. | ||
*'''סוף זמן עבודת השדה''' - למרות שמעיקר הדין מותר לעבוד בשדה בשנה השישית לשמיטה עד שלושים יום קודם ראש השנה, תיקנו חכמים שעובדים בשדה עד הפסח בלבד, ושלא יעבדו בה לאחר מכן. | |||
*'''ביעור מעשרות''' - | |||
===ערב פסח שחל בערב שבת=== | ===ערב פסח שחל בערב שבת=== | ||
| שורה 16: | שורה 20: | ||
מן הפסחים ומן הזבחים | מן הפסחים ומן הזבחים | ||
ממתינים בעזרה עד שיוצאת השבת, ורק לאחר שיוצאת שבת ניתן לעזוב את שטח בית המקדש ולצאת לעסוק בצליית הפסח והכנתו לאכילה. | כיון שרק שחיטת הפסח והדברים המוכרחים עבורו דוחים את השבת, יש לדאוג לסדר עבור הקרבן את כל הדברים שניתן לעסוק בהם מערב שבת, כגון השחזת הסכין וטלטולו, ביקור הקרבן וחתיכת יבלות באם נצרך, וכו'. | ||
מאותה סיבה, בקביעות כזו, לאחר הקרבת הפסח בבית המקדש ממתינים הכיתות בעזרה ובסמוך אליה עד שיוצאת השבת, ורק לאחר שיוצאת שבת ניתן לעזוב את שטח בית המקדש ולצאת לעסוק בצליית הפסח והכנתו לאכילה. | |||
==בזמן הגלות== | ==בזמן הגלות== | ||
| שורה 62: | שורה 68: | ||
הרבי הרש"ב היה נוכח בעת אפיית המצוות. בשעת האפייה היה אומר הלל, והיה מפסיק (אפילו באמצע הפרק) להורות בענייני האפייה{{הערה|היום יום יד ניסן.}}. | הרבי הרש"ב היה נוכח בעת אפיית המצוות. בשעת האפייה היה אומר הלל, והיה מפסיק (אפילו באמצע הפרק) להורות בענייני האפייה{{הערה|היום יום יד ניסן.}}. | ||
===סדר קרבן פסח=== | ===סדר קרבן פסח=== | ||
| שורה 71: | שורה 75: | ||
הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה. | הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה. | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | |||
אצל רבותינו נשיאינו הורגש הבדל גדול בין החצי הראשון של היום, עד חצות - שהתאפיין ברגש של יראה, לבין החצי השני של היום, שהיתה בו שמחה גלויה{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 264. עמוד קלד ואילך.}}. | |||
===חלוקת מצות על ידי הרבי=== | |||
==ערב פסח שחל בשבת== | ==ערב פסח שחל בשבת== | ||
| שורה 79: | שורה 90: | ||
*'''הקדמת שריפת חמץ''' - שורפים את כל החמץ שברשותו בערב שבת (מלבד מה שמוכר, ומלבד מזון מצומצם שמוכרח להשאיר לסעודות שבת) כבזמנה בכל שנה קודם חצות, כדי שלא יבוא לטעות בשאר שנים{{הערה|לוח כולל חב"ד.}}, אבל אין אומרים ומבטלים החמץ עד למחר בזמן הביעור, אך בשעת הביעור אומרים את היהי רצון המופיע בסמוך לביעור חמץ. | *'''הקדמת שריפת חמץ''' - שורפים את כל החמץ שברשותו בערב שבת (מלבד מה שמוכר, ומלבד מזון מצומצם שמוכרח להשאיר לסעודות שבת) כבזמנה בכל שנה קודם חצות, כדי שלא יבוא לטעות בשאר שנים{{הערה|לוח כולל חב"ד.}}, אבל אין אומרים ומבטלים החמץ עד למחר בזמן הביעור, אך בשעת הביעור אומרים את היהי רצון המופיע בסמוך לביעור חמץ. | ||
*'''ניקוי השיניים''' - בקביעות שערב פסח חל בשבת ולא ניתן לצחצח את השיניים כראוי בסמוך לסוף זמן אכילת חמץ, יש להתאמץ ולנקות את השיניים היטב קודם כניסת השבת, ולהיזהר במהלך סעודות השבת לאכול רק דברי חמץ רכים שלא ידבקו בשיניים ויתקעו בחורים ובסדקים. | *'''ניקוי השיניים''' - בקביעות שערב פסח חל בשבת ולא ניתן לצחצח את השיניים כראוי בסמוך לסוף זמן אכילת חמץ, יש להתאמץ ולנקות את השיניים היטב קודם כניסת השבת, ולהיזהר במהלך סעודות השבת לאכול רק דברי חמץ רכים שלא ידבקו בשיניים ויתקעו בחורים ובסדקים. | ||
*'''הכנות לפסח''' - הפרשת חלה, הכנת מי מלח, בדיקת המצות | *'''הכנות לפסח''' - כיון שבשבת עצמה אסור להכין לחג, ומיד עם החזרה מבית הכנסת בליל החג לאחר תפילת ערבית יש להזדרז ולגשת לעריכת השולחן כדי שהילדים הקטנים יוכלו להשתתף בו כראוי, יש לדאוג כבר מערב שבת לכל הדברים הנצרכים לעריכת השולחן: הפרשת חלה מהמצות, הכנת מי מלח, בדיקת המצות מכפולות, הכנת בקבוקי היין, צליית הזרוע, שטיפת וייבוש עלי המרור, וכו'. | ||
*'''תפילת שחרית''' - | *'''תפילת שחרית''' - משכימין לבית הכנסת ומקדימים להתפלל{{הערה|ספר השיחות תש"ח עמוד 199.}}, ואף שמשתדלים להזדרז, יש להזהיר את החזן שלא יתפלל במרוצה. מפטירין 'וערבה'{{הערה|מלאכי ג, ד. רק בקביעות זו, כיון שאז ההפטרה היא מעין המאורע, היות ובהפטרה מסופר על הבאת המעשר "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר", וערב פסח הוא זמן ביעור מעשרות.}}. | ||
*'''סעודת שבת''' - לסעודת שבת אין להכין תבשילי חמץ שדרכם להידבק בסירים ובכלי האכילה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תמד סעיף ח.}}, וכיום נוהגים להשתמש לסעודה בכלים חד פעמיים אותם זורקים בסיום הסעודה במקום הפקר. בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ | *'''סעודת שבת''' - לסעודת שבת אין להכין תבשילי חמץ שדרכם להידבק בסירים ובכלי האכילה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תמד סעיף ח.}}, וכיום נוהגים להשתמש לסעודה בכלים חד פעמיים אותם זורקים בסיום הסעודה במקום הפקר. בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ | ||
*'''ביעור חמץ''' - את רוב החמץ יש לבער כבר ביום שישי, ולהותיר חמץ מוצמצם רק מה שהכרחי לשימוש עבור סעודות השבת. אחר סעודת שחרית קודם שעה החמישית מבטלים החמץ ואומרים הנוסח הרגילה של כל חמירא. האופן ההלכתי המהודר ביותר לבער | *'''ביעור חמץ''' - את רוב החמץ יש לבער כבר ביום שישי, ולהותיר חמץ מוצמצם רק מה שהכרחי לשימוש עבור סעודות השבת. אחר סעודת שחרית קודם שעה החמישית מבטלים החמץ ואומרים הנוסח הרגילה של כל חמירא. האופן ההלכתי המהודר ביותר לבער | ||